Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

אהַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן - בֵּין שֶׁהִלְוָהוּ מָעוֹת בֵּין שֶׁהִלְוָהוּ פֵּרוֹת, בֵּין שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ בֵּין שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ אַחַר שֶׁהִלְוָהוּ - הֲרֵי זֶה שׁוֹמֵר שָׂכָר.

לְפִיכָךְ אִם אָבַד הַמַּשְׁכּוֹן, אוֹ נִגְנַב - חַיָּב בְּדָמָיו; וְאִם נֶאֱנַס הַמַּשְׁכּוֹן, כְּגוֹן שֶׁנִּלְקַח בְּלִסְטִים מְזֻיָּן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִשְּׁאָר אֳנָסִין - יִשָּׁבַע שֶׁנֶּאֱנַס, וִישַׁלֵּם בַּעַל הַמַּשְׁכּוֹן אֶת חוֹבוֹ עַד פְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה.

בכָּל הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'שְׁמֹר לִי וְאֶשְׁמֹר לָךְ' - הֲרֵי זוֹ שְׁמִירָה בַּבְּעָלִים. אָמַר לוֹ 'שְׁמֹר לִי הַיּוֹם וְאֶשְׁמֹר לְךָ לְמָחָר', 'הַשְׁאִילֵנִי הַיּוֹם וְאַשְׁאִילְךָ לְמָחָר', 'שְׁמֹר לִי הַיּוֹם וְאַשְׁאִילְךָ לְמָחָר', 'הַשְׁאִילֵנִי הַיּוֹם וְאֶשְׁמֹר לְךָ לְמָחָר' - כֻּלָּן נַעֲשׂוּ שׁוֹמְרֵי שָׂכָר זֶה לְזֶה.

גכָּל הָאֻמָּנִין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר.

וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ 'טֹל אֶת שֶׁלָּךְ וְהָבֵא מָעוֹת', אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ 'גְּמַרְתִּיו', וְלֹא לָקְחוּ הַבְּעָלִים אֶת הַכְּלִי - הֲרֵי הָאֻמָּן שׁוֹמֵר חִנָּם. אֲבָל אִם אָמַר הָאֻמָּן 'הָבֵא מָעוֹת וְטֹל אֶת שֶׁלָּךְ' - עֲדַיִן הוּא נוֹשֵׂא שָׂכָר כְּשֶׁהָיָה.

דנָתַן לָאֻמָּנִין לְתַקֵּן, וְקִלְקְלוּ - חַיָּבִין לְשַׁלֵּם.

כֵּיצַד? נָתַן לְחָרָשׁ שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל לִקְבֹּעַ בָּהֶן מַסְמֵר, וְשִׁבְּרָן, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶן שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, וְעָשָׂה מֵהֶן שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל וְנִשְׁבְּרוּ אַחַר שֶׁנַּעֲשׂוּ - מְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי תֵּבָה שִׁדָּה וּמִגְדָּל, שֶׁאֵין הָאֻמָּן קוֹנֶה בְּשֶׁבַח הַכֶּלִי.

נָתַן צֶמֶר לַצַּבָּע, וְהִקְדִּיחַתּוּ יוֹרָה - נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ.

צְבָעוֹ כָּעוּר, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ לְצָבְעוֹ אָדֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדֹם, נָתַן עֵצִים לֶחָרָשׁ לַעֲשׂוֹת מֵהֶן כִּסֵּא נָאֶה, וְעָשָׂה כִּסֵּא רָע אוֹ סַפְסָל: אִם הַשֶׁבַח יָתֵר עַל הַהוֹצָאָה, נוֹתֵן לוֹ בַּעַל הַכְּלִי אֶת הַהוֹצָאָה; וְאִם הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשֶׁבַח, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶׁבַח בִּלְבָד.

אָמַר בַּעַל הַכְּלִי 'אֵינִי רוֹצֶה בְּתַקָּנָה זוֹ, אֶלָא יִתֶּן לִי דְּמֵי הַצֶּמֶר אוֹ דְּמֵי הָעֵצִים' - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

וְכֵן אִם אָמַר הָאֻמָּן 'הֵא לְךָ דְּמֵי צַמְרְךָ אוֹ דְּמֵי עֵיצֶךְ וְלֵךְ' - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ; שֶׁאֵין הָאֻמָּן קוֹנֶה בְּשֶׁבַח כְּלִי שֶׁעָשָׂה.

ההַמּוֹלִיךְ חִטִּין לְטָּחוֹן, וְלֹא לְתָתָן וַעֲשָׂאָן סֻבִּין אוֹ מֻרְסָן, נָתַן קֶמַח לַנַּחְתּוֹם, וַעֲשָׂאוֹ פַּת נְפוּלִין, בְּהֵמָה לַטַּבָּח, וְנִבְּלָהּ - חַיָּבִין לְשַׁלֵּם דָּמִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹשְׂאֵי שָׂכָר.

לְפִיכָךְ אִם הָיָה טַבָּח מֻמְחֶה, וְשָׁחַט בְּחִנָּם - פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם; וְאִם אֵינוֹ מֻמְחֶה - אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּחִנָּם, חַיָּב לְשַׁלֵּם.

וְכֵן הַמַּרְאֶה דִּינָר לַשֻּׁלְחָנִי, וְאָמַר לוֹ 'יָפֶה הוּא', וְנִמְצָא רָע: אִם בְּשָׂכָר רָאָהוּ - חַיָּב לְשַׁלֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בָּקִי וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְלַמֵּד; וְאִם בְּחִנָּם רָאָהוּ - פָּטוּר, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְלַמֵּד.

וְאִם אֵינוֹ בָּקִי - חַיָּב לְשַׁלֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּחִנָּם. וְהוּא שֶׁיֹּאמַר לַשֻּׁלְחָנִי 'עָלֶיךָ אֲנִי סוֹמֵךְ', אוֹ שֶׁהָיוּ הַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עַל רְאִיָּתוֹ, וְלֹא יַרְאֶה לַאֲחֵרִים.

טַבָּח שֶׁעָשָׂה בְּחִנָּם וְנִבֵּל, וְכֵן שֻׁלְחָנִי שֶׁאָמַר 'יָפֶה' וְנִמְצָא רָע, וְכָל כַיּוֹצֵא בָּהֶן - עֲלֵיהֶן לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהֵן מֻמְחִין. וְאִם לֹא הֵבִיאוּ רְאָיָה, מְשַׁלְּמִין.

ומְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּהְיֶה הַנּוֹטֵעַ אִילָנוֹת נוֹטֵל חֲצִי הַשֶׁבַח וּבַעַל הַקַּרְקַע חֲצִי, וְנָטַע וְהִשְׁבִּיחַ, וְנָטַע וְהִפְסִיד - מְחַשְּׁבִין לוֹ חֲצִי הַשֶׁבַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וּמְנַכִּין מִמֶּנּוּ מַה שֶׁהִפְסִיד, וְנוֹטֵל הַשְּׁאָר.

וְאַפִלּוּ הִתְנָה עַל עַצְמוֹ, שֶׁאִם הִפְסִיד לֹא יִטֹּל כְּלוּם - הֲרֵי זוֹ אַסְמַכְתָּא, וְאֵין מְנַכִּין לוֹ אֶלָא מַה שֶׁהִפְסִיד.

הָיָה מִנְהָגָם שֶׁיִּטֹּל הַנּוֹטֵעַ מֶחְצָה וּבַעַל הַקַּרְקַע מֶחְצָה, וְכָּךְ הָיָה מִנְהָגָם שֶׁיִּטֹּל הָאָרִיס שְׁלִישׁ, אִם נָטַע הַנּוֹטֵעַ וְהִשְׁבִּיחַ וְרָצָה לְהִסְתַּלֵּק, שֶׁנִּמְצָא בַּעַל הַקַּרְקַע צָרִיךְ לְהוֹרִיד לָהּ אָרִיס - הֲרֵי בַּעַל הַקַּרְקַע מוֹרִיד אָרִיס, וְיִטֹּל בַּעַל הַקַּרְקַע חֶצְיוֹ, וְלֹא יַפְסִיד מֵחֶלְקוֹ כְּלוּם; וְיִטֹּל הָאָרִיס שְׁלִישׁ; וְהַשְּׁתוּת הַנִּשְׁאָר יִהְיֶה שֶׁל נּוֹטֵעַ, שֶׁהֲרֵי סִלֵּק עַצְמוֹ בִּרְצוֹנוֹ.

זהַנּוֹטֵעַ אִילָנוֹת לִבְנֵי הַמְּדִינָה שֶׁהִפְסִיד, וְכֵן טַבָּח שֶׁל בְנֵי הָעִיר שֶׁנִּבֵּל הַבְּהֵמוֹת, וְהַמַּקִּיז דָּם שֶׁחָבַל, וְהַסּוֹפֵר שֶׁטָּעָה בִּשְּׁטָרוֹת, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁפָּשַׁע בַּתִּינוֹקוֹת וְלֹא לִמֵּד, אוֹ לִמֵּד בְּטָעוּת, וְכָל כַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הָאֻמָּנִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחְזֹר הַהֶפְסֵד שֶׁהִפְסִידוּ - מְסַלְּקִין אוֹתָן בְּלֹא הַתְרָאָה; מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּמֻתְרִין וְעוֹמְדִין, עַד שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בִּמְלַאכְתָּן, הוֹאִיל וְהֶעֱמִידוּ אוֹתָן הַצִּבּוּר עֲלֵיהֶן.