Rambam - 1 Kapitel
פסולי המוקדשין - פרק ז
כָּל הַפְּסוּלִין לַעֲבוֹדָה שֶׁמָּלְקוּ מְלִיקָתָן פְּסוּלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאוֹתוֹ הָעוֹף פָּסוּל אֵינוֹ כְּנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר לְטֻמְאָה. וְכֵן אִם מָלַק בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁשָּׁחַט חֻלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בַּחוּץ. אֵינָהּ כִּנְבֵלָה:
מָלַק תּוֹרִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּם וְשֶׁיָּבַשׁ גַּפָּהּ וְשֶׁנִּסְמֵית עֵינָהּ וְשֶׁנִּקְטְעָה רַגְלָהּ הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה לְכָל דָּבָר. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהָיָה פְּסוּלָהּ בַּקֹּדֶשׁ פְּסוּלָה וְאֵינָהּ נְבֵלָה. לֹא הָיָה פְּסוּלָהּ בַּקֹּדֶשׁ הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה לְכָל דָּבָר:
לְפִיכָךְ הַמּוֹלֵק וְנִמְצֵאת טְרֵפָה. אוֹ שֶׁמָּלַק בְּסַכִּין אוֹ שֶׁמָּלַק חֻלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בַּחוּץ. הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה לְכָל דָּבָר. שֶׁאֵין הַמְּלִיקָה מַתֶּרֶת וּמְטַהֶרֶת אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא כָּשֵׁר לַמִּזְבֵּחַ:
אֲבָל הַנִּרְבָּע וְהַמֻּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד וְהָאֶתְנָן וְהַמְּחִיר וְהַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרוֹגִינוּס שֶׁנִּמְלְקוּ. הֲרֵי אֵלּוּ נְבֵלָה לְכָל דָּבָר וּמְטַמְּאִין בְּגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה. שֶׁאֵין הַקְּדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן וַהֲרֵי אֵין פְּסוּלָן בְּקֹדֶשׁ:
כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁחַטַּאת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַטָּה וְעוֹלַת הָעוֹף לְמַעְלָה. חַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה פְּסוּלָה. בֵּין שֶׁעָשָׂה הַזָּיָתָהּ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת. בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה. בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ לְשֵׁם עוֹלָה. בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַטָּאת:
וְכֵן עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה אֲפִלּוּ מָלַק סִימָן אֶחָד לְמַטָּה וְסִימָן אֶחָד לְמַעְלָה פְּסוּלָה בֵּין שֶׁמְּלָקוֹ כִּמְלִיקַת עוֹלָה בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת. בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַטָּאת בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ לְשֵׁם עוֹלָה:
חַטַּאת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָהּ לְמַטָּה כִּמְלִיקַת עוֹלָה לְשֵׁם חַטָּאת אוֹ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה אוֹ כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם עוֹלָה פְּסוּלָה:
וְכֵן עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה אוֹ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת פְּסוּלָה. כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם חַטָּאת כְּשֵׁרָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה:
כָּל אֵלּוּ הָעוֹפוֹת שֶׁנִּפְסְלוּ מִפְּנֵי מְקוֹם עֲשִׂיָּתָן אוֹ מִפְּנֵי שִׁנּוּי מַעֲשֵׂיהֶן אוֹ שִׁנּוּי שְׁמָם. אֵינָן כְּנִבְלַת הָעוֹף לְטֻמְאָה. וְכֵן חַטַּאת הָעוֹף אוֹ עוֹלַת הָעוֹף שֶׁנִּתְפַּגְּלָה אוֹ נִטְמְאָה אוֹ נַעֲשֵׂית נוֹתָר אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה כְּנִבְלַת הָעוֹף. שֶׁכָּל אֵלּוּ פְּסוּלָן בְּקֹדֶשׁ:
חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק נַעֲשֵׂית כְּמִצְוָתָהּ וְאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא תִּשָּׂרֵף כְּכָל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. וְכֵיצַד תָּבוֹא עַל הַסָּפֵק. כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה סְפֵק זָבָה אוֹ סְפֵק יוֹלֶדֶת וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאֵין לָנוּ חַטַּאת בְּהֵמָה עַל סָפֵק. שֶׁאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם חָטָא אִם לֹא חָטָא יָבִיא אָשָׁם תָּלוּי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת שְׁגָגוֹת:
חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק וְנוֹדַע שֶׁהִיא חַיֶּבֶת בָּהּ וַדַּאי. אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ תֵּעָשֶׂה וַדָּאִית וְתֵאָכֵל. וְאִם אַחַר שֶׁנִּמְלְקָה נוֹדַע לָהּ הֲרֵי זֶה גּוֹמֵר הַזָּיַת דָּמָהּ וְתַמְצִיתוֹ וְתִשָּׂרֵף כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק תֵּאָכֵל שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה עַל סָפֵק בָּאָה:
נוֹדַע לָהּ שֶׁאֵינָהּ חַיֶּבֶת בָּהּ מֵאַחַר שֶׁנִּמְלְקָה הֲרֵי זוֹ תִּקָּבֵר: