Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

אמִי שֶׁהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ מָעוֹת שֶׁל עֲנִיִּים אוֹ שֶׁל פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, וּפָשַׁע בָּהֶם וְנִגְנְבוּ – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "לִשְׁמֹר" (שמות כב, ו) - וְלֹא לְחַלֵּק לָעֲנִיִּים. וַהֲרֵי הוּא מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִים. אַפִלּוּ בָּאוּ עָלָיו גַּנָּבִים, וְקָדַם וְהִצִּיל עַצְמוֹ בְּׁמָמוֹן שְּׁבוּיִים – פָּטוּר; אֵין לְךָ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים גָּדוֹל מִזֶּה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאֵין זֶה הַמָּמוֹן מֻּפְקָד לַעֲנִיֵּי מָקוֹם זֶה אוֹ לִשְׁבוּיִים אֵלּוּ. אֲבָל אִם הָיָה לַעֲנִיִּים אֵלּוּ אוֹ לִשְׁבוּיִים אֵלּוּ, וַהֲרֵי הוּא קָצוּץ לָהֶן - הֲרֵי זֶה מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹבְעִין, וִישַׁלֵּם אִם פָּשַׁע, אוֹ יִשָּׁבַע שֶׁלֹּא פָשַׁע, כְּדֶרֶךְ כָּל הַשּׁוֹמְרִים.

בהַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ מָמוֹן אוֹ כֵּלִים חֲשׁוּבִין, וּבָאוּ עָלָיו גַּנָּבִים, וְקָדַם וְנָתַן לָהֶם הַפִּקָּדוֹן לְהַצִּיל עַצְמוֹ - אִם הָיָה אָמוּד שֶׁהוּא בַּעַל מָמוֹן – חַיָּב; שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁבִּגְלָלוֹ בָּאוּ הַגַּנָּבִים, וְנִמְצָא זֶה מַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ; וְאִם אֵינוֹ אָמוּד - חֶזְקָתוֹ שֶׁלֹּא בָאוּ אֶלָא לְשֵׁם הַפִּקָּדוֹן, וּפָטוּר. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

גהַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ כֵּלִים אוֹ פֵּרוֹת, וּבָאוּ גַּנָּבִים וּגְנָבוּם בְּפָנָיו, וְאִלּוּ הָיָה צוֹוֵחַ הָיוּ בָּאִין בְּנֵי אָדָם וּמַצִּילִין אוֹתָן - הוֹאִיל וְלֹא צָוַח, הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

דשְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד, זֶה מֵאָה וְזֶה מָאתַיִם, וְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אוֹמֵר 'אֲנִי הוּא שֶׁהִפְקַדְתִּי הַמָּאתַיִם', וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר 'אֵינִי יוֹדֵעַ' - יִשָּׁבַע כָּל אֶחָד מֵהֶן שֶׁהִפְקִיד מָאתַיִם, וְנוֹטֵל, כְּדִין כָּל נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל, וְיִתֵּן מָאתַיִם לְזֶה וּמָאתַיִם לְזֶה, וְמַפְסִיד מֵאָה מִבֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא פּוֹשֵׁעַ, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב שֵׁם כָּל אֶחָד, עַל כִּיס שֶׁלּוֹ.

לְפִיכָךְ אִם הֵבִיאוּ לוֹ הַשְּׁנַיִם כְּאֶחָד, הַשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת בְּכֶרֶךְ אֶחָד, וּבָאוּ וְתָבְעוּ, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר 'הַמָּאתַיִם שֶׁלִּי' - נוֹתֵן מֵאָה לְזֶה וּמֵאָה לְזֶה, וְהַשְּׁאָר יִהְיֶה מֻנָּח אֶצְלוֹ עַד לְעוֹלָם אוֹ עַד שֶׁיּוֹדֶה לַחֲבֵרוֹ; שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר לָהֶם 'כֵּיוָן שֶׁרָאִיתִי שֶׁאֵין אַתֶּם מַקְפִּידִין זֶה עַל זֶה, וַהֲבֵאתֶם בְּכֶרֶךְ אֶחָד, לֹא הִטְרַחְתִּי עַצְמִי לֵידַע וְלִזְכֹּר תָּמִיד, מִי בַּעַל הַמֵּאָה וּמִי בַּעַל הַמָּאתַיִם'.

וְכֵן אִם הִפְקִידוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי כֵּלִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר 'אֲנִי הוּא בַּעַל הַגָּדוֹל' - יִשָּׁבְעוּ שְׁנֵיהֶם, וְיִתֵּן הַגָּדוֹל לְאֶחָד מֵהֶם, וּדְמֵי הַגָּדוֹל לַשֵּׁנִי, וְיִשָּׁאֵר לוֹ הַקָּטָן. וְאִם הֱבִיאוּם כְּאֶחָד בְּכֶרֶךְ אֶחָד - נוֹתֵן הַקָּטָן לְאֶחָד מֵהֶן, וּמִתּוֹךְ הַגָּדוֹל נוֹתֵן דְּמֵי הַקָּטָן לַשֵּׁנִי, וְהַשְּׁאָר יִהְיֶה מֻנָּח אֶצְלוֹ, עַד שֶׁיּוֹדֶה לַחֲבֵרוֹ אוֹ עַד לְעוֹלָם.

וְכֵן מִי שֶׁתְּבָעוּהוּ שְׁנַיִם, זֶה אוֹמֵר 'אֲנִי הוּא בַּעַל הַפִּקָּדוֹן' וְזֶה אוֹמֵר 'אֲנִי הוּא', וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר 'אֶחָד מִכֶּם הוּא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא' - יְשַׁלֵּם לִשְׁנֵיהֶם.

וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת אֵצֶל רוֹעֶה, וּמֵתָה אַחַת מֵהֶן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁל מִי הָיְתָה - יְשַׁלֵּם לִשְׁנֵיהֶם. וְאִם הִפְקִידוּ בְּעֶדְרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ - מַנִּיחַ הַבְּהֵמָה בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק; וְתִהְיֶה מֻנַּחַת עַד שֶׁיּוֹדֶה הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּרְצוּ לַחֲלֹק אוֹתָהּ.

ההַמַּפְקִיד פֵּרוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יְעָרְבֵם עִם פֵּרוֹתָיו. עָבַר וְעֵרַב - יְחְשֹּׁב כַּמָּה הָיוּ הַפִּקָּדוֹן, וְיִרְאֶה כַּמָּה חָסֵר הַכֹּל, וְיַחְשֹּׁב חֶסְרוֹן הַפִּקָּדוֹן וְיִתֵּן לוֹ אַחַר שֶׁיִּשָּׁבַע.

נִסְתַּפֵּק מֵהֶן, וְלֹא יָדַע כַּמָּה נִסְתַּפֵּק - יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹ: לְחִטִּים וּלְאֹרֶז קָלוּף - אַרְבָּעָה קַבִּין וּמֶחְצָה לְכָל כּוֹר; לִשְׂעוֹרִים וּלְדֹחַן - תִּשְׁעָה קַבִּין לְכָל כּוֹר; לְכֻסְּמִין וּלְזֶרַע פִּשְׁתָּן בְּגִבְעוֹלָיו וּלְאֹרֶז שֶׁאֵינוֹ קָלוּף - שָׁלוֹשׁ סְאִין לְכָל כּוֹר. וְכַמִּדָּה הַזֹּאת לְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁמָּדַד לוֹ בִּימוֹת הַגֹּרֶן, וְהֶחֱזִיר לוֹ בִּימוֹת הַגֹּרֶן. אֲבָל אִם מָדַד לוֹ בִּימוֹת הַגֹּרֶן, וְהֶחֱזִיר לוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים - אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוֹתִירוֹת.

וְכֵן מוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת, לַיַּיִן; וּשְׁלֹשֶׁת לוּגִין שֶׁמֶן לְמֵאָה לוּגִין; לוֹג וּמֶחְצָה שְׁמָרִים וְלוֹג וּמֶחְצָה בֶּלַע.

אִם הָיָה שֶׁמֶן מְזֻקָּק, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ שְׁמָרִים; וְאִם הָיוּ הַקַּנְקַנִּים יְשָׁנִים, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ בֶּלַע.

והִפְקִיד אֶצְלוֹ פֵּרוֹת שֶׁאֵינָן מְדוּדִין, וְעֵרְבָן עִם פֵּרוֹתָיו וְלֹא מְדָדָן - הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ. בַּעַל הַפִּקָּדוֹן אוֹמֵר 'כָּךְ וְכָּךְ הָיוּ', וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר 'אֵינִי יוֹדֵעַ' - יְשַׁלֵּם בְּלֹא שְׁבוּעָה; שֶׁהֲרֵי חִיֵּב עַצְמוֹ בְּתַשְׁלוּמִין, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה הוּא חַיָּב; וְנִמְצָא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע. וּכְזֶה הוֹרוּ רַבּוֹתַי רַבִּי יוֹסֵף הַלֵּוִי וְרַבּוֹ.

וְכֵן כָּל שׁוֹמֵר שֶׁנִּתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם, וְאָמַר 'אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה דָּמִים אֲנִי חַיָּב לְשַׁלֵּם', וְהַבְּעָלִים אוֹמְרִים 'אָנוּ יוֹדְעִין, וְכָּךְ וְכָּךְ הָיָה שָׁוֶה' - יִטְּלוּ בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְהוּא שֶׁיִּטְעֲנוּ, דָּבָר שֶׁהֵן אֲמוּדִין בּוֹ. וְיֵשׁ לַשּׁוֹמֵר לְהַחֲרִים עַל מִי שֶׁלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, יָתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ.

וּמְנַיִן שֶׁהַדִּין כָּךְ הוּא? הַגַּע עַצְמְךָ שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ כִּיס מָלֵא זְהוּבִים, וּפָשַׁע בּוֹ, הַבְּעָלִים אוֹמְרִים 'מָאתַיִם דִּינָר הָיוּ בּוֹ', וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר 'וַדַּאי שֶׁהָיָה בּוֹ דִּינָרים אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה הָיוּ' - נִמְצָא זֶה כְּטוֹעֵן מָאתַיִם, וְהוֹדָה לוֹ בְּמִקְצָת וְאָמַר 'הַשְּׁאָר אֵינִי יוֹדֵעַ', שֶׁהוּא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע, וּמְשַׁלֵּם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

זמֵת אָבִיו, וְהִנִּיחַ לוֹ שַׂק צָרוּר, וְהִפְקִידוֹ אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וּפָשַׁע בּוֹ - הַמַּפְקִיד אוֹמֵר 'אֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה בּוֹ, שֶׁמָּא מַרְגָּלִיּוֹת הָיוּ בּוֹ', וְכֵן הַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר 'אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי חַיָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁמָּא זְכוֹכִית הָיָה מָלֵא' - שׁוּרַת הַדִּין שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בִּטַעֲנָה זוֹ: שֶׁיִּשָּׁבַע הַשּׁוֹמֵר בְּתַקָּנַת חֲכָמִים שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְיִכְלֹל בִּשְׁבוּעָתוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי, שֶׁהָיָה בּוֹ יָתֵר עַל שְׁוֵה כָּךְ וְכָּךְ; וִישַׁלֵּם מַה שֶׁהוֹדָה בּוֹ. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִפְקִיד שַׂק צָרוּר אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וּפָשַׁע בּוֹ - הַמַּפְקִיד אוֹמֵר 'חֲלִי זָהָב וּמַרְגָּלִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הָיוּ בּוֹ', וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר 'אֵינִי יוֹדֵעַ, שֶׁמָּא סִיגִים אוֹ חוֹל הָיָה בּוֹ'. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: יִשָּׁבַע בַּעַל הַפִּקָּדוֹן וְיִטֹּל. וְהוּא שֶׁיִּטְעֹן דָּבָר שֶׁהוּא אָמוּד בּוֹ אוֹ אָמוּד לְהַפְקִידוֹ אֶצְלוֹ.

וְלָמָּה נִשְׁבָּע כָּאן בַּעַל הַפִּקָּדוֹן? לְפִי שֶׁאֵין הַשּׁוֹמֵר מְחֻיָּב שְׁבוּעָה - שֶׁאַפִלּוּ הוֹדָה וְאָמַר 'בָּרִיא לִי שֶׁהָיָה מָלֵא סִיגִים', וְהַמַּפְקִיד אוֹמֵר 'מַרְגָּלִיּוֹת הָיוּ', הַשּׁוֹמֵר נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנִפְטָר, כְּמוֹ שֶׁטְּעָנוֹ חִטִּים וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִים. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה. וּבְהִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן יִתְבָּאֲרוּ עִיקָרֵי הַדְּבָרִים.