Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

הִלְכוֹת נַעֲרָה בְּתוּלָה

יֵשׁ בִּכְלָלָן חָמֵשׁ מִצְווֹת - שָׁלוֹשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה, וּשְׁתֵּי מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן:

(א) לִקְנֹס הַמְּפַתֶּה; (ב) שֶׁיִּשָּׂא הָאוֹנֵס אֲנוּסָתוֹ; (ג) שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס; (ד) שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת מוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחַת בַּעְלָהּ לְעוֹלָם; (ה) שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ. וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.

אמִי שֶׁפִּתָּה בְּתוּלָה, קוֹנְסִין אוֹתוֹ מִשְׁקָל חֲמִשִּׁים סְלָעִים שֶׁל כֶסֶף מְזֻקָּק. וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא 'קְנָס'. וְכֵן אִם אָנַס אוֹתָהּ. וּקְנָס זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף" (דברים כב, כט).

בוְאֵיזֶה הוּא מְפַתֶּה וְאֵיזֶה הוּא אוֹנֵס? מְפַתֶּה, לִרְצוֹנָהּ; וְאוֹנֵס, שֶׁבָּא עָלֶיהָ בְּעַל כָּרְחָהּ.

כָּל הַנִּבְעֶלֶת בַּשָּׂדֶה - הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת אֲנוּסָה, וְדָנִין בּוֹ דִּין אוֹנֵס, עַד שֶׁיָּעִידוּ הָעֵדִים שֶׁבִּרְצוֹנָהּ נִבְעְלָה.

וְכָל הַנִּבְעֶלֶת בָּעִיר - הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת מְפֻתָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא זָעֲקָה, עַד שֶׁיָּעִידוּ הָעֵדִים שֶׁהִיא אֲנוּסָה, כְּגוֹן שֶׁשָּׁלַף חֶרֶב וְאָמַר לָהּ 'אִם תִּזְעֲקִי אֶהְרֹג אוֹתָךְ'.

גהַמְּפֻתָּה שֶׁלֹּא רָצְתָה לְהִנָּשֵׂא לַמְּפַתֶּה, אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה אָבִיהָ לִתְּנָהּ לוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה הוּא לִכְנֹס - הֲרֵי זֶה נוֹתֵן קְנָסָהּ וְהוֹלֵךְ, וְאֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לִכְנֹס.

וְאִם רָצוּ וּכְנָסָהּ - אֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס, אֶלָא כּוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה כִּשְׁאָר הַבְּתוּלוֹת.

אֲבָל הָאֲנוּסָה שֶׁלֹּא רָצְתָה הִיא, אוֹ אָבִיהָ, לְהִנָּשֵׂא לָאוֹנֵס - הָרְשׁוּת בְּיָדָם, וְנוֹתֵן קְנָס. רָצְתָה הִיא וְאָבִיהָ וְלֹא רָצָה הוּא - כּוֹפִין אוֹתוֹ וְכוֹנֵס וְנוֹתֵן קְנָס, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב, כט), הֲרֵי זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה.

אַפִלּוּ הִיא חִגֶּרֶת אוֹ סוּמָא אוֹ מְצֹרַעַת, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִכְנֹס. וְאֵינוֹ מוֹצִיא לִרְצוֹנוֹ לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו" (שם) - הֲרֵי זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה.

דוְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה - שֶׁלֹּא תִקְּנוּ חֲכָמִים כְּתֻבָּה לָאִשָּׁה אֶלָא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, וְזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא.

ההָיְתָה אֲנוּסָה זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו - אַפִלּוּ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, וְאַפִלּוּ שְׁנִיָּה - הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה.

וְכֵן אִם נִמְצָא בָּהּ דְּבַר זִמָּה אַחַר שֶׁכְּנָסָהּ - הֲרֵי זֶה יְגָרְשֶׁנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב, כט) - אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ.

וכּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁאָנַס בְּתוּלָה אוֹ שֶׁפִּתָּה אוֹתָהּ - הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנֹס, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה לִשָּׂא אֶת הַבְּתוּלָה, וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשָּׂא זוֹ אֵינָהּ בְּתוּלָה. וְאִם כָּנַס, יוֹצִיא בְּגֵט.

זאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּאוֹנֵס "לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ" (דברים כב, כט), כֵּיוָן שֶׁקְּדָמוֹ עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (שם) - הֲרֵי נְתָקוֹ לַעֲשֵׂה.

וְנִמְצֵאת זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֵׂה שֶׁנִּתְּקָה לַעֲשֵׂה, שֶׁאֵין לוֹקִין עָלֶיהָ, אֶלָא אִם לֹא קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת סַנְהֶדְּרִין.

לְפִיכָךְ אוֹנֵס שֶׁעָבַר וְגֵרַשׁ - כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהַחְזִיר, וְאֵינוֹ לוֹקֶה. מֵתָה גְּרוּשָׁתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּחְזִירֶנָּה, אוֹ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר, אוֹ שֶׁהָיָה כּוֹהֵן שֶׁאָסוּר בִּגְרוּשָׁה - הֲרֵי זֶה לוֹקֶה; שֶׁהֲרֵי עָבַר עַל לֹא תַעֲשֵׂה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ.

חאֵין הָאוֹנֵס אוֹ הַמְּפַתֶּה חַיָּב בַּקְּנָס עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ וּבְעֵדִים, וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַתְרָאָה.

וּמֵאֵימָתַי יִהְיֶה לַבַּת קְנָס? מֵאַחַר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת, עַד שֶׁתִּבְגֹּר.

נִבְעֲלָה בְּתוֹךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, אֵין בִּיאָתָהּ בִּיאָה.

בָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁבָּגְרָה - אֵין לָהּ קְנָס, שֶׁנֶּאֱמַר "נַעֲרָה בְתוּלָה" (דברים כב, כח) - לֹא הַבּוֹגֶרֶת.

טוְאַחַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אָב, אוֹ שֶׁאֵין לָהּ אָב - יֵשׁ לָהּ קְנָס.

וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס - הַבּוֹגֶרֶת, וְהַמְּמָאֶנֶת, וְהָאַיְלוֹנִית, וְהַשּׁוֹטָה, וְהַחֵרֶשֶׁת, וּמִי שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רָע בְּיַלְדוּתָהּ וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁתָּבְעָה אוֹתָן לִזְנוֹת עִמָּהּ, וְהַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִן הַנִשּׂוּאִין וַעֲדַיִן הִיא נַעֲרָה בְּתוּלָה.

אֲבָל הַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִן הָאֵרוּסִין: אִם נֶאְנְסָה, יֵשׁ לָהּ קְנָס; וְאִם נִתְפַּתְּתָה, אֵין לָהּ קְנָס.

יהַגִּיּוֹרֶת, וְהַשְּׁבוּיָה, וְהַמְּשֻׁחְרֶרֶת: אִם נִתְגַּיְּרָה וְנִפְדָּת וְנִשְׁתַּחְרְרָה, וְהִיא בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אוֹ פָּחוֹת - יֵשׁ לָהּ קְנָס.

וְאִם הָיְתָה בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁנִּתְגַּיְּרָה אוֹ כְּשֶׁנִּפְדָּת אוֹ כְּשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה - אֵין לָהּ קְנָס; הוֹאִיל וּבִיאָתָן בִּיאָה, הֲרֵי הֵן כִּבְעוּלוֹת.

יאהָיְתָה בְּתוּלָה זוֹ אֲסוּרָה עַל הָאוֹנֵס אוֹ הַמְּפַתֶּה: אִם הָיְתָה מֵחַיָּבֵי כְּרֵתוֹת, כְּגוֹן אֲחוֹתוֹ וְדוֹדָתוֹ וְהַנִּדָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ שֶׁהָיְתָה מֵחַיָּבֵי לָאוִין: אִם הִתְרוּ בּוֹ - הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס; שֶׁאֵין אָדָם לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. וְאִם לֹא הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה - הוֹאִיל וְאֵינוֹ חַיָּב מַלְקוּת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קְנָס.

יבהָיְתָה מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה אוֹ שְׁנִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ שֶׁאֲסוּרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים - בֵּין הִתְרוּ בּוֹ בֵּין לֹא הִתְרוּ בּוֹ, חַיָּב בַּקְּנָס, שֶׁאֵין כָּאן מַלְקוּת.

יגהָיְתָה מֵחַיָּבֵי מִיתַת בֵּית דִּין, כְּגוֹן בִּתּוֹ וְאֵשֶׁת בְּנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - בֵּין הִתְרוּ בּוֹ, בֵּין לֹא הִתְרוּ בּוֹ - פָּטוּר מִן הַקְּנָס, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ" (שמות כא, כב) - הָא אִם הָיָה שָׁם אָסוֹן, אֵין שָׁם עֹנֶשׁ.

וְאַף עַל פִּי שֶׁהֲרִיגַת הָאִשָּׁה בִּשְׁגָגָה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְכַּוְּנוּ לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה. . ." (שם) - הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא חָלַק בָּאָסוֹן בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין.

וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה" (ויקרא כד, יח) "וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת" (ויקרא כד, כא) - מַה מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה לֹא חָלַק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְחַיְּבוֹ בְּתַשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה נֶפֶשׁ אָדָם לֹא חָלַק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין.

ידוְהוּא הַדִּין לְכָל עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁאֵין בָּהּ תַּשְׁלוּמִין.

טובָּא עָלֶיהָ וּמֵתָה - הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַקְּנָס, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה" (דברים כב, כט) - לֹא לַאֲבִי הַמֵּתָה. וְהוּא, שֶׁתָּמוּת קֹדֶם שֶׁתַּעֲמֹד בַּדִּין.