Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

איֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין בְּשַּׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לִמְלָאכָה וְאֵינָם מְבִיאִין לִידֵי מְלָאכָה.

וּמִפְּנֵי מַה נֶאְסְרוּ? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי" (ישעיהו נח, יג), וְנֶאֱמָר וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" (שם).

לְפִיכָךְ אָסוּר לְאָדָם לְהַלֵּךְ בַּחֲפָצָיו בְּשַּׁבָּת, וַאֲפִלּוּ לְדַבֵּר בָּהֶן, כְּגוֹן שֶׁיְּדַבֵּר עִם שֻׁתָּפוֹ מַה יִמְכֹּר לְמָחָר אוֹ מַה יִקְנֶה, אוֹ הֵיאַךְ יִבְנֶה בַּיִת זֶה, וּבְאֵיזוֹ סְחוֹרָה יֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי.

כָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְדַבֵּר דָּבָר", דִּבּוּר אָסוּר - הִרְהוּר מֻתָּר.

באָסוּר לָאָדָם לִפְקֹד גַּנּוֹתָיו וּשְׂדוֹתָיו בְּשַּׁבָּת כְּדֵי לִרְאוֹת מַה הֵן צְרִיכִין, אוֹ הֵיאַךְ הֵן פֵּרוֹתֵיהֶן; שֶׁהֲרֵי זֶה מְהַלֵּךְ לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ.

וְכֵן אָסוּר לָאָדָם שֶׁיֵּצֵא בְּשַּׁבָּת עַד סוֹף הַתְּחוּם וְיֵשֵׁב שָׁם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת - שֶׁהֲרֵי נִמְצָא הִלּוּכוֹ בְּשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו.

גבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהִחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַּׁבָּת; אֲבָל אִם הִחְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַּׁבָּת, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

כֵּיצַד? אֵין מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לְהָבִיא פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין אוֹ לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִין, אֲבָל מַחְשִׁיךְ הוּא לִשְׁמֹר פֵּרוֹת, שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לִשְׁמֹר בְּשַּׁבָּת. וּמַחְשִׁיךְ לְהָבִיא בְּהֵמָה אוֹ פֵּרוֹת תְּלוּשִׁין; שֶׁהַבְּהֵמָה - קוֹרֵא לָהּ וְהִיא בָּאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חוּץ לַתְּחוּם; וּפֵרוֹת תְּלוּשִׁין - אִלּוּ הָיוּ שָׁם מְחִצּוֹת, הָיָה מֻתָּר לַהֲבִיאָן בְּשַּׁבָּת.

וְכֵן אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: לִכְּרָךְ פְּלוֹנִי אֲנִי הוֹלֵךְ לְמָחָר, שֶׁאִם הָיוּ שָׁם בֻּרְגְּנִים הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם בְּשַּׁבָּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

דמֻתָּר לָאָדָם לוֹמַר לַפּוֹעֵל 'הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמֹד עִמִּי לָעֶרֶב?', אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ 'הֱיֵה נָכוֹן לִי לָעֶרֶב', שֶׁנִּמְצָא עוֹשֶׂה חֶפְצוֹ בְּשַּׁבָּת.

וְאָסוּר לָרוּץ וּלְדַלֵּג בְּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ" (ישעיהו נח, יג) - שֶׁלֹּא יְהֵא הִלּוּכָךְ בְּשַּׁבָּת כְּהִלּוּכָךְ שֶׁל חֹל. וְיוֹרֵד אָדָם לְבוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה אַמָּה; וּמְטַפֵּס וְיוֹרֵד וְשׁוֹתֶה, וּמְטַפֵּס וְעוֹלֶה.

וְאָסוּר לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בְּטֵלָה בְּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְדַבֵּר דָּבָר" (שם) - שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרָךְ שֶׁל שַּׁבָּת כְּדִבּוּרָךְ שֶׁל חֹל.

המֻתָּר לָרוּץ בְּשַּׁבָּת לִדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁיָּרוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ; וּמְחַשְּׁבִין חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מִצְוָה, וּמוֹדְדִין מְדִידָה שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן מִקְוָה לֵידַע אִם יֵשׁ כַּשִׁעוּר, אוֹ בֶּגֶד לֵידַע אִם מְקַבֵּל טֻמְאָה. וּפוֹסְקִין צְדָקָה לָעֲנִיִּים.

וְהוֹלְכִין לְבָתֵּי כְּנָסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וַאֲפִלּוּ לְתַרְטְיָאוֹת וּטְרַקְלִין שֶׁל נָכְרִים, לְפַקֵּח עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַּׁבָּת. וּמְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינֹקוֹת לְאָרֵס, וְעַל הַתִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת.

וּמְבַקְּרִין חוֹלִין, וּמְנַחֲמִים אֲבֵלִים. וְהַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה אוֹמֵר 'שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק, וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא'.

וּמַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לְפַקֵּח עַל עִסְקֵי כַּלָּה וְעַל עִסְקֵי הַמֵּת לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. וְאוֹמֵר לוֹ: לֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, לֹא מָצָאתָ שָׁם הָבֵא מִמָקוֹם פְּלוֹנִי, לֹא מָצָאתָ בְּמָנֶה הָבֵא בְּמָאתַיִם. וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִזְכֹּר לוֹ סְכוּם מֶקָּח.

שֶׁכָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, מִצְוָה הֵן, וְנֶאֱמָר "עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ" (ישעיהו נח, יג) - חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִין, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִין.

ומַפְלִיגִין בַּיָּם הַגָּדוֹל בְּעֶרֶב שַׁבָּת לִדְבַר מִצְוָה, וּפוֹסֵק עִמּוֹ לִשְׁבוּת, וְאֵינוֹ שׁוֹבֵת. וּמְפִירִין נְדָרִים בְּשַּׁבָּת, בֵּין לְצֹרֶךְ שַׁבָּת בֵּין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ שַׁבָּת. וְנִשְׁאָלִין לֶחָכָם עַל נְדָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת וּמַתִּירִין, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶן פְּנַאי לְהַתִּירָן קֹדֶם הַשַּׁבָּת; שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ דִּבְרֵי מִצְוָה הֵן.

זאֵין עוֹנְשִׁין בְּשַּׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁהַעֹנֶשׁ מִצְוַת עֲשֵׂה, אֵינָהּ דּוֹחָה שַׁבָּת.

כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנִּתְחַיֵּב בְּבֵית דִּין מַלְקוּת אוֹ מִיתָה, אֵין מַלְקִין אוֹתוֹ וְאֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ בְּשַּׁבָּת; שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שמות לה, ג) - זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין, שֶׁלֹּא יִשְׂרְפוּ בְּשַּׁבָּת מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר עֹנְשִׁין.

חמֻתָּר לָאָדָם לִשְׁמֹר פֵּרוֹתָיו בְּשַּׁבָּת, בֵּין תְּלוּשִׁים בֵּין מְחֻבָּרִין. וְאִם בָּא אָדָם לִטֹּל מֵהֶן, אוֹ בְּהֵמָה וְחַיָּה לֶאֱכֹל מֵהֶן - גּוֹעֵר בָּהֶן וּמַכֶּה בָּהֶן, וּמַרְחִיק.

וַהֲלוֹא דָּבָר זֶה מֵחֲפָצָיו הוּא, וְלָמָּה הוּא מֻתָּר? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נֶאֱסָר אֶלָא לְהַקְנוֹת לְעַצְמוֹ חֲפָצִים שֶׁאֵינָן עַתָּה מְצוּיִים, אוֹ לְהִשְׂתַּכֵּר וּלְהַרְוִיחַ וּלְהִטַּפֵּל בַּהֲנָאָה שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ; אֲבָל לִשְׁמֹר מָמוֹנוֹ שֶׁכְּבָר בָּא לְיָדוֹ עַד שֶׁיַּעֲמֹד כְּמוֹת שֶׁהוּא – מֻתָּר. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְנוֹעֵל בֵּיתוֹ מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים.

טהַמְּשַׁמֵּר זְרָעָיו מִפְּנֵי הָעוֹפוֹת, וּמִקְשָׁאָיו וּמִדְלָעָיו מִפְּנֵי הַחַיָּה - לֹא יְסַפֵּק וְלֹא יְרַקֵּד, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בְּחֹל; גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטֹּל צְרוֹר וְיִזְרֹק אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

יכָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת, לֹא גָזְרוּ עֲלֵיהֵן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אֶלָא בְּעַצְמוֹ שֶׁל יּוֹם הוּא שֶׁהֵן אֲסוּרִין, אֲבָל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מֻתָּרִין. וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה שָׁם דְּבַר מִצְוָה אוֹ דֹּחַק.

כֵּיצַד? מֻתָּר לוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לַעֲלוֹת בָּאִילָן אוֹ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְהָבִיא לוּלָב אוֹ שׁוֹפָר. וְכֵן מוֹרִיד מִן הָאִילָן אוֹ מוֹצִיא מִן הַכַּרְמְלִית, עֵרוּב שֶׁעָשָׂה.

וְכֵן אִם הָיָה טָרוּד וְנֶחְפָּז, וְנִצְרָךְ לְדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת - הֲרֵי זֶה מֻתָּר. אֲבָל אִם לֹא הָיָה שָׁם דֹּחַק וְלֹא דְּבַר מִצְוָה - אָסוּר.

לְפִיכָךְ אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאִסּוּר הַפְרָשַׁת הַמַּעֲשֵׂר בְּשַּׁבָּת מִשּׁוּם שְׁבוּת.

אֲבָל מְעַשְּׂרִים אֶת הַדְּמַאי.

יאקָטָן שֶׁעָשָׂה בְּשַּׁבָּת דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת, כְּגוֹן שֶׁתָּלַשׁ מֵעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, אוֹ טִלְטֵל בְּכַרְמְלִית - אֵין בֵּית דִּין מְצֻוִּין לְהַפְרִישׁוֹ. וְכֵן אִם הִנִּיחוֹ אָבִיו אֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ.

יבאָסְרוּ חֲכָמִים לְטַלְטֵל מִקְצַת דְּבָרִים בְּשַּׁבָּת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל.

וּמִפְּנֵי מַה נָגְעוּ בְּאִסּוּר זֶה? אָמְרוּ: וּמַה אִם הִזְהִירוּ נְבִיאִים וְצִוּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הִלּוּכָךְ בְּשַּׁבָּת כְּהִלּוּכָךְ בְּחֹל, וְלֹא שִׂיחַת הַשַּׁבָּת כְּשִׂיחַת הַחֹל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְדַבֵּר דָּבָר" (ישעיהו נח, יג) - קַל וְחֹמֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה טִלְטוּל בְּשַּׁבָּת כְּטִלְטוּל בְּחֹל.

כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּיוֹם חֹל בְּעֵינָיו, וְיָבוֹא לְהַגְבִּיהַּ וּלְתַקֵּן כֵּלִים מִפִּנָּה לְפִנָּה אוֹ מִבַּיִת לְבַיִת אוֹ לְהַצְנִיעַ אֲבָנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן; שֶׁהֲרֵי הוּא בָּטֵל וְיוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ, וִיבַקֵּשׁ דָּבָר שֶׁיִּתְעַסַּק בּוֹ, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא שָׁבַת, וּבָטַּל הַטַּעַם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה "לְמַעַן יָנוּחַ" (שמות כג, יב; דברים ה, יד).

יגוְעוֹד, כְּשֶׁיְּבַקַּר וִיטַלְטֵל כֵּלִים שֶׁמְּלַאכְתָּן לְאִסּוּר, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּהֶן מְעַט וְיָבוֹא לִידֵי מְלָאכָה.

וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁמִּקְצַת הָעָם אֵינָם בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת, אֶלָא בְּטֵלִין כָּל יְמֵיהֶן, כְּגוֹן הַטַּיָּלִין וְיוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת שֶׁכָּל יְמֵיהֶן הֵן שׁוֹבְתִים מִמְּלָאכָה; וְאִם יִהְיֶה מֻתָּר לְהַלֵּךְ וּלְדַבֵּר וּלְטַלְטֵל כִּשְׁאָר הַיָּמִים, נִמְצָא שֶׁלֹּא שָׁבַת שְׁבִיתָה הַנִּכֶּרֶת. לְפִיכָךְ שְׁבִיתָה מִדְּבָרִים אֵלּוּ, הִיא שְׁבִיתָה הַשָּׁוֶה בְּכָל אָדָם.

וּמִפְּנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ נָגְעוּ בְּאִסּוּר הַטִּלְטוּל, וְאָסְרוּ שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל אֶלָא כֵּלִים הַצָּרִיךְ לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.