Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

אכָּל כּוֹהֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם, בֵּין מוּם קָבוּעַ בֵּין מוּם עוֹבֵר, לֹא יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ" (ויקרא כא, כג).

וְאִם עָבַר וְנִכְנַס - לוֹקֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבַד.

וְאִם עָבַד בַּמִּקְדָּשׁ - פָּסַל וְחִלֵּל עֲבוֹדָתוֹ, וְלוֹקֶה אַף עַל הָעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב" (ויקרא כא, יז) - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאַזְהָרָה זוֹ שֶׁלֹּא יִקְרַב לָעֲבוֹדָה.

בוְכֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר שֶׁעָבַד - פָּסַל וְלוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב" (ויקרא כא, יח) - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְבַעַל מוּם עוֹבֵר.

וְאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁעָבְדוּ בְּמִיתָה, אֶלָא בְּמַלְקוּת בִּלְבַד.

גכָּל הַמּוּמִין כֻּלָּן, אֶחָד שֶׁהָיוּ בּוֹ מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ וְאֶחָד שֶׁנֹּלְּדוּ בּוֹ אַחַר כֵּן, בֵּין שֶׁאֵינָן עוֹבְרִין, בֵּין עוֹבְרִין - הֲרֵי זֶה פָּסוּל עַד שֶׁיַּעֲבֹרוּ.

דמוּם קָבוּעַ, כְּגוֹן שֶׁבֶר רֶגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד; וּמוּם עוֹבֵר, כְּגוֹן גָּרָב אוֹ יַלֶּפֶת, וְהִיא הַ'חֲזָזִית'.

וְלֹא הַמּוּמִין הַכְּתוּבִין בַּתּוֹרָה בִּלְבַד הֵן שֶׁפּוֹסְלִין בַּכּוֹהֲנִים, אֶלָא כָּל הַמּוּמִין הַנִּרְאִין בַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל... אֲשֶׁר בּוֹ מוּם" (ויקרא כא, יח; ויקרא כא, כא) - מִכָּל מָקוֹם. וְאֵלּוּ הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה דֻּגְמָא הֵן.

השְׁלוֹשָׁה מִינֵי מוּמִין הֵם: יֵשׁ מוּמִין שֶׁהֵן פּוֹסְלִין הַכּוֹהֵן מִלַּעֲבֹד וְהַבְּהֵמָה מִלִּקָּרֵב, וְיֵשׁ מוּמִין שֶׁפּוֹסְלִין הָאָדָם בִּלְבַד מִלַּעֲבֹד, וְיֵשׁ מוּמִין שֶׁאֵין פּוֹסְלִין, אֲבָל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אָמְרוּ שֶׁכָּל כּוֹהֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ עוֹבֵד.

וכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם שֶׁפּוֹסֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וְעָבַד, בֵּין בְּשׁוֹגֵג, בֵּין בְּמֵזִיד - עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. וְאִם הָיָה מֵזִיד, לוֹקֶה.

וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם מִן הַמּוּמִין הַמְּיֻחָדִין לָאָדָם וְעָבַד, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לוֹקֶה - לֹא חִלֵּל עֲבוֹדָתוֹ.

וְאִם הָיָה בּוֹ דָּבָר מִדְּבָרִים שֶׁהֵם מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן - אֵינוֹ לוֹקֶה, וַעֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה.

זאֵין פּוֹסֵל בָּאָדָם אֶלָא מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי; אֲבָל מוּמִין שֶׁבַּחֲלַל הַגּוּף, כְּגוֹן שֶׁנִּטַּל כֻּלְיָתוֹ שֶׁל אָדָם אוֹ טְחוֹל שֶׁלּוֹ, אוֹ שֶׁנִּקְּבוּ מֵעָיו, אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה טְרֵפָה - עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד" (ויקרא כא, יט) - מַה אֵלּוּ בַּגָּלוּי, אַף כֹּל בַּגָּלוּי.

חהֶעָרֵל - הֲרֵי הוּא כְּבֶן נֵכָר, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר" (יחזקאל מד, ט).

לְפִיכָךְ עָרֵל שֶׁעָבַד - חִלֵּל עֲבוֹדָתוֹ וְלוֹקֶה, כְּזָר שֶׁעָבַד; אֲבָל אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה.

טכּוֹהֵן שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא נָשִׁים בַּעֲבֵרָה - אֵינוֹ עוֹבֵד, עַד שֶׁיַּדִּירוּהוּ בֵּית דִּין עַל דַּעַת רַבִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה לוֹ הֲפָרָה, שֶׁלֹּא יוֹסִיף לַחֲטֹא; וְעוֹבֵד וְיוֹרֵד וּמְגָרֵשׁ.

וְכֵן אִם הָיָה מִטַּמֵּא לַמֵּתִים - פָּסוּל, עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו בְּבֵית דִּין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא.

וְאִם עָבַר וְעָבַד קֹדֶם שֶׁיַּדִּיר אוֹ שֶׁיְּקַבֵּל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָשׂוּי בַּעֲבֵרָה - לֹא חִלֵּל עֲבוֹדָה.

יכּוֹהֵן שֶׁעָבַד וְנִבְדַּק וְנִמְצָא חָלָל - עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה לְשֶׁעָבַר, וְאֵינוֹ עוֹבֵד לְהַבָּא.

וְאִם עָבַד - לֹא חִלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" (דברים לג, יא) - אַפִלּוּ חֻלִּין שֶׁבּוֹ תִּרְצֶה.

יאבֵּית דִּין הַגָּדוֹל הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, וְעִיקַר מַעֲשֵׂיהֶם הַתָּדִיר - שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין וְדָנִין אֶת הַכְּהֻנָּה וּבוֹדְקִין אֶת הַכּוֹהֲנִים בַּיֹּחֲסִין וּבַמּוּמִין.

כָּל כּוֹהֵן שֶׁנִּמְצָא פָּסוּל בְּיִחוּסוֹ - לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וְיוֹצֵא מִן הָעֲזָרָה; וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁלֵם וְכָשֵׁר - לוֹבֵשׁ לְבָנִים, וְנִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ עִם אֶחָיו הַכּוֹהֲנִים.

יבמִי שֶׁנִּמְצָא כָּשֵׁר בְּיִחוּסוֹ וְנִמְצָא בּוֹ מוּם - יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הָעֵצִים, וּמְתַלֵּעַ עֵצִים לַמַּעֲרָכָה. וְחוֹלֵק בַּקֳּדָשִׁים עִם אַנְשֵׁי בֵּית אָב שֶׁלּוֹ וְאוֹכֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל" (ויקרא כא, כב).