Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

אהַמִּתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה, וְהָרַג אֶת זֶה - פָּטוּר מִמִּיתַת בֵּית דִּין, וּמִן הַתַּשְׁלוּמִין, וּמִן הַגָּלוּת - לְפִי שֶׁאֵין עָרֵי מִקְלָט קוֹלְטוֹת אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

לְפִיכָּךְ הַזּוֹרֵק אֶבֶן לְתוֹךְ עֵדָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָרַג אֶחָד מֵהֶן - פָּטוּר מִמִּיתַת בֵּית דִּין.

בנִתְכַוֵּן לְהַכּוֹת חֲבֵרוֹ עַל מָתְנָיו, וְלֹא הָיָה בַּכְּלִי כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו, וְהָלְכָה לָהּ הָאֶבֶן עַל לִבּוֹ, וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל לִבּוֹ, וּמֵת; אוֹ שֶׁנִּתְכַוֵּן לְהַכּוֹתוֹ עַל לִבּוֹ, וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל לִבּוֹ, וְהָלְכָה לָהּ עַל מָתְנָיו, וְלֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו, וּמֵת - פָּטוּר מִמִּיתַת בֵּית דִּין; וְאֵינוֹ גּוֹלֶה, שֶׁאֵין הַהוֹרֵג בְּכַוָּנָה גּוֹלֶה.

אֲבָל אִם נִתְכַוֵּן לְהַכּוֹתוֹ עַל מָתְנָיו, וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו, וְהָלְכָה לָהּ עַל לִבּוֹ, וּמֵת - הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג. וְכֵן כָּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.

גהַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בְּאֶבֶן אוֹ בְּאֶגְרוֹף וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹמְדִין אוֹתוֹ: אִם אֲמָדוּהוּ לְחַיִּים, נוֹתֵן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים וְנִפְטָר.

וְאַפִלּוּ חָלָה הַמֻּכֶּה, וְהִכְבִּיד וּמֵת מֵחֲמַת הַמַּכָּה - הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

וְאִם אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה - אוֹסְרִין אֶת הַמַּכֶּה בְּבֵית הַסֹּהַר מִיָּד, וּמַמְתִּינִים לְזֶה: אִם מֵת, יֵהָרֵג הַמַּכֶּה; וְאִם הֵקֵל, וְנִתְרַפֵּא רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְהָלַךְ בַּשּׁוּק עַל רַגְלָיו כִּשְׁאָר הַבְּרִיאִים - מְשַׁלֵּם הַמַּכֶּה חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, וְנִפְטָר.

דזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה "עַל מִשְׁעַנְתּוֹ" (שמות כא, יט) - אֵינוֹ שֶׁיְּהַלֵּךְ וְהוּא נִשְׁעָן עַל הַמַּטֶּה אוֹ עַל אַחֵר, שֶׁאַפִלּוּ הַנּוֹטֶה לָמוּת יָכוֹל לְהַלֵּךְ עַל הַמִּשְׁעֶנֶת; לֹא נֶאֱמָר "מִשְׁעַנְתּוֹ" אֶלָא שֶׁיִּהְיֶה מְהַלֵּךְ עַל מִשְׁעֶנֶת כּוֹחוֹ, וְלֹא יִהְיֶה צָרִיךְ כּוֹחַ אַחֵר לְהִשָּׁעֵן עָלָיו.

האֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְהֵקֵל מִמַּה שֶׁהָיָה, וּלְאַחַר מִכָּאן הִכְבִּיד וָמֵת - הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג; וְאֵין אוֹמְדִין אוֹתוֹ אֹמֶד שֵׁנִי כְּשֶׁהֵקֵל, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.

והִכּוּהוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם בְּעֶשֶׂר מַקְלוֹת, וּמֵת - בֵּין שֶׁהִכּוּהוּ בְּזֶה אַחַר זֶה בֵּין שֶׁהִכּוּהוּ כְּאַחַת, כֻּלָּן פְּטוּרִין מִמִּיתַת בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל נֶפֶשׁ אָדָם" (ויקרא כד, יז) - עַד שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד שֶׁהָרַג כָּל הַנֶּפֶשׁ.

וְהוּא הַדִּין לִדְחָפוּהוּ שְׁנַיִם אוֹ שֶׁכְּבָשׁוּהוּ שְׁנַיִם לְתוֹךְ הַמַּיִם, אוֹ שֶׁהָיוּ רַבִּים יוֹשְׁבִים וְיָצָא חֵץ מִבֵּינֵיהֶן וְהָרַג - שֶׁכֻּלָּן פְּטוּרִין.

זזָרְקוּ בּוֹ עֲשָׂרָה אֶבֶן זֶה אַחַר זֶה, וְכָל אַחַת מֵהֶן אֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית, וְזָרַק אֶחָד אֶבֶן בָּאַחֲרוֹנָה, וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית וּמֵת - הֲרֵי זֶה הָאַחֲרוֹן נֶהֱרָג עָלָיו.

רוֹצֵחַ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, וְנִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, וְלֹא נוֹדַע מִי הוּא מֵהֶן - כֻּלָּן פְּטוּרִין.

וְרוֹצֵחַ שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ, שֶׁנִּתְעָרֵב בְּרוֹצְחִים אֲחֵרִים שֶׁנִּגְמַר דִּינָן - כֻּלָּן פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה, שֶׁאֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָא בְּפָנָיו; וְאוֹסְרִין אֶת כֻּלָּן.

חהַהוֹרֵג נְפָשׁוֹת, וְלֹא הָיוּ שְׁנֵי הָעֵדִים רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאַחַת, אֶלָא רָאָהוּ הָאֶחָד אַחַר הָאֶחָד, אוֹ שֶׁהָרַג בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים בְּלֹא הַתְרָאָה, אוֹ שֶׁהֻכְחֲשׁוּ הָעֵדִים בַּבְּדִיקוֹת וְלֹא הֻכְחֲשׁוּ בַּחֲקִירוֹת - כָּל אֵלּוּ הָרַצְחָנִין, כּוֹנְסִין אוֹתָן לַכִּיפָה וּמַאֲכִילִין אוֹתָן לֶחֶם צָר וּמַיִם לַחַץ עַד שֶׁיֵּצְרוּ מְעֵיהֶן; וְאַחַר כָּךְ מַאֲכִילִים אוֹתָן שְׂעוֹרִים, עַד שֶׁכְּרֵסָם נִבְקַעַת מִכֹּבֶד הַחֹלִי.

טוְאֵין עוֹשִׂין דָּבָר זֶה לִשְׁאָר מְחֻיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין - אֶלָא אִם נִתְחַיֵּב מִיתָה, מְמִיתִין אוֹתוֹ; וְאִם אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, פּוֹטְרִין אוֹתוֹ.

שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֲווֹנוֹת חֲמוּרִין מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים, אֵין בָּהֶן הַשְׁחָתַת יִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים. אַפִלּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עֲרָיוֹת אוֹ חִלּוּל שַׁבָּת - אֵינָן כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים. שֶׁאֵלּוּ הָעֲווֹנוֹת הֵן מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָקוֹם, אֲבָל שְׁפִיכוּת דָּמִים מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ.

וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עָווֹן זֶה, הֲרֵי הוּא רָשָׁע גָּמוּר; וְאֵין כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה כָּל יָמָיו שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד עָווֹן זֶה, וְלֹא יַצִּילוּ אוֹתוֹ מִן הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר "אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ..." (משלי כח, יז.)

צֵא וּלְמַד מֵאַחְאָב עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בּוֹ "רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב" (מלכים א כא, כה); וּכְשֶׁנִּסְדְרוּ עֲווֹנוֹתָיו וּזְכִיּוֹתָיו לִפְנֵי אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, לֹא נִמְצָא לוֹ עָווֹן שֶׁחִיְּבוֹ כְּלָיָה וְלֹא הָיָה שָׁם דָּבָר אַחֵר שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגְדוֹ אֶלָא דְּמֵי נָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתֵּצֵא הָרוּחַ וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי ה'" (ראה מלכים א כב, כא) - זוֹ רוּחַ נָבוֹת; וְנֶאֱמָר לוֹ "תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל" (מלכים א כב, כב). וַהֲרֵי הוּא הָרָשָׁע לֹא הָרַג בְּיָדוֹ, אֶלָא סִבֵּב; קַל וְחֹמֶר לַהוֹרֵג בְּיָדוֹ.

יהַמִּינִים, וְהֵם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ הָעוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת לְהַכְעִיס, אַפִלּוּ אָכַל נְבֵלָה אוֹ לָבַשׁ שַׁעַטְנֵז לְהַכְעִיס, הֲרֵי זֶה מִין; וְהָאֶפִיקוֹרְסִים, וְהֵן שֶׁכּוֹפְרִין בַּתּוֹרָה וּבַנְּבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל - מִצְוָה לְהָרְגָן.

אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ כּוֹחַ לְהָרְגָן בְּסַיִף בְּפַרְהֶסְיָא, הוֹרֵג; וְאִם לָאו, יָבוֹא עֲלֵיהֶן בַּעֲלִילוֹת עַד שֶׁיְּסַבֵּב הֲרִיגָתָן.

כֵּיצַד? רָאָה אֶחָד מֵהֶן שֶׁנָּפַל לִבְאֵר, וְהַסֻּלָּם בַּבְּאֵר - קוֹדֵם וּמְסַלֵּק הַסֻּלָּם, וְאוֹמֵר לוֹ 'הֲרֵינִי טָרוּד לְהוֹרִיד בְּנִי מִן הַגָּג וְאַחְזִירֶנּוּ לְךָ'. וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

יאאֲבָל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁאֵין בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיהֶם מִלְחָמָה, וְרוֹעֵי בְּהֵמָה דַּקָּה מִיִּשְׂרָאֵל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אֵין מְסַבְּבִים לָהֶן הַמִּיתָה.

וְאָסוּר לְהַצִּילָן, אִם נָטוּ לָמוּת, כְּגוֹן שֶׁרָאָה אֶחָד מֵהֶן שֶׁנָּפַל לַיָּם - אֵינוֹ מַעֲלֵהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט, טז) - וְאֵין זֶה רֵעֶךָ.

יבבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיִשְׂרָאֵל בַּעַל עֲבֵרוֹת הָעוֹמֵד בְּרִשְׁעוֹ וְשׁוֹנֶה בּוֹ תָּמִיד, כְּגוֹן הָרוֹעִים בְּהֵמָה דַּקָּה שֶׁפָּקְרוּ בְּגָזֵל, וְהֵם הוֹלְכִים בְּאִוַּלְתָּן.

אֲבָל יִשְׂרָאֵל בַּעַל עֲבֵרוֹת שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּרִשְׁעוֹ תָּמִיד, אֶלָא עוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת לַהֲנָאַת עַצְמוֹ, כְּגוֹן אוֹכֵל נְבֵלוֹת לְתֵאָבוֹן - מִצְוָה לְהַצִּילוֹ, וְאָסוּר לַעֲמֹד עַל דָּמוֹ.