Wajikra Tora Lesung

Yeshayahu (Isaiah) פרק מג

כאעַם־זוּ֙ יָצַ֣רְתִּי לִ֔י תְּהִלָּתִ֖י יְסַפֵּֽרוּ:
		עם זו יצרתי לי למען תהלתי יספרו:
כבוְלֹֽא־אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ יַֽעֲקֹ֑ב כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י יִשְׂרָאֵֽל:
		ולא אותי קראת ואתה לא אותי קראת בפנותך אחרי עכו"ם:
		כי יגעת בי נלאיתם מהר בעבודתי:
כגלֹֽא־הֵבֵ֚יאתָ לִּי֙ שֵׂ֣ה עֹֽלֹתֶ֔יךָ וּזְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א כִבַּדְתָּ֑נִי לֹ֚א הֶעֱבַדְתִּ֙יךָ֙ בְּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הֽוֹגַעְתִּ֖יךָ בִּלְבוֹנָֽה:
		לא הבאת לי שה עולותיך כ"א לעכו"ם:
		לא העבדתיך עבודה רבה במנחה קומץ מעט עולה לגבוה וגם הוא לא אמרתי לך להקריב לך חובה אלא נדבה:
כדלֹֽא־קָנִ֨יתָ לִּ֚י בַכֶּ֙סֶף֙ קָנֶ֔ה וְחֵ֥לֶב זְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א הִרְוִיתָ֑נִי אַ֗ךְ הֶֽעֱבַדְתַּ֙נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ הֽוֹגַעְתַּ֖נִי בַּֽעֲו‍ֹנֹתֶֽיךָ:
		לא קנית לי בכסף קנה לקטרת לא הוצרכת לקנותה בכסף לפי שהיתה מצויה בארצכם הרבה אמר רבי אבא קינמני' היתה גדילה בארץ ישראל והיו אוכלין אותה עזים וצביים במדרש איכה:
		לא קנית לי בכסף קנה
		העבדתני בחטאותיך אתם גרמתם לי להיות שמש לעובדי פסילים כמו שראה יחזקאל והנה רוח סערה באה מן הצפון שהיתה חוזרת מרכבת השכינה מבבל שהלכה לכבוש את כל העולם תחת ידו של נבוכדנצר שלא יאמרו ביד אומה שפלה מסר את בניו כדאיתא בחגיגה:
כהאָנֹכִ֨י אָנֹכִ֥י ה֛וּא מֹחֶ֥ה פְשָׁעֶ֖יךָ לְמַֽעֲנִ֑י וְחַטֹּאתֶ֖יךָ לֹ֥א אֶזְכֹּֽר:
		אנכי אנכי אני הוא שמחיתים מאז ואני מוחה אותם גם עתה:
		למעני לא בזכותך ולא בצדקת אבותיך:
כוהַזְכִּירֵ֕נִי נִשָּֽׁפְטָ֖ה יָ֑חַד סַפֵּ֥ר אַתָּ֖ה לְמַ֥עַן תִּצְדָּֽק:
		הזכירני כל תגמול שיש לך ולאבותיך עלי:
		נשפטה יחד נבא למשפט:
כזאָבִ֥יךָ הָֽרִאשׁ֖וֹן חָטָ֑א וּמְלִיצֶ֖יךָ פָּ֥שְׁעוּ בִֽי:
		אביך הראשון חטא באומרו במה אדע (בראשית טו):
		ומליציך פשעו בי אין לך בכל מליצי' שאתה סומך על זכותם שלא מצאתי בו פשע יצחק אהב את שונאי:
כחוַֽאֲחַלֵּ֖ל שָׂ֣רֵי קֹ֑דֶשׁ וְאֶתְּנָ֚ה לַחֵ֙רֶם֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל לְגִדּוּפִֽים:
		ואחלל שרי קדש בשביל עונותיכם:

Yeshayahu (Isaiah) פרק מד

אוְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע יַֽעֲקֹ֣ב עַבְדִּ֑י וְיִשְׂרָאֵ֖ל בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ:
		ועתה שמע לשוב לתורתי יעקב עבדי:
בכֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֥ה עֹשֶׂ֛ךָ וְיֹֽצֶרְךָ֥ מִבֶּ֖טֶן יַעְזְרֶ֑ךָּ אַל־תִּירָא֙ עַבְדִּ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וִֽישֻׁר֖וּן בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ:
גכִּ֚י אֶצָּק־מַ֙יִם֙ עַל־צָמֵ֔א וְנֽוֹזְלִ֖ים עַל־יַבָּשָׁ֑ה אֶצֹּ֚ק רוּחִי֙ עַל־זַרְעֶ֔ךָ וּבִרְכָתִ֖י עַל־צֶֽאֱצָאֶֽיךָ:
		כי אצק מים על צמא כמו שאני יוצק מים על צמא כן אצק רוחי על זרעך:
דוְצָֽמְח֖וּ בְּבֵ֣ין חָצִ֑יר כַּֽעֲרָבִ֖ים עַל־יִבְלֵי־מָֽיִם:
		וצמחו בבין חציר בתוך עמלק על ידי גרים שיתוספו עליהם, בין חציר הוא עמלק שנאמר עליו והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה (לעיל ד):
הזֶ֚ה יֹאמַר֙ לַֽיהֹוָ֣ה אָ֔נִי וְזֶ֖ה יִקְרָ֣א בְשֵׁם־יַֽעֲקֹ֑ב וְזֶ֗ה יִכְתֹּ֚ב יָדוֹ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וּבְשֵׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל יְכַנֶּֽה:
		זה יאמר לה' אני אלו צדיקים גמורים:
		וזה יקרא בשם יעקב אלו קטנים בני רשעים:
		זה יכתוב ידו לה' אלו בעלי תשובה:
		ובשם ישראל יכנה אלו הגרים מעכו"ם כך שנויה באבות דרבי נתן:
וכֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֧ה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל וְגֹֽאֲל֖וֹ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת אֲנִ֚י רִאשׁוֹן֙ וַֽאֲנִ֣י אַֽחֲר֔וֹן וּמִבַּלְעָדַ֖י אֵ֥ין אֱלֹהִֽים:
זוּמִֽי־כָמ֣וֹנִי יִקְרָ֗א וְיַגִּידֶ֚הָ וְיַעְרְכֶ֙הָ֙ לִ֔י מִשּׂוּמִ֖י עַם־עוֹלָ֑ם וְאֽוֹתִיּ֛וֹת וַֽאֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖אנָה יַגִּ֥ידוּ לָֽמוֹ:
		ומי כמוני יקרא ומי יקרא שהוא כמוני ויגיד ויערוך לי את כל מה שהיה משומי עם עולם ועד עתה:
		עם עולם כל בריות:
		ואותיות דברי מופת:
		ואשר תבאנה ואת העתידות לבא יגידו כמו שאני עושה עתה שעדיין לא חרב הבית ולא גליתם ולא נולד כורש ואני מבשר אתכם עליו:
חאַל־תִּפְחֲדוּ֙ וְאַל־תִּרְה֔וּ הֲלֹ֥א מֵאָ֛ז הִשְׁמַעְתִּ֥יךָ וְהִגַּ֖דְתִּי וְאַתֶּ֣ם עֵדָ֑י הֲיֵ֚שׁ אֱל֙וֹהַּ֙ מִבַּלְעָדַ֔י וְאֵ֥ין צ֖וּר בַּל־יָדָֽעְתִּי:
		ואל תרהו אין לו דמיון ופתרונו לפי הענין כמו אל תחתו מלהודיע את שמי לבין העכו"ם:
		הלא מאז השמעתיך מהר סיני והגדתי לכם שם שאין אלוהי מבלעדי:
		ואתם עדי שפתחתי לכם שבעה רקיעים והראיתי אתכם שאין אחר ואתם עדי בדבר הזה שאין אלוה מבלעדי:
		ואין צור בל ידעתי ת"י ולית דתקיף אלהן דמן קדמי מתיהב ליה תקיף:
		בל ידעתי לשון ואדעך בשם (שמות ל״ג:י״ז) ידע לכתך (דברים ב׳:ז׳) אני ידעתיך במדבר (הושע י״ג:ה׳):
טיֹֽצְרֵי־פֶ֚סֶל כֻּלָּם֙ תֹּ֔הוּ וַֽחֲמֽוּדֵיהֶ֖ם בַּל־יוֹעִ֑ילוּ וְעֵֽדֵיהֶ֣ם הֵ֗מָּה בַּל־יִרְא֛וּ וּבַל־יֵֽדְע֖וּ לְמַ֥עַן יֵבֹֽשׁוּ:
		ועדיהם המה הפסילי' הם עדים על בושת עובדיהם שהרי אנו רואין שאינן לא רואין ולא יודעין והיו עובדין להם:
		למען יבושו העובדים להם:
ימִֽי־יָצַ֥ר אֵ֖ל וּפֶ֣סֶל נָסָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הוֹעִֽיל:
		נסך לשון יציקה ומסכה והנו"ן בתיבה יסוד הנופל ממנו כגון נו"ן של נשך ושל נגף:
יאהֵ֚ן כָּל־חֲבֵרָיו֙ יֵבֹ֔שׁוּ וְחָֽרָשִׁ֥ים הֵ֖מָּה מֵֽאָדָ֑ם יִתְקַבְּצ֚וּ כֻלָּם֙ יַֽעֲמֹ֔דוּ יִפְחֲד֖וּ יֵבֹ֥שׁוּ יָֽחַד:
		הן כל חביריו של אותו יוצר ונוסך פסילים המתחברים אליו לעבוד את יצירתו ונסכו יבושו:
		וחרשים המה אותם יוצרים ונוסכים מבני אדם הם קל וחומר ליצירתם שהיא הבל:
יבחָרַ֚שׁ בַּרְזֶל֙ מַֽעֲצָ֔ד וּפָעַל֙ בַּפֶּחָ֔ם וּבַמַּקָּב֖וֹת יִצְּרֵ֑הוּ וַיִּפְעָלֵ֙הוּ֙ בִּזְר֣וֹעַ כֹּח֔וֹ גַּם־רָעֵב֙ וְאֵ֣ין כֹּ֔חַ לֹא־שָׁ֥תָה מַ֖יִם וַיִּעָֽף:
		חרש ברזל חרש של ברזל:
		מעצד הוא אחד מכלי הנפחים:
		ופעל הפסל:
		בפחם קרבו"ן בלע"ז:
		ובמקבות מרטי"ל בלע"ז:
		יצרהו ל' ציור:
		ויפעלהו בזרוע כחו גם רעב וגו' גם הוא היוצר חסר כח וחלש הוא שאם ירעב אין בו כח או אם לא שתה מים ויעף לאלתר קל וחומר שפעולתו אין בה תועלת לעזור:
יגחָרַ֣שׁ עֵצִים֘ נָ֣טָה קָו֒ יְתָֽאֲרֵ֣הוּ בַשֶּׂ֔רֶד יַֽעֲשֵׂ֙הוּ֙ בַּמַּקְצֻע֔וֹת וּבַמְּחוּגָ֖ה יְתָֽאֳרֵ֑הוּ וַֽיַּֽעֲשֵׂ֙הוּ֙ כְּתַבְנִ֣ית אִ֔ישׁ כְּתִפְאֶ֥רֶת אָדָ֖ם לָשֶׁ֥בֶת בָּֽיִת:
		חרש עצים ואם בא לעשותו של עץ וחרש עצים הוא כך דרכו:
		נטה קו כדרך הנגרים ועל פי הקו יתארהו בשרד מיישר אותו במסור שקורין דאלאור"א בלע"ז:
		יתארהו ייפהו:
		יעשהו במקצועות ומחליקו ברהיטני ואיזמל, מקצועות ת"י אזמליא:
		ובמחוגה יתארהו לשון ותאר הגבול (יהושע ט״ו:ט׳) אם בא לעשו' בו ציורים עגולים מסבב אותו במחוגה קונפ"ש בלע"ז:
		כתפארת אדם היא האשה שהיא תפארת בעלה:
ידלִכְרָת־ל֣וֹ אֲרָזִ֔ים וַיִּקַּ֚ח תִּרְזָה֙ וְאַלּ֔וֹן וַיְאַמֶּץ־ל֖וֹ בַּֽעֲצֵי־יָ֑עַר נָטַ֥ע אֹ֖רֶן וְגֶ֥שֶׁם יְגַדֵּֽל:
		תרזה ואלון מיני אילני סרק:
		ויאמץ לו בעצי יער עושה לו חיזוקי' בין לחיזוק בין לנוי במיני עצי' המשונים זה מזה במראיהן:
		נטע אורן כשמוצא ייחור ונטע הראוי לכך נוטעו לכך והגשם מגדלו:
		אורן ל' נטע יונק פלנצו"ן בלע"ז:
טווְהָיָ֚ה לְאָדָם֙ לְבָעֵ֔ר וַיִּקַּ֚ח מֵהֶם֙ וַיָּ֔חָם אַף־יַשִּׂ֖יק וְאָ֣פָה לָ֑חֶם אַ֚ף־יִפְעַל־אֵל֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ עָשָׂ֥הוּ פֶ֖סֶל וַיִּסְגָּד־לָֽמוֹ:
		והיה לאדם לבער והיה אותו עץ מקצתו לצרכי אדם לבער:
		ויקח מן העצים:
		ויחם גופו לנגדם:
		אף ישיק מהם תנור ואופה לחם:
		אף יפעל אל מן הנותר:
טזחֶצְיוֹ֙ שָׂרַ֣ף בְּמוֹ־אֵ֔שׁ עַל־חֶצְיוֹ֙ בָּשָׂ֣ר יֹאכֵ֔ל יִצְלֶ֥ה צָלִ֖י וְיִשְׂבָּ֑ע אַף־יָחֹם֙ וְיֹאמַ֣ר הֶאָ֔ח חַמּוֹתִ֖י רָאִ֥יתִי אֽוּר:
יזוּשְׁאֵ֣רִית֔וֹ לְאֵ֥ל עָשָׂ֖ה לְפִסְל֑וֹ יִסְגָּד־ (כתיב יִסְגָּוד־) ל֚וֹ וְיִשְׁתַּ֙חוּ֙ וְיִתְפַּלֵּ֣ל אֵלָ֔יו וְיֹאמַר֙ הַצִּילֵ֔נִי כִּ֥י אֵלִ֖י אָֽתָּה:
יחלֹ֥א יָֽדְע֖וּ וְלֹ֣א יָבִ֑ינוּ כִּ֣י טַ֚ח מֵֽרְאוֹת֙ עֵֽינֵיהֶ֔ם מֵֽהַשְׂכִּ֖יל לִבֹּתָֽם:
יטוְלֹֽא־יָשִׁ֣יב אֶל־לִבּ֗וֹ וְלֹ֨א דַ֥עַת וְלֹֽא־תְבוּנָה֘ לֵאמֹר֒ חֶצְי֞וֹ שָׂרַ֣פְתִּי בְמוֹ־אֵ֗שׁ וְ֠אַף אָפִ֚יתִי עַל־גֶּֽחָלָיו֙ לֶ֔חֶם אֶצְלֶ֥ה בָשָׂ֖ר וְאֹכֵ֑ל וְיִתְרוֹ֙ לְתֽוֹעֵבָ֣ה אֶֽעֱשֶׂ֔ה לְב֥וּל עֵ֖ץ אֶסְגּֽוֹד:
		ולא ישיב אל לבו חציו שרפתי במו אש:
		ולא דעת ולא תבונה בו לאמר זאת:
		לבול עץ לרקבון עץ:
כרֹעֶ֣ה אֵ֔פֶר לֵ֥ב הוּתַ֖ל הִטָּ֑הוּ וְלֹֽא־יַצִּ֚יל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ וְלֹ֣א יֹאמַ֔ר הֲל֥וֹא שֶׁ֖קֶר בִּֽימִינִֽי:
		רועה אפר לב הותל הטהו לבו אשר הותל הטהו לעשות לו רועה של אפר הדמות שנשרף חציו ונעשה אפר השוטה הזה היה אומר שהוא לו לרועה ולמפרנס, דבר אחר רועה אפר ל' ריעות עובד עבודת אחרים ומחבר אליו עבודת אחרים שהיא אפר:
		ולא יציל הנתעה את נפשו לאמר הלא שקר בימיני ויפרד מעליו:
כאזְכָר־אֵ֣לֶּה יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י עַבְדִּי־אָ֑תָּה יְצַרְתִּ֚יךָ עֶֽבֶד־לִי֙ אַ֔תָּה יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א תִנָּשֵֽׁנִי:
		לא תנשני לא תהיה שכוח מיראתי:
כבמָחִ֚יתִי כָעָב֙ פְּשָׁעֶ֔יךָ וְכֶֽעָנָ֖ן חַטֹּאתֶ֑יךָ שׁוּבָ֥ה אֵלַ֖י כִּ֥י גְאַלְתִּֽיךָ:
		מחיתי כעב פשעיך במצרים ובמדבר גם עתה שובה אלי:
כגרָנּ֨וּ שָׁמַ֜יִם כִּֽי־עָשָׂ֣ה יְהֹוָ֗ה הָרִ֙יעוּ֙ תַּחְתִּיּ֣וֹת אָ֔רֶץ פִּצְח֚וּ הָרִים֙ רִנָּ֔ה יַ֖עַר וְכָל־עֵ֣ץ בּ֑וֹ כִּֽי־גָאַ֚ל יְהֹוָה֙ יַֽעֲקֹ֔ב וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל יִתְפָּאָֽר:
		פצחו ל' פתחון פה: