Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

אאָסוּר לִרְחֹץ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים - בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן, בֵּין כָּל גּוּפוֹ בֵּין אֵבֶר אֶחָד. אֲפִלּוּ אֶצְבָּע קְטַנָּה אָסוּר לְהוֹשִׁיטָהּ בַּמַּיִם. וְהַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה רוֹחֲצִין אֶת פְּנֵיהֶן. כַּלָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְגַּנֶּה עַל בַּעְלָהּ; וְהַמֶּלֶךְ, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה בְּיָפְיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ" (ישעיהו לג, יז). וְעַד כַּמָּה נִקְרֵאת כַּלָּה? עַד שְׁלוֹשִׁים יוֹם.

במִי שֶׁהָיָה מְלֻכְלָךְ בְּצוֹאָה אוֹ טִיט - רוֹחֵץ מְקוֹם הַטִּנּוֹפוֹת כְּדַרְכּוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וּמְדִיחָה אִשָּׁה יָדָהּ אַחַת בַּמַּיִם, וְנוֹתֶנֶת פַּת לִבְנָהּ. וְהַחוֹלֶה רוֹחֵץ כְּדַרְכּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְסֻכָּן. וְכָל חַיָּבֵי טְבִילוֹת טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן, בֵּין בְּתִּשְׁעָה בְּאָב בֵּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

גמִי שֶׁרָאָה קֶרִי בַּזְּמַן הַזֶּה בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים: אִם לַח הוּא, מְקַנֵּחַ בְּמַפָּה וְדַיּוֹ; וְאִם יָבֵשׁ הוּא אוֹ שֶׁנִּתְלַכְלֵךְ - רוֹחֵץ מְקוֹמוֹת הַמְּלֻכְלָכִין בִּלְבָד, וּמִתְפַּלֵּל. וְאָסוּר לוֹ לִרְחֹץ כָּל גּוּפוֹ אוֹ לִטְבֹּל; שֶׁאֵין הַטּוֹבֵל בַּזְּמַן הַזֶּה טָהוֹר, מִפְּנֵי טֻמְאַת מֵת, וְאֵין הָרְחִיצָה מִקֶּרִי לִתְפִלָּה בַּזְּמַן הַזֶּה אֶלָא מִנְהָג, וְאֵין מִנְהָג לְבַטֵּל דָּבָר הָאָסוּר אֶלָא לֶאֱסֹר אֶת הַמֻּתָּר.

וְלֹא אָמְרוּ שֶׁהָרוֹאֶה קֶרִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים טוֹבֵל, אֶלָא כְּשֶׁתִּקְּנוּ טְבִילָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין, וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁבָּטְלָה תַּקָּנָה זוֹ.

דטִיט שֶׁהוּא לַח בְּיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחַ אָדָם יָדוֹ עָלָיו וְתַעֲלֶה בָּהּ לַחְלוּחִית שֶׁאִם הִדְבִּיק אוֹתָהּ לְיָדוֹ הָאַחֶרֶת תִּדָּבֵק בָּהּ לַחְלוּחִית - אָסוּר לֵישֵׁב עָלָיו. לֹא יְמַלֵּא אָדָם כְּלִי חֶרֶס מַיִם וְיִצְטַנֵּן בּוֹ, שֶׁהַמַּיִם נוֹזְלִים מִדָּפְנוֹ; אֲפִלּוּ כְּלִי מַתָּכוֹת אָסוּר, שֶׁמָּא יִנָּתְזוּ מַיִם עַל בְּשָׂרוֹ. וּמֻתָּר לְהִצְטַנֵּן בְּפֵרוֹת.

הלוֹקֵחַ אָדָם מִטְפַּחַת מֵעֵרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוֹרֶה אוֹתָהּ בַּמַּיִם, וּמְנַגְּבָהּ מְעַט, וּמַנִּיחָהּ תַּחַת הַבְּגָדִים, וּלְמָחָר מַעְבִירָהּ עַל פָּנָיו, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קֹר הַרְבֵּה.

והַמְּהַלֵּךְ לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ אוֹ פְּנֵי אָבִיו אוֹ פְּנֵי מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, אוֹ לִקְרוֹת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ - עוֹבֵר בַּמַּיִם עַד צַוָּארוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְעוֹשֶׂה מִצְוָה שֶׁהָלַךְ לַעֲשׂוֹתָהּ, וְחוֹזֵר בַּמַּיִם לִמְקוֹמוֹ; שֶׁאִם לֹא תַתִּיר לוֹ לַחְזֹר - אֵינוֹ הוֹלֵךְ, וְנִמְצָא נִכְשָׁל מִן הַמִּצְוָה. וְכֵן הַהוֹלֵךְ לִשְׁמֹר פֵּרוֹתָיו - עוֹבֵר בַּמַּיִם עַד צַוָּארוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּ יְדֵיהֶם מִתַּחַת שׁוּלֵי בִּגְדֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בַּחֹל.

זאָסוּר לִנְעֹל מִנְעָל וְסַנְדָּל אֲפִלּוּ בְּרַגְלוֹ אַחַת. וּמֻתָּר לָצֵאת בְּסַנְדָּל שֶׁל שַׁעַם וְשֶׁל גֶמִי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְכוֹרֵךְ אָדָם בֶּגֶד עַל רַגְלָיו וְיוֹצֵא בּוֹ - שֶׁהֲרֵי קֹשִׁי הָאָרֶץ מַגִּיעַ לְרַגְלָיו, וּמַרְגִּישׁ שֶׁהוּא יָחֵף. הַתִּינוֹקוֹת - אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּרְחִיצָה וְסִיכָה, מוֹנְעִין אוֹתָן מִמִנְעָל וְסַנְדָּל.

חמֻתָּר לְכָל אָדָם לִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל מֵחֲמַת עַקְרָב וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשָּׁכֶנּוּ. וְהַחַיָה מֻתֶּרֶת לִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל מִשּׁוּם צִנָּה, כָּל שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְהַחוֹלֶה כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם סַכָּנָה.

טאָסוּר לָסוּךְ מִקְצַת גּוּפוֹ כְּכָל גּוּפוֹ, בֵּין סִיכָה שֶׁל תַעֲנוּג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָה שֶׁל תַעֲנוּג. וְאִם הָיָה חוֹלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּרֹאשׁוֹ - סָךְ כְּדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.

ייֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים מֵאִשְׁתּוֹ וְלֹא יָבוֹא לִידֵי תַּשְׁמִישׁ מִטָּה. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק, שֶׁמָּא יִרְאֶה אִשְׁתּוֹ וְתִשָּׂא חֵן בְּעֵינָיו וְיָבוֹא לִידֵי תַּשְׁמִישׁ. וְאִם חָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת חַיָּבִין הַכֹּל לְהַדְלִיק בְּכָל מָקוֹם - שֶׁהַדְלָקַת נֵר בַּשַּׁבָּת חוֹבָה.

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְסַיְיעָן