Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

הִלְכוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ

יֵשׁ בִּכְלָלָן חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת - שְׁתֵּי מִצְווֹת עֲשֵׂה, וּשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן:

(א) שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כּוֹהֵן שִׁכּוֹר לַמִּקְדָּשׁ; (ב) שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לוֹ כּוֹהֵן פְּרוּעַ רֹאשׁ; (ג) שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לוֹ כּוֹהֵן קְרוּעַ בְּגָדִים; (ד) שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כּוֹהֵן בְּכָל עֵת אֶל הַהֵיכָל; (ה) שֶׁלֹּא יֵצֵא כּוֹהֵן מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה; (ו) לְשַׁלֵחֵ טְמֵאִים מִן הַמִּקְדָּשׁ; (ז) שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לַמִּקְדָּשׁ; (ח) שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְהַר הַבַּיִת; (ט) שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ טָמֵא; (י) שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ טְבוּל יוֹם; (יא) לְקַדֵּשׁ הָעוֹבֵד יָדָיו וְרַגְלָיו; (יב) שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם לַהֵיכָל וְלַמִּזְבֵּחַ; (יג) שֶׁלֹּא יַעֲבֹד בַּעַל מוּם;
(יד) שֶׁלֹּא יַעֲבֹד בַּעַל מוּם עוֹבֵר; (טו) שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר. וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.

אכָּל כּוֹהֵן הַכָּשֵׁר לָעֲבוֹדָה, אִם שָׁתָה יַיִן - אָסוּר לוֹ לְהִכָּנֵס מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים. וְאִם נִכְנַס וְעָבַד - עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תָמֻתוּ" (ויקרא י, ט).

וְהוּא שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן חַי בְּבַת אַחַת, מִיַּיִן שֶׁעָבְרוּ עָלָיו אַרְבָּעִים יוֹם.

אֲבָל אִם שָׁתָה פָּחוֹת מֵרְבִיעִית יַיִן, אוֹ שָׁתָה רְבִיעִית וְהִפְסִיק בָּהּ, אוֹ מְזָגָהּ בַּמַּיִם, אוֹ שֶׁשָּׁתָה יַיִן מִגִּתּוֹ בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים אַפִלּוּ יָתֵר מֵרְבִיעִית - פָּטוּר, וְאֵינוֹ מְחַלֵּל עֲבוֹדָה.

שָׁתָה יָתֵר מֵרְבִיעִית מִן הַיַּיִן, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מָזוּג, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִפְסִיק וְשָׁתָה מְעַט מְעַט - חַיָּב מִיתָה, וּפוֹסֵל הָעֲבוֹדָה.

בהָיָה שִׁכּוֹר מִשְּׁאָר מַשְׁקִין הַמְּשַׁכְּרִין, אָסוּר לְהִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ.

וְאִם נִכְנַס וְעָבַד, וְהוּא שִׁכּוֹר מִשְּׁאָר מַשְׁקִין הַמְּשַׁכְּרִין, אַפִלּוּ מִן הֶחָלָב אוֹ מִן הַדְּבֵלָה - הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, וַעֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. שֶׁאֵין חַיָּבִין מִיתָה אֶלָא עַל הַיַּיִן בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, וְאֵין מְחַלֵּל עֲבוֹדָה אֶלָא שִׁכּוֹר מִן הַיַּיִן.

גוּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לַכּוֹהֵן לְהִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַשִּׁכְרוּת, כָּךְ אָסוּר לְכָל אָדָם בֵּין כּוֹהֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל לְהוֹרוֹת כְּשֶׁהוּא שָׁתוּי.

אַפִלּוּ אָכַל תְּמָרִים אוֹ שָׁתָה חָלָב וְנִשְׁתַּבְּשָׁה דַּעְתּוֹ מְעַט - אַל יוֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא י, יא).

וְאִם הוֹרָה בְּדָבָר שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁיֵּדְעוּהוּ הצַּדּוֹקִים - מֻתָּר. כְּגוֹן שֶׁהוֹרָה שֶׁהַשֶּׁרֶץ טָמֵא וְהַצְּפַרְדֵּעַ טָהוֹר וְהַדָּם אָסוּר, וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה.

דוּמֻתָּר לַשִּׁכּוֹר לְלַמֵּד תּוֹרָה, וְאַפִלּוּ הֲלָכוֹת וּמִדְרָשׁוֹת. וְהוּא, שֶׁלֹּא יוֹרֶה. וְאִם הָיָה חָכָם קָבוּעַ לַהוֹרָאָה - לֹא יְלַמֵּד, שֶׁלִּמּוּדוֹ הוֹרָאָה הִיא.

השָׁתָה כְּדֵי רְבִיעִית בִּלְבַד וְהָיָה בָּהּ מַיִם כָּל שֶׁהוּא, אוֹ יָשַׁן מְעַט, אוֹ הָלַךְ כְּדֵי מִיל - כְּבָר עָבַר הַיַּיִן וּמֻתָּר לַעֲבֹד. אֲבָל אִם שָׁתָה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית, אַפִלּוּ מָזוּג - שִׁינַת מְעַט אוֹ הַדֶּרֶךְ מוֹסִיפִין בְּשִׁכְרוּתוֹ. אֶלָא יִשְׁהֶה לְפִי הַשִּׁכְרוּת עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מִשִּׁכְרוּתוֹ שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם.

ואַנְשֵׁי מִשְׁמָר מֻתָּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת, אֲבָל לֹא בִּימֵי שַׁבָּתָּן. וְאַפִלּוּ שְׁאָר בָּתֵּי אָבוֹת שֶׁל מִשְׁמָר שֶׁאֵין עֲבוֹדָתָן הַיּוֹם; שֶׁמָּא תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל אַנְשֵׁי בֵּית אָב שֶׁל יּוֹם וְיִצְרְכוּ לַאֲחֵרִים מֵאַנְשֵׁי מִשְׁמָרָן לְסַיְּעָן.

וְאַנְשֵׁי בֵּית אָב שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם אֲסוּרִים לִשְׁתּוֹת בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה; שֶׁמָּא יִשְׁתֶּה בַּלַּיְלָה וְיַשְׁכִּים לַעֲבוֹדָתוֹ וַעֲדַיִן לֹא סָר יֵינוֹ מֵעָלָיו.

זכָּל כּוֹהֵן שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מִשְׁמָר הוּא, וּמֵאֵיזֶה בֵּית אָב הוּא, וְיוֹדֵעַ שֶׁבָּתֵּי אֲבוֹתָיו קְבוּעִים הֵן בָּעֲבוֹדָה הַיּוֹם - אָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.

הָיָה יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מִשְׁמָר הוּא, וְאֵינוֹ מַכִּיר בֵּית אָב שֶׁלּוֹ - אָסוּר לִשְׁתּוֹת כָּל אוֹתָהּ שַׁבָּת שֶׁמִּשְׁמַרְתּוֹ עוֹבְדִין בָּהּ.

לֹא הָיָה מַכִּיר מִשְׁמַרְתּוֹ, וְלֹא בָּתֵּי אֲבוֹתָיו - הַדִּין נוֹתֵן שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן לְעוֹלָם; אֲבָל תַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ, וַהֲרֵי הוּא מֻתָּר לִשְׁתּוֹת תָּמִיד, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד עַד שֶׁיִּקָּבַע בְּבֵית אָב שֶׁלּוֹ וּבְמִשְׁמַרְתּוֹ.

חכּוֹהֵן שֶׁגָּדַּל שְׂעָרוֹ, אָסוּר לוֹ לְהִכָּנֵס מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים.

וְאִם נִכְנַס וְעָבַד - חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּשִׁכּוֹר שֶׁעָבַד, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיַיִן לֹא יִשְׁתּוּ כָּל כֹּהֵן וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ" (ראה יחזקאל מד, כ-כא) - מַה שְׁתוּי יַיִן בְּמִיתָה, אַף מְגֻדְּלֵי פֶּרַע בְּמִיתָה.

טוְאֵין פְּרוּעֵי הָרֹאשׁ מְחַלְּלִין עֲבוֹדָה. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּמִיתָה, עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה.

יכְּשֵׁם שֶׁאֵין הַכּוֹהֲנִים מֻזְהָרִין עַל הַיַּיִן אֶלָא בִּשְׁעַת בִּיאָה לַמִּקְדָּשׁ, כָּךְ אֵין אֲסוּרִין לְגַדֵּל פֶּרַע אֶלָא בִּשְׁעַת בִּיאָה לַמִּקְדָּשׁ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכוֹהֵן הֶדְיוֹט; אֲבָל כּוֹהֵן גָּדוֹל - אָסוּר לְגַדֵּל פֶּרַע וְלִקְרֹעַ בְּגָדָיו לְעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי תָּמִיד הוּא בַּמִּקְדָּשׁ, וּלְכָּךְ נֶאֱמַר בּוֹ "אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם" (ויקרא כא, י).

יאכַּמָּה הוּא גִּדּוּל הַפֶּרַע? שְׁלוֹשִׁים יוֹם. כַּנָּזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ" (במדבר ו, ה) - וְאֵין נְזִירוּת פְּחוּתָה מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם. לְפִיכָךְ כּוֹהֵן הֶדְיוֹט הָעוֹבֵד, מְגַלֵּחַ מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם לִשְׁלוֹשִׁים יוֹם.

יבוְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר אֲסוּרִין לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס בְּשַׁבָּתָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ לְמִשְׁמַרְתָּן כְּשֶׁהֵן מְנֻוָּלִין, אֶלָא מְגַלְּחִין וְרוֹחֲצִין וּמְכַבְּסִין קֹדֶם שֶׁיַּעֲלוּ.

יגמִי שֶׁשָּׁלְמָה מִשְׁמַרְתּוֹ בְּתוֹךְ הָרֶגֶל, מֻתָּר לְגַלֵּחַ בָּרֶגֶל; אֲבָל אִם שָׁלְמָה בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, אֵינוֹ מְגַלֵּחַ אֶלָא בְּעֶרֶב הָרֶגֶל.

ידדִּין קְרוּעֵי בְּגָדִים וְדִין פְּרוּעֵי רֹאשׁ אֶחָד הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ" (ויקרא י, ו) - הָא אִם עָבַד וְהוּא קְרוּעַ בְּגָדִים, חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁעֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה וְלֹא חִלְּלָהּ.

טויֵרָאֶה לִי, שֶׁכָּל כּוֹהֵן הַכָּשֵׁר לָעֲבוֹדָה אִם נִכְנָס מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים, וְהוּא שְׁתוּי יַיִן אוֹ שִׁכּוֹר מִשְּׁאָר הַמְּשַׁכְּרִין, אוֹ פְּרוּעַ רֹאשׁ, אוֹ קְרוּעַ בְּגָדִים כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרְעִין עַל הַמֵּתִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבַד עֲבוֹדָה - הֲרֵי זֶה לוֹקֶה; הוֹאִיל וְהוּא רָאוּי לָעֲבוֹדָה, וְנִכְנַס בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה מְנֻוָּל כָּכָה, וַהֲרֵי הוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא יִכָּנֵס - לוֹקֶה.

טזוְדִין הַנִּכְנָס כָּכָה מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים וְדִין הַיּוֹצֵא מִשָּׁם אֶחָד הוּא.

כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, אוֹ קָרַע בְּגָדָיו שָׁם, וְיָצָא - לוֹקֶה.

וְכֵן אִם עָבַד בִּיצִיאָתוֹ, חַיָּב מִיתָה.

יזוְכֵן אָסוּר לְכָל אָדָם, בֵּין כּוֹהֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל, לְהִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ כֻּלּוֹ מִתְּחִלַּת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְלִפְנִים, כְּשֶׁהוּא שְׁתוּי יַיִן אוֹ שִׁכּוֹר אוֹ פְּרוּעַ רֹאשׁ דֶּרֶךְ נִוּוּל אוֹ קְרוּעַ בְּגָדִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בָּאַזְהָרָה; שֶׁאֵין זֶה כָּבוֹד וּמוֹרָא לַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁיִּכָּנֵס לוֹ מְנֻוָּל.

אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּדַּל שְׁעָרוֹ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מַחְלֶפֶת, וְלֹא הָיָה דֶּרֶךְ נִוּוּל - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִכָּנֵס לַעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל.