Rambam - 1 Kapitel
מעשה הקרבנות - פרק יד
מִתְנַדֵּב אָדָם וְנוֹדֵר עוֹלָה וּשְׁלָמִים וְכָל מִין שֶׁיִּרְצֶה מֵחֲמִשָּׁה מִינֵי מְנָחוֹת הַבָּאִין בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. וּמִתְנַדֵּב אוֹ נוֹדֵר מִנְחָה מִמִּנְחַת נְסָכִים לְבַדָּהּ מֵאֵי זֶה מִין מִשְּׁלֹשָׁה מִינֵי מְנָחוֹת נְסָכִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמִתְנַדֵּב אוֹ נוֹדֵר יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ אוֹ לְבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אוֹ שֶׁמֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ אוֹ עֵצִים לַמַּעֲרָכָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּקָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה יג לא) "וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים":
שְׁנַיִם מִתְנַדְּבִין אוֹ נוֹדְרִין קָרְבָּן אֶחָד עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים אֲפִלּוּ פְּרֵדָה אַחַת שֶׁל תּוֹרִים אוֹ בְּנֵי יוֹנָה מְבִיאִין אוֹתָהּ בְּשֻׁתָּפוּת. אֲבָל הַמִּנְחָה אֵינָהּ בָּאָה בְּשֻׁתָּפוּת. וּדְבָרִים אֵלּוּ הֵן דִּבְרֵי קַבָּלָה:
הֵנִיחַ מִנְחָה לִשְׁנֵי בָּנָיו וּמֵת הֲרֵי אֵלּוּ מְבִיאִין אוֹתָהּ:
אֵי זֶה הוּא נֵדֶר וְאֵי זוֹ הִיא נְדָבָה. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה אוֹ הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים אוֹ הֲרֵי עָלַי מִנְחָה אוֹ הֲרֵי דְּמֵי בְּהֵמָה זוֹ עָלַי עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים זֶהוּ הַנֵּדֶר. אֲבָל הָאוֹמֵר הֲרֵי בְּהֵמָה זוֹ אוֹ דְּמֵי בְּהֵמָה זוֹ עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים אוֹ הֲרֵי הָעִשָּׂרוֹן הַזֶּה מִנְחָה הֲרֵי זוֹ נְדָבָה:
מַה בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת. שֶׁהַנּוֹדֵר אִם הִפְרִישׁ קָרְבָּנוֹ וְאָבַד אוֹ נִגְנַב חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיַּקְרִיב כְּמוֹ שֶׁנָּדַר. וְהַמִּתְנַדֵּב וְאוֹמֵר זוֹ אִם מֵת אוֹ נִגְנַב אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ:
הָאוֹמֵר דְּמֵי שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה וּדְמֵי בַּיִת זֶה עָלַי קָרְבָּן וּמֵת הַשּׁוֹר וְנָפַל הַבַּיִת חַיָּב לְשַׁלֵּם. אָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ:
כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהָעוֹשֶׂה בַּיִת חוּץ לַמִּקְדָּשׁ לְהַקְרִיב בּוֹ קָרְבָּנוֹת אֵינוֹ כְּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה וְהָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בַּמִּקְדָּשׁ וְהִקְרִיבָהּ בְּבַיִת זֶה לֹא יָצָא. שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בְּבַיִת זֶה וְהִקְרִיבָהּ בַּמִּקְדָּשׁ יָצָא. וְאִם הִקְרִיבָהּ בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת יָצָא. הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁנָּדַר עוֹלָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ וְעָנוּשׁ כָּרֵת עַל הַעֲלָיָתָהּ בַּחוּץ. וְכֵן אִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ בְּבַיִת זֶה. אִם גִּלֵּחַ שָׁם יָצָא. הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁנָּדַר לְצַעֵר עַצְמוֹ וַהֲרֵי צִעֵר עַצְמוֹ וְאֵינָהּ נְזִירוּת:
חַטָּאת וְאָשָׁם אֵינָן בָּאִין אֶלָּא עַל חֵטְא. וְאֵינָן בָּאִין בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי חַטָּאת אוֹ אָשָׁם אוֹ שֶׁאָמַר הֲרֵי זוֹ חַטָּאת אוֹ אָשָׁם לֹא אָמַר כְּלוּם. הָיָה מְחֻיָּב חַטָּאת אוֹ אָשָׁם וְאָמַר הֲרֵי זוֹ לְחַטָּאתִי אוֹ לַאֲשָׁמִי אוֹ הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ לְחַטָּאתִי אוֹ לַאֲשָׁמִי דְּבָרָיו קַיָּמִים:
הָאוֹמֵר קָרְבַּן מְצֹרָע זֶה אוֹ יוֹלֶדֶת זוֹ עָלַי. אִם הָיָה אוֹתוֹ מְצֹרָע אוֹ הַיּוֹלֶדֶת עֲנִיִּים מֵבִיא הַנּוֹדֵר קָרְבַּן עָנִי. וְאִם הָיוּ עֲשִׁירִים מֵבִיא הַנּוֹדֵר קָרְבַּן עָשִׁיר אַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹדֵר עָנִי:
הָאוֹמֵר חַטָּאתוֹ וְעוֹלָתוֹ וַאֲשָׁמוֹ וּשְׁלָמָיו שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי. אִם רָצָה אוֹתוֹ פְּלוֹנִי הֲרֵי זֶה מְנִיחוֹ לְהַקְרִיבָן עַל יָדוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. רָצָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה וְלֹא רָצָה בִּשְׁעַת הַקְרָבָה אֶלָּא חָזַר בּוֹ. בְּעוֹלָה וּבִשְׁלָמִים מַקְרִיבִין וּמִתְכַּפֵּר לוֹ בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה עַתָּה שֶׁהֲרֵי רָצָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה. אֲבָל בְּחַטָּאת וּבְאָשָׁם לֹא נִתְכַּפֵּר לוֹ עַד שֶׁיִּרְצֶה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף:
הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים שֶׁמִּנִּדְרֵיהֶן נָזִיר וְקָרְבָּן וּשְׁבוּעָה חַיָּב בְּכֻלָּן. כְּנִדְרֵי כְּשֵׁרִין לֹא נִתְחַיֵּב כְּלוּם. הֲרֵי עָלַי כִּנְדָבוֹת כְּשֵׁרִין הֲרֵי זֶה נָדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן. וְכָל כִּנּוּיֵי קָרְבָּן כְּקָרְבָּן:
אֵין הַנּוֹדֵר וְלֹא הַמִּתְנַדֵּב חַיָּב עַד שֶׁיְּהֵא פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין. כֵּיצַד. הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה וְאָמַר שְׁלָמִים. אוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר הֲרֵי זוֹ עוֹלָה וְאָמַר שְׁלָמִים לֹא אָמַר כְּלוּם. נִתְכַּוֵּן לִנְדֹּר בְּעוֹלָה וְאָמַר קָרְבָּן. לִנְדֹּר בְּחֵרֶם וְאָמַר הֶקְדֵּשׁ דְּבָרָיו קַיָּמִים. שֶׁהָעוֹלָה קָרְבָּן וְהַחֵרֶם הֶקְדֵּשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כְּלוּם אֶלָּא אִם גָּמַר בְּלִבּוֹ וְלֹא הוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כְּלוּם חַיָּב. כֵּיצַד. גָּמַר בְּלִבּוֹ שֶׁזּוֹ עוֹלָה אוֹ שֶׁיָּבִיא עוֹלָה הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהָבִיא שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לה ה) "כּל נְדִיב לֵב יְבִיאָהּ" בִּנְדִיבוּת לֵב יִתְחַיֵּב לְהָבִיא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִנִּדְרֵי קָדָשִׁים וְנִדְבוּתָן:
אֶחָד נְדָרִים וּנְדָבוֹת עִם שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁאָדָם חַיָּב בָּהֶן מֵעֲרָכִין וְדָמִים וּמַעַשְׂרוֹת וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁיָּבִיא הַכּל בָּרֶגֶל שֶׁפָּגַע בּוֹ תְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב ה) "וּבָאתָ שָּׁמָּה" (דברים יב ו) "וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה" וְגוֹ' כְּלוֹמַר בְּעֵת שֶׁתָּבוֹא לָחֹג תָּבִיא כָּל מַה שֶׁאַתָּה חַיָּב בּוֹ וְתִתֵּן כָּל חוֹב שֶׁעָלֶיךָ לְשָׁם. הִגִּיעַ הָרֶגֶל וְלֹא הֵבִיא הֲרֵי זֶה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. עָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים וְלֹא הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו שֶׁנָּדַר אוֹ הִתְנַדֵּב אוֹ שֶׁלֹּא נָתַן הָעֲרָכִים וְהַחֲרָמִים וְהַדָּמִים הֲרֵי זֶה עָבַר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג כב) "לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ" אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו רַגְלֵי הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה:
הִקְדִּישׁ בְּהֵמָה לַמִּזְבֵּחַ וְעָבְרוּ עָלָיו שְׁנֵי רְגָלִים וְנָפַל בָּהּ מוּם וּפְדָאָהּ עַל גַּב בְּהֵמָה אַחֶרֶת אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עַל הָאַחֶרֶת שְׁלֹשָׁה רְגָלִים. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחֵר. אֲבָל הַיּוֹרֵשׁ אֵינוֹ עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחֵר:
כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שְׁלֹשָׁה רְגָלִים לֹא נִפְסְלוּ. אֶלָּא מַקְרִיבָן וּכְשֵׁרִים. וּבְכָל יוֹם וְיוֹם אַחַר הַשְּׁלֹשָׁה רְגָלִים הוּא עוֹבֵר בְּלֹא תְּאַחֵר. וּבֵית דִּין מְצַוִּין לַעֲשׂוֹתוֹ מִיָּד עַד שֶׁיַּקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו בָּרֶגֶל שֶׁפָּגַע בּוֹ תְּחִלָּה:
אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א ג) "לִרְצוֹנוֹ" כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי. בֵּין שֶׁנָּדַר וְלֹא הִפְרִישׁ בֵּין שֶׁהִפְרִישׁ וְלֹא הִקְרִיב כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּקְרִיב:
כָּל חַיָּבֵי עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָם. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ עַד שֶׁיִּרְצֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א ג) "לִרְצֹנוֹ" כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי. אֲבָל חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן הוֹאִיל וְהֵם מְעֻכְּבֵי כַּפָּרָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם שֶׁמָּא יִפְשְׁעוּ וְיַשְׁהוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶן. חוּץ מֵחַטַּאת נָזִיר הוֹאִיל וְאֵינָהּ מְעַכַּבְתּוֹ מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן שֶׁמָּא יְאַחֵר אוֹתָהּ לְפִיכָךְ מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ עָלֶיהָ: