Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

אוְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן מִן הַתּוֹרָה - הַקַּרְקָעוֹת, וְהָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת, אוֹ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד אֶחָד, אוֹ שֶׁשָּׁמַר וְטָעַן טַעֲנַת הַשּׁוֹמְרִין - הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" (שמות כב, ו), פְּרָט לַהֶקְדֵּשׁ; "כֶּסֶף אוֹ כֵלִים" (שם), פְּרָט לַקַּרְקָעוֹת, וְלָעֲבָדִים שֶׁהֻקְּשׁוּ לַקַּרְקָעוֹת. וְכֵן יָצְאוּ הַשְּׁטָרוֹת, שֶׁאֵין גּוּפָן מָמוֹן כַּכֶּסֶף וְכַכֵּלִים, וְאֵינָן אֶלָא לִרְאָיָה שֶׁבָּהֶן.

וְעַל כֻּלָּן נִשְׁבָּעִין שְׁבוּעַת הֶסֵּת, אִם הָיְתָה שָׁם טַעֲנַת וַדַּאי - חוּץ מִן הַהֶקְדֵּשׁוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עֲלֵיהֶם שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּשָּׁבַע עֲלֵיהֶם כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בַּהֶקְדֵּשׁוֹת.

ב'שְׁתֵּי שָׂדוֹת מָכַרְתָּ לִי', 'לֹא מָכַרְתִּי לְךָ אֶלָא אַחַת', 'שְׁנֵי עֲבָדִים' אוֹ 'שְׁנֵי שְׁטָרוֹת יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ', 'אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָא שְׁטָר אֶחָד' אוֹ 'עֶבֶד אֶחָד' - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת.

וְכֵן אִם טָעַן וְאָמַר 'חָצֵר זוֹ' אוֹ 'עֶבֶד זֶה' אוֹ 'שְׁטָר זֶה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ, שֶׁלִּי הוּא, וְאַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי', וְהַנִּטְעָן אוֹמֵר 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם', בֵּין שֶׁהֵבִיא הַטּוֹעֵן עֵד אֶחָד בֵּין שֶׁלֹּא הֵבִיא - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת, וְנִפְטָר.

וְכֵן הַחוֹפֵר בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת וְהִפְסִידָהּ, וַהֲרֵי הוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם - בֵּין שֶׁטְּעָנוֹ שֶׁחָפַר וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָפַרְתִּי, אוֹ שֶׁטְּעָנוֹ שֶׁחָפַר שְׁתֵּי מְעָרוֹת וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָפַרְתִּי אֶלָא אַחַת, אוֹ שֶׁהָיָה שָׁם עֵד אֶחָד שֶׁחָפַר וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָפַרְתִּי כְּלוּם - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת עַל הַכֹּל.

גטְעָנוֹ כֵּלִים וְקַרְקָעוֹת - בֵּין שֶׁהוֹדָה בְּכָל הַקַּרְקָעוֹת וְכָפַר בְּכָל הַכֵּלִים, בֵּין שֶׁהוֹדָה בְּכָל הַכֵּלִים וְכָפַר בְּכָל הַקַּרְקָעוֹת, בֵּין שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצַת הַקַּרְקָעוֹת וְכָפַר בְּמִקְצָתָן עִם כָּל הַכֵּלִים - בְּכָל אֵלּוּ נִשְׁבָּע הֶסֵּת.

אֲבָל אִם הוֹדָה בְּמִקְצַת הַכֵּלִים וְכָפַר בְּמִקְצָתָן עִם כָּל הַקַּרְקָעוֹת - מִתּוֹךְ שֶׁהוּא חַיָּב שְׁבוּעָה עַל מִקְצַת הַכֵּלִים שֶׁכָּפַר בָּהֶן, נִשְׁבָּע אַף עַל הַקַּרְקָעוֹת שֶׁטְּעָנוֹ עִמָּהֶן, שֶׁהַכֹּל טַעֲנָה אַחַת. וְכֵן הַדִּין בִּטְעָנוֹ כֵּלִים וַעֲבָדִים אוֹ כֵּלִים וּשְׁטָרוֹת - הַכֹּל דִּין אֶחָד הוּא.

דטְעָנוֹ עֲנָבִים הָעוֹמְדוֹת לִבָּצֵר וּתְבוּאָה יְבֵשָׁה הָעוֹמֶדֶת לְהִקָּצֵר, וְהוֹדָה בְּמִקְצָתָן וְכָפַר בְּמִקְצָתָן - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע עֲלֵיהֶם כִּשְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין, וְהוּא שֶׁאֵינָן צְרִיכִין לַקַּרְקַע, שֶׁכָּל הָעוֹמֵד לְהִבָּצֵר הֲרֵי הוּא כְּבָצוּר לְעִנְיַן כְּפִירָה וְהוֹדָיָה. אֲבָל אִם הָיוּ צְרִיכִים לַקַּרְקַע - הֲרֵי הֵן כְּקַּרְקַע לְכָל דָּבָר, וְאֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן אֶלָא הֶסֵּת.

ההַטּוֹעֵן עַל חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ, 'שְׁנֵי חֳדָשִׁים שָׁכַנְתָּ בַּחֲצֵרִי וְאַתָּה חַיָּב לִי שְׂכַר שְׁנֵי חֳדָשִׁים', וְהוּא אוֹמֵר 'לֹא שָׁכַנְתִּי אֶלָא חֹדֶשׁ אֶחָד' - הֲרֵי זֶה מוֹדֶה בְּמִקְצָת, וְאִם הָיָה שְׂכַר הַחֹדֶשׁ שֶׁכָּפַר בּוֹ שְׁתֵּי כֶּסֶף, נִשְׁבָּע - שֶׁאֵין הַטַעֲנָה בְּגוּף הַקַּרְקַע אֶלָא בִּשְׁכָרָהּ, שֶׁהוּא מִטַּלְטְלִין.

ו'שְׁטָר מָסַרְתִּי לְךָ, וַעֲשָׂרָה דִּינָרִין הָיָה לִי בּוֹ רְאָיָה', 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם' - יִשָּׁבַע הֶסֵּת. הָפַךְ עָלָיו - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁהָיְתָה בּוֹ רְאָיָה לַעֲשָׂרָה דִּינָרים וְאָבְדוּ בַּאֲבֵדַת הַשְּׁטָר, וְיִטֹּל. וְאִם אָמַר הַנִּתְבָּע 'אֱמֶת מָסַרְתָּ לִי, וְאָבַד' - הֲרֵי זֶה פָּטוּר, אַף מִשְּׁבוּעַת הֶסֵּת; שֶׁאַפִלּוּ פָּשַׁע בּוֹ וְאָבַד - פָּטוּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת חוֹבֵל.

זהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ זְכוּת יֵשׁ לִי בּוֹ', וְזֶה אוֹמֵר 'אֵינִי מוֹצִיא שְׁטָרִי', אוֹ 'אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ לְךָ בּוֹ רְאָיָה אוֹ לֹא' - כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיאוֹ.

חטָעַן שֶׁאָבַד הַשְּׁטָר, מַחֲרִימִין לוֹ חֵרֶם סְתָם. טָעַן זֶה, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שֶׁהַשְּׁטָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹ זְכוּת אֶצְלוֹ - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁאֵינוֹ אֶצְלוֹ וְשֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ. וּכְזֶה הוֹרוּ רַבּוֹתַי.

טאֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן - אֶחָד הַבָּא בְּטַעֲנַת עַצְמוֹ אוֹ בְּטַעֲנַת אָבִיו - לְפִי שֶׁזֶּה הַמִּקְצָת שֶׁהוֹדָה בּוֹ לַקָּטָן, אֵינוֹ אֶלָא כְּמֵשִׁיב אֲבֵדָה. וְכֵן אִם כָּפר בַּכֹּל, וּבָא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לַקָּטָן - אֵינוֹ נִשְׁבָּע; שֶׁזֶּה עֵד אֶחָד, וְאֵין שָׁם תּוֹבֵעַ, שֶׁתְּבִיעַת קָטָן אֵינָהּ תְּבִיעָה גְּמוּרָה.

נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, קָטָן שֶׁאָמַר לְגָדוֹל 'מָנֶה לִי בְּיָדְךָ' אוֹ 'לְאַבָּא בְּיָדְךָ', וְהַלָּה אוֹמֵר 'אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָא חֲמִשִּׁים' אוֹ 'אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם', וְעֵד אֶחָד מֵעִידוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ - הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַתּוֹרָה.

אֲבָל אִם שָׁמַר לַקָּטָן, וְטָעַן שֶׁאָבַד - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁבָּע מֵחֲמַת טַעֲנָה. וְכֵן אִם הוֹדָה שֶׁהָיָה שֻׁתָּף לַקָּטָן אוֹ אַפוֹטְרוּפוֹס עָלָיו - יַעֲמִידוּ בֵּית דִּין אַפוֹטְרוּפוֹס לַקָּטָן, וְיִשָּׁבַע הַשֻּׁתָּף וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בְּטַעֲנַת שֶׁמָּא.

יהוֹרוּ רַבּוֹתַי, שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת קָטָן שְׁבוּעָה שֶׁל תּוֹרָה, אֲבָל שְׁבוּעַת הֶסֵּת נִשְׁבָּעִין. וְאַפִלּוּ הָיָה קָטָן שֶׁאֵינוֹ חָרִיף לְעִנְיַן מַשָּׂא וּמַתָּן, נִשְׁבָּעִין הֶסֵּת עַל טַעֲנָתוֹ; שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה נוֹטֵל מְמוֹנוֹ שֶׁל זֶה כְּשֶׁהוּא קָטָן, וְיֵלֵךְ לוֹ בְּחִנָּם. וּלְזֶה דַּעְתִּי נוֹטָה, וְתִקּוּן עוֹלָם הוּא.

נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁהַקָּטָן שֶׁטָּעַן עַל הַגָּדוֹל, בֵּין שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת בֵּין שֶׁכָּפַר בַּכֹּל, בֵּין שֶׁהָיָה שָׁם עֵד בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם עֵד - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת; וְאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲפֹּךְ עַל הַקָּטָן, שֶׁאֵין מַשְׁבִּיעִין אֶת הַקָּטָן כְּלָל. וְאַפִלּוּ חֵרֶם סְתָם אֵינוֹ מְקַבֵּל, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עֹנֶשׁ הַשְּׁבוּעָה.

יאקָטָן שֶׁטְּעָנוֹ הַגָּדוֹל: אִם טְעָנוֹ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָיָה לַקָּטָן, כְּגוֹן עִסְקֵי מַשָּׂא וּמַתָּן, וְהוֹדָה הַקָּטָן - נִפְרָעִין מִנְּכָסָיו; וְאִם אֵין לוֹ - יַמְתִּין עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, וִישַׁלֵּם. וְאִם כָּפַר הַקָּטָן - מַמְתִּינִין עַד שֶׁיַּגְדִּיל וְיִשָּׁבַע הֶסֵּת.

וְאִם טְעָנוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵין לַקָּטָן בּוֹ הֲנָיָה, כְּגוֹן נְזָקִין וְחַבָלוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדֶה וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמַּה יְשַׁלֵּם - פָּטוּר, וְאַפִלּוּ לְאַחַר שֶׁהִגְדִּיל. וְאִם הָיָה הַתּוֹבֵעַ מִן הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין, כְּגוֹן הַשָּׂכִיר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָיָה לַקָּטָן, שֶׁיִּשְׂתַּכֵּר לוֹ שָׂכִיר - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל מִן הַקָּטָן.

אֲבָל חֶנְוָנִי שֶׁנִּשְׁבָּע עַל פִּנְקָסוֹ - אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל מִן הַקָּטָן, שֶׁאֵין לַקָּטָן בְּזֶה הֲנָיָה, שֶׁהֲרֵי חַיָּב לִתֵּן לְפוֹעֲלָיו וְנִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ; וְזֶה הַחֶנְוָנִי הִפְסִיד עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁנָּתַן מְמוֹנוֹ עַל פִּי קָטָן. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

יבהַחֵרֵשׁ וְהַשּׁוֹטֶה, אֵין נִזְקָקִין לָהֶן לְכָל טַעֲנָה - לֹא לִטְעָנָתָן עַל אֲחֵרִים, וְלֹא לִטַעֲנַת אֲחֵרִים עֲלֵיהֶן, לֹא לִשְׁבוּעָה קַלָּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁבוּעָה חֲמוּרָה אוֹ תַּשְׁלוּמִין. אֲבָל הַסּוּמָא - הֲרֵי הוּא כַּבָּרִיא לְכָל דָּבָר בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, וְנִשְׁבָּע כָּל מִינֵי שְׁבוּעוֹת, וְנִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנָתוֹ.