ב"ה
Rambam - 1 Kapitel
סנהדרין והעונשין המסורין להם - פרק כ
אאֵין בֵּית דִּין עוֹנְשִׁין בְּאֹמֶד הַדַּעַת, אֶלָא עַל פִּי עֵדִים בִּרְאִיָה בְּרוּרָה. אַפִלּוּ רָאוּהוּ הָעֵדִים רוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, וְהִתְרוּ בּוֹ, וְהֶעֱלִימוּ עֵינֵיהֶם, אוֹ שֶׁנִּכְנַס אַחֲרָיו לְחֻרְבָה, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו, וּמְצָאוּהוּ הָרוּג וּמְפֻרְפָּר וְהַסַּיִף מְנַטֵּף דָּם בְּיַד הַהוֹרֵג - הוֹאִיל וְלֹא רָאוּהוּ בְּעֵת שֶׁהִכָּהוּ, אֵין בֵּית דִּין הוֹרְגִין בְּעֵדוּת זוֹ. וְעַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר "וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג" (שמות כג, ז).
וְכֵן אִם הֵעִידוּ עָלָיו שְׁנַיִם שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה - זֶה רָאָהוּ שֶׁעָבַד אֶת הַחַמָּה וְהִתְרָה בּוֹ, וְזֶה רָאָהוּ שֶׁעָבַד אֶת הַלְּבָנָה וְהִתְרָה בּוֹ - אֵין מִצְטָרְפִין, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג" (שמות כג, ז) - הוֹאִיל וְיֵשׁ שָׁם צַד לְנַקּוֹתוֹ וְלִהְיוֹתוֹ צַדִּיק, אַל תַּהַרְגֵהוּ.
בכָּל מִי שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין בְּאֹנֶס - אֵין בֵּית דִּין מְמִיתִין אוֹתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מִצְוָה שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, אַף עַל פִּי שֶׁחִלֵּל אֶת הַשֵּׁם, הוֹאִיל וְהוּא אָנוּס - אֵינוֹ נֶהֱרָג, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר" (דברים כב, כו) - זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין, שֶׁלֹּא יַעַנְשׁוּ אֶת הָאָנוּס.
גאִישׁ שֶׁאֲנָסוּהוּ עַד שֶׁבָּא עַל הָעֶרְוָה - חַיָּב מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁאֵין קִשּׁוּי אֶלָא לַדַּעַת.
אֲבָל הָאִשָּׁה שֶׁנִּבְעֲלָה בְּאֹנֶס - אַפִלּוּ אָמְרָה אַחַר שֶׁנֶּאֶנְסָה 'הַנִּיחוּ לוֹ' - הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁיִּצְרָהּ מִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ.
דאָסוּר לְבֵית דִּין לָחוּס עַל הַהוֹרֵג. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ 'כְּבָר נֶהֱרָג זֶה, וּמַה תְּעָלָה יֵשׁ בַּהֲרִיגַת הָאַחֵר?', וְנִמְצְאוּ מִתְרַשְּׁלִין בַּהֲרִיגָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ... וּבִעַרְתָּ דַם הַנָּקִי..." (ראה דברים יט, יג).
וְכֵן אָסוּר לְבֵית דִּין לָחוּס עַל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב קְנָס. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ 'עָנִי הוּא זֶה', 'שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה עָשָׂה', אֶלָא מַגְבִּין מִמֶּנּוּ כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ, בְּלֹא חֲנִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ" (דברים יט, כא).
וְכֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, אֵין מְרַחֲמִין עַל הַדַּל. שֶׁלֹּא תֹאמַר 'עָנִי הוּא זֶה, וּבַעַל דִּינוֹ עָשִׁיר, הוֹאִיל וַאֲנִי וְהֶעָשִׁיר חַיָּבִין לְפַרְנְסוֹ, אֲזַכֶּנּוּ בַּדִּין וְנִמְצָא מִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד'.
עַל זֶה הִזְהִירָה תּוֹרָה "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ" (שמות כג, ג), וְנֶאֱמַר "לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל" (ויקרא יט, טו).
אָסוּר לְהַדֵּר פְּנֵי גָּדוֹל בַּדִּין. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ שְׁנַיִם לַדִּין, אֶחָד חָכָם גָּדוֹל וְאֶחָד הֶדְיוֹט - לֹא תַקְדִּים לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל גָּדוֹל וְלֹא תַסְבִּיר לוֹ פָּנִים וְלֹא תְּכַבְּדֶנּוּ, שֶׁלֹּא יִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו שֶׁל אַחֵר; אֶלָא אֵינוֹ נִפְנֶה לְאֶחָד מֵהֶן עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל" (ויקרא יט, טו).
אָמְרוּ חֲכָמִים: אַל תֹּאמַר 'עָשִׁיר הוּא זֶה', 'בֶּן גְּדוֹלִים הוּא זֶה - הֵיאַךְ אֲבַיְּשֶׁנּוּ וְאֶרְאֶה בְּבָשְׁתּוֹ?' לְכָּךְ נֶאֱמַר "לֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל" (ויקרא יט, טו).
הבָּאוּ לְפָנֶיךָ שְׁנַיִם לַדִּין, אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד רָשָׁע - אַל תֹּאמַר 'הוֹאִיל וְרָשָׁע הוּא וְחֶזְקָתוֹ מְשַׁקֵר, וְחֶזְקַת זֶה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁנֶּה בְּדִבּוּרוֹ, אַטֶּה הַדִּין עַל הָרָשָׁע'.
עַל זֶה נֶאֱמַר "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ" (שמות כג, ו) - אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֶבְיוֹן בְּמִצְוֹת, לֹא תַטֶּה דִּינוֹ.
ו"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (ויקרא יט, טו; ויקרא יט, לה) - זֶה הַמְּעַוֵּת אֶת הַדִּין, וּמְזַכֶּה אֶת הַחַיָּב וּמְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי.
וְכֵן הַמְּעַנֶּה אֶת הַדִּין וּמַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים הַבְּרוּרִים כְּדֵי לְצַעֵר אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַדִּינִין - הֲרֵי זֶה בִּכְלַל מְעַוֵּל.
זהַגַּס לִבּוּ בַּהוֹרָאָה, וְקוֹפֵץ וְחוֹתֵךְ הַדִּין קֹדֶם שֶׁיַּחְקְרֵהוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ - הֲרֵי זֶה שׁוֹטֶה, רָשָׁע, וְגַס רוּחַ. כָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים: הֱווּ מְתוּנִין בַּדִּין. וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר "וְרִב לֹא יָדַעְתִּי אֶחְקְרֵהוּ" (איוב כט, טז).
חכָּל דַּיָּן שֶׁבָּא לְפָנָיו דִּין, וְהִתְחִיל לְדַמּוֹתוֹ לְדִין פָּסוּק שֶׁכְּבָר יָדַע אוֹתוֹ, וְיֵשׁ עִמּוֹ בַּמְּדִינָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ וְנִמְלָךְ בּוֹ - הֲרֵי זֶה בִּכְלַל הָרְשָׁעִים שֶׁלִּבָּם גַּס בַּהוֹרָאָה. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: רָעָה עַל רָעָה תָּבוֹא לוֹ. שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - מִגַּסּוּת הָרוּחַ הֵן, הַמְּבִיאָה לִידֵי עִוּוּת הַדִּין.
"כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה" (משלי ז, כו) - זֶה תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַהוֹרָאָה, וּמוֹרֶה. "וַעֲצֻמִים כָּל-הֲרֻגֶיהָ" (שם) - זֶה שֶׁהִגִּיעַ לַהוֹרָאָה וְאֵינוֹ מוֹרֶה.
וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה הַדּוֹר צָרִיךְ לוֹ. אֲבָל אִם יָדַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם רָאוּי לַהוֹרָאָה וּמָנַע עַצְמוֹ מִן הַהוֹרָאָה - הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
וְכָל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִן הַדִּין - מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ אֵיבָה, וְגָזֵל, וּשְׁבוּעַת שָׁוְא. וְהַגַּס לִבּוּ בַּהוֹרָאָה - שׁוֹטֶה, רָשָׁע, וְגַס רוּחַ.
טוְתַלְמִיד, אַל יוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ, אֶלָא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִמֶּנּוּ שָׁלוֹשׁ פַּרְסָאוֹת, כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.
יאַל תֹּאמַר: שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּדִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הוֹצָאַת מָמוֹן הַרְבֵּה מִזֶּה וּנְתִינָתוֹ לְזֶה. לְעוֹלָם יְהִי דִּין אֶלֶף מָנֶה וְדִין פְּרוּטָה אַחַת שָׁוִין בְּעֵינֶיךָ לְכָל דָּבָר.
יאאֵין הַדַּיָּנִים יוֹשְׁבִין לָדּוּן בְּדִין לְפָחוֹת מִשָׁוֶה פְּרוּטָה. וְאִם הֻזְקְקוּ לְשָׁוֶה פְּרוּטָה - גּוֹמְרִין אֶת דִּינוֹ אַפִלּוּ לְפָחוֹת מִשָׁוֶה פְּרוּטָה.
יבכָּל הַמַּטֶּה מִשְׁפָּט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל - עוֹבֵר בְּלָאו אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (ויקרא יט, טו; ויקרא יט, לה). וְאִם הָיָה גֵּר - עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר" (דברים כד, יז). וְאִם יָתוֹם הוּא - עוֹבֵר בִּשְׁלוֹשָׁה לָאוִין, שֶׁנֶּאֱמַר "מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם" (דברים כד, יז; דברים כז, יט).
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Diese Seite enthält heilige Texte. Verunstalten bzw. werfen Sie sie bitte nicht weg.
