Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!

Rambam - 3 Kapitel

מעשר שני ונטע רבעי - פרק יא, ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין - פרק א, ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין - פרק ב

Inhalt anzeigen in :

מעשר שני ונטע רבעי - פרק יא

א

מצות עשה להתודות לפני יי' אחר שמוציאין כל המתנות שבזרע הארץ וזהו הנקרא וידוי מעשר:

ב

ואין מתודין וידוי זה אלא אחר השנה שמפרישין בה מעשר עני שנאמר כי תכלה לעשר ואמרת לפני יי' אלהיך בערתי הקדש מן הבית:

ג

אימתי מתודין במנחה ביום טוב האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית שנאמר כי תכלה לעשר ברגל שכל המעשרות כלים בו ואין הפסח מגיע משנה רביעית אלא כל פירות שלישית נתעשרו בין פירות האילן בין פירות הארץ:

ד

אין מתודין אלא ביום וכל היום כשר לוידוי המעשר ובין בפני הבית ובין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות:

ה

וידוי זה נאמר בכל לשון שנאמר ואמרת לפני יי' אלהיך בכל לשון שאתה אומר וכל אחד ואחד אומרו בפני עצמו ואם רצו רבים להתודות כאחד מתודין:

ו

ומצותו במקדש שנאמר לפני יי' ואם התודה בכ"מ יצא:

ז

אינו מתודה עד שלא ישאר אצלו אחת מן המתנות שכן הוא אומר בוידוי בערתי הקדש מן הבית וערב יום טוב האחרון היה הביעור ולמחר מתודין:

ח

כיצד הוא עושה אם נשאר אצלו תרומה ותרומת מעשר נותנה לכהן מעשר ראשון נותנו ללוי מעשר עני נותנו לעניים נשארו אצלו פירות מעשר שני של ודאי או נטע רבעי או מעות פדייתן ה"ז מבערן ומשליך לים או שורף נשאר אצלו מעשר שני של דמאי אינו חייב לבערו נשאר אצלו בכורים הרי הן מתבערין בכל מקום:

ט

בד"א ששורף ומבער כשנשארו אצלו פירות שאינו יכול לאכול כולן קודם שיכנס יום טוב אבל אם נשאר תבשיל של מע"ש ונטע רבעי אינו צריך לבערו שהתבשיל כמבוער וכן יין ותבלין הרי הן כמבוערין:

י

פירות שלא הגיעו לעונת המעשרות בשעת הביעור אין מעכבין אותו להתודות ואינו חייב לבערן:

יא

מי שהיו פירותיו רחוקין ממנו והגיע יום הביעור הרי זה קורא שם למתנות ומזכה להן לבעליהן על גב קרקע או למי שזוכה להן לבעליהן ומתודה למחר שנתינת המטלטלין על גבי קרקע אינה אלא מתנה שיש בה חיזוק אבל אינו יכול להקנות להם המעשר בחליפין מפני שנראה כמכירה והמעשרות והתרומות והמתנות נאמר בהן נתינה לא מכירה:

יב

ומניין שאינו יכול להתודות עד שיוציא כל המתנות שנאמר בערתי הקדש מן הבית הקדש זה מעשר שני ונטע רבעי הקרוי קדש מן הבית זו חלה שהיא המתנה של כהנים בבית נתתיו ללוי זה מעשר ראשון וגם נתתיו מכלל שקדמתו מתנה אחרת והיא תרומה גדולה ותרומת מעשר לגר ליתום ולאלמנה זה מעשר עני ולקט שכחה ופאה אף על פי שאין לקט שכחה ופאה מעכבין את הוידוי:

יג

וצריך להפריש המתנות על הסדר ואח"כ יתודה שנאמר ככל מצותך אשר צויתני הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות נשרף טבלו אינו יכול להתודות שהרי לא הפריש מתנות ולא נתנן לבעליהן ובזמן שהיו נותנין מעשר ראשון לכהנים לא היו מתודין שנאמר וגם נתתיו ללוי:

יד

מי שאין לו אלא מעשר שני בלבד מתודה שעיקר הוידוי במעשר הוא וכן אם לא היה לו אלא ביכורים בלבד מתודה שנאמר בערתי הקדש הקדש הראשון שהוא הבכורים אבל מי שאין לו אלא תרומה בפני עצמה אינו מתודה שאין התרומה טעונה וידוי אלא בכלל שאר המתנות:

טו

לא עברתי ממצותיך שלא הפריש ממין על שאינו מינו ולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש ולא שכחתי שלא שכח מלברכו ומלהזכיר שמו עליו לא אכלתי באוני ממנו הא אם אכלו באנינו אינו מתודה ולא בערתי ממנו בטמא הא אם הפרישו בטומאה אינו מתודה ולא נתתי ממנו למת שלא לקח ממנו ארון ותכריכין ולא נתנו לאוננים אחרים שמעתי בקול יי' אלהי שהביאו לבית הבחירה עשיתי ככל אשר צויתני ששמח ושימח בו שנאמר ושמחת בכל הטוב:

טז

השקיפה ממעון קדשך מן השמים עד כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש זו בקשה שיתן טעם בפירות:

יז

ישראל וממזרים מתודים אבל לא גרים ועבדים משוחררים מפני שאין להם חלק בארץ והרי הוא אומר ואת האדמה אשר נתת לנו כהנים ולויים מתודים שאע"פ שלא נטלו חלק בארץ יש להם ערי מגרש:

סליקו להו הלכות מעשר שני ונטע רבעי:

ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין - פרק א

הלכות בכורים - הקדמה

הלכות בכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין יש בכללן תשע מצות שמונה מצות עשה ואחת מצות לא תעשה וזהו פרטן:

(א) להפריש בכורים ולהעלותן במקדש
(ב) שלא יאכל הכהן בכורים חוץ לירושלים
(ג) לקרות עליהן
(ד) להפריש חלה לכהן
(ה) לתת לכהן זרוע ולחיים וקיבה
(ו) ליתן לו ראשית הגז
(ז) לפדות בכור הבן וליתן פדיונו לכהן
(ח) לפדות פטר חמור וליתן פדיונו לכהן
(ט) לערוף פטר חמור אם לא רצה לפדותו

ביאור מצות אלו בפרקים אלו:

א

עשרים וארבע מתנות ניתנו לכהנים וכולן מפורשין בתורה ועל כולן נכרתה ברית לאהרן וכל כהן שאינו מודה בהן אין לו חלק בכהנים ואין נותנין לו מתנה מהן:

ב

וכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול כך וכך:

ג

שמנה מתנות מהם אין אוכלים אותן הכהנים אלא במקדש לפנים מחומת העזרה וחמש מתנות אין אוכלין אותן אלא בירושלים לפנים מחומת העיר וחמש מתנות אין זוכין בהן מן התורה אלא בארץ ישראל בלבד וחמש מתנות זוכין בהן בין בארץ בין בח"ל ומתנה אחת זוכין בה מן המקדש:

ד

מה הן השמנה שאין נאכלין אלא במקדש:

בשר החטאת אחד חטאת העוף ואחד חטאת הבהמה ובשר האשם בין תלוי בין ודאי וזבחי שלמי ציבור ומותר העומר ושירי מנחות ישראל ושתי הלחם ולחם הפנים ולוג שמן של מצורע אלו אינן נאכלין אלא במקדש:

ה

ומה הן החמש שאינן נאכלין אלא בירושלים חזה ושוק של שלמים והמורם מן התודה והמורם מאיל נזיר ובכור בהמה טהורה והבכורים אלו אינן נאכלין אלא בירושלים:

ו

ומה הן החמש שבא"י התרומה ותרומת מעשר והחלה ושלשתן קדש וראשית הגז ושדה אחוזה ושניהן חולין אלו אינן זוכין בהן מן התורה אלא בא"י ואין אוכלין תרומות וחלות של ארץ ישראל אלא בא"י:

ז

ומה הן החמש שזוכין בהן הכהנים בכל מקום המתנות ופדיון הבן ופטר חמור וגזל הגר והחרמים וחמשתן חולין לכל דבר:

ח

והמתנה שזוכין בה מן המקדש הוא עורות העולות והוא הדין לשאר עורות קדשי הקדשים כולן לכהנים:

ט

השמנה מתנות שאינן נאכלין אלא במקדש כולן קדשי קדשים הן ואינן נאכלים אלא לזכרי כהונה כמו שיתבאר במקומו ובהן נאמר כל זכר בכהנים יאכל אותו וגו':

י

החמש שבירושלים הן קדשים קלים ונאכלין לזכרים ולנקבות ובהן נאמר לך נתתים ולבניך ולבנותיך אתך לחק עולם ואעפ"כ אין ניתנין אלא לזכרי כהונה שהרי לאנשי משמר הן והבכור מקריבין חלבו ודמו ואין מקריבו אלא איש וכן עורות קדשי הקדשים ושדה אחוזה והחרמים וגזל הגר אין זוכין בהן אלא אנשי משמר כמו שיתבאר וכן פדיון הבן לזכרי כהונה שכן נאמר בו ונתת הכסף לאהרן ולבניו ופטר חמור לזכרי כהונה שדין הבכורות כולן שוה לזכרים ולא לנקבות:

יא

הנה למדת שהמתנות שניתנין לנקבות כזכרים חמש מתנות תרומה ותרומת מעשר וחלה ומתנות בהמה וראשית הגז ומניין אתה אומר שראשית הגז ניתנת לכהנות שנאמר ראשית דגנך תירושך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו מה ראשית דגן ניתנת לנקבות כזכרים אף ראשית הגז:

יב

מנו חכמים מתנות אלו על דרך אחרת ואמרו עשרים וארבעה מתנות כהונה ניתנו לאהרן ואלו הן:

עשר במקדש ארבע בירושלים ועשר בגבולין:

יג

עשר במקדש: חטאת בהמה וחטאת העוף אשם ואשם תלוי זבחי שלמי ציבור ולוג שמן של מצורע שתי הלחם ולחם הפנים שירי מנחות ומותר העומר:

יד

ארבע בירושלים: הבכור והבכורים ומורם מתודה ואיל נזיר ועורות קדשים:

טו

עשר בגבולין תרומה ותרומת מעשר וחלה וראשית הגז והמתנות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור שדה חרמים ושדה אחוזה וגזל הגר ולפי חשבון זה חשב כל המורם מקדשים קלים מתנה אחת והן חזה ושוק המורם מכל זבח שלמים עם הלחם המורם עמהם [אם היה תודה עם הזרוע המורמת מאיל נזיר עם הלחם המורם עמה] עם חזה ושוק הואיל ושלשתן שלמים הן חשוב המורם מהם מתנה אחת:

טז

כל המתנות שהן תלויות בקרבנות תתבאר כל אחת ואחת במקומה בהלכות קרבנות וכן גזל הגר יתבאר בהלכות גזילה וכבר ביארנו דין שדה אחוזה ודין החרמים בהלכות ערכין ודין תרומה ותרומת מעשר בהלכות תרומות ובהלכות אלו אבאר משפטי המתנות שאין תלויין בקרבנות והן: הבכורים והחלה והמתנות וראשית הגז ופדיון הבן ופטר חמור:

ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין - פרק ב

א

מצות עשה להביא בכורים למקדש ואינם נוהגין אלא בפני הבית ובארץ ישראל בלבד שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית י"י אלהיך ומביאין בכורים של דבריהם מערי סיחון ועוג ומסוריא שהקונה בסוריא כקונה בירושלים [אבל עמון ומואב ובבל] אף על פי שהן חייבין בתרומה ובמעשרות מדבריהם אין מביאין מהן בכורים ואם הביא בכורים מחוץ לארץ אינן בכורים:

ב

אין מביאין בכורים אלא משבעת המינין האמורים בשבח הארץ והם החטים והשעורים והענבים והתאנים והרמונים והזיתים והתמרים ואם הביא חוץ משבעת המינין לא נתקדשו:

ג

אין מביאין לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר אלא מתמרים שבעמקים ומפירות שבהרים לפי שהן מן המובחר [ואם הביא שלא מן המבחר] כגון תמרים שבהרים ותאנים סורות ומרוקבות וענבים מאובקות ומעושנות לא נתקדשו:

ד

אין מביאין בכורים משקין חוץ מזיתים וענבים בלבד שנאמר פרי האדמה [ולא משקה] ואם הביא משקין אין מקבלין ממנו:

ה

הקרובים לירושלים מביאין תאנים וענבים לחים והרחוקין מביאין אותן גרוגרות וצמוקין:

ו

אין מביאין בכורים קודם לעצרת שנאמר וחג הקציר בכורי מעשיך ואם הביא אין מקבלין ממנו אלא יניחם שם עד שתבוא עצרת ויקרא עליהן וכן אין מביאין בכורים אחר חנוכה שהבכורים שבכרו אחר חנוכה הן חשובין משנה הבאה ויניחם עד אחר עצרת:

ז

אין מביאין בכורים לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש כיצד לא יביא מפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט על פירות שחנטו אחר ט"ו בו אחד הנטוע ואחד העולה מאליו שנאמר בכורי כל אשר בארצם:

ח

הפירות של שותפין חייבים בבכורים שנאמר בכורי כל אשר בארצ' [אשר יביאו] :

ט

הגדל בעציץ אע"פ שהוא נקוב והגדל בספינה אינו מביא ממנו כל עיקר שנאמר בארצם אבל מביא מן הגדל בגג או בחורבה:

י

הנוטע אילן בתוך שדהו והבריכו לתוך שדה חבירו או לרשות הרבים או שהיה נוטע בשדה חבירו או ברשות הרבים והבריכו בתוך שדהו או שהיה עיקרו בתוך שדהו והבריך קצתו בתוך שדהו ודרך הרבים או דרך היחיד מפסקת באמצע בין העיקר והצד המוברך אינו מביא בכורים לא ממה שהוציא ברשות זו ולא מן הצד שברשות האחרון שנאמר בכורי אדמתך עד שיהיו כל הגידולין מאדמתך:

יא

נתן לו חבירו רשות להבריך בתוך שלו אפילו לשעה הרי זה מביא בכורים ואם היה האילן סמוך למצר חבירו או נוטה לשדה חבירו אף על פי שחייב להרחיק הרי זה מביא ממנו וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ:

יב

האריסין והחכירין ובעלי זרוע שאונסין את הבעלים ולוקחין מהן ארצותם בפחות והגזלנין אינן מביאין בכורים ואפילו נתייאשו הבעלים שנאמר בכורי אדמתך:

יג

הקונה אילן בתוך שדה חבירו אינו מביא לפי שאין לו קרקע שלשה יש לו קרקע ואע"פשאין לו אלא אילנות בלבד הרי הוא כמי שקנה קרקע קנה אילן אחד וקרקעו ה"ז מביא:

יד

הלוקח פירות תלושין ולקח הקרקע הרי זה מביא בכורים שהרי יש לו קרקע ופירותיה מכר לו פירות חוץ מן הקרקע אפילו מחוברים מוכר אינו מביא שהרי אין לו פירות ולוקח אינו מביא שהרי אין לו קרקע חזר המוכר ולקח הפירות מן הלוקח הרי זה מביא שהרי יש לו קרקע ופירותיה:

טו

המוכר שדהו לעכו"ם וחזר ולקחה ממנו הרי זה מביא ממנה בכורים מן התורה שאינה נפקעת מן המצוה בקנין העכו"ם כמו שביארנו:

טז

אשרה שבטלה אין מביאין ממנה בכורים שהבכורים כקדשי מקדש הן:

יז

הבכורים אין להם שיעור מן התורה אבל מדבריהם צריך להפריש אחד מששים והרוצה לעשות כל שדהו בכורים עושהו:

יח

הפריש בכוריו וחזר והוסיף עליהן או עטרן הרי התוספת כבכורים במה דברים אמורים כשהביא מא"י אבל אם הביא מעבר הירדן או מסוריא אינה כבכורים ואף על פי שאינה כבכורים אינה נאכלת אלא בטהרה ואין מעטרין את הבכורים בכ"מ אלא משבעת המינים:

יט

כיצד מפרישין הבכורים יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה אשכול ענבים שבכרו רמון שבכר קושרן בגמי ואומר הרי אלו בכורים והם נעשים בכורים במחובר משקרא להן שם ואע"פ שעדיין לא בשלו כל צרכן ומשיגמרו ויתלשם מן הקרקע אינו צריך לחזור ולקרות להם שם לא הפרישן במחובר ולא קרא להם שם ותלשם ה"ז מפרישם אחר שנתלשו ואם נטמאו הפירות כולן אינו מפריש בכורים בטומאה אלא מפריש מן הטהור על הטמא לכתחילה ואם אין לו פירות אחרות להפריש מהן יראה לי שאינו מפריש בטומאה שאין מפרישין לאבוד וכן יראה לי שהבכורים שנטמאו אינו מסיק בהן התנור כתרומה טמאה מפני שהן כקדשי מקדש:

כ

המפריש בכוריו ונמקו או נבזזו או אבדו או שנגנבו או שנטמאו חייב להפריש אחרים תחתיהם שנאמר תביא בית י"י אלהיך מלמד שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית:

כא

המפריש בכוריו להעלותן בידו לירושלים לא ישלחם ביד שליח ואם לקטן מתחלה על מנת לשלחם ביד שליח ה"ז מותר לשלחם:

The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Diese Seite in anderen Sprachen