ב"ה
Rambam - 1 Kapitel
מעשר שני ונטע רבעי - פרק ו
אמְעוֹת חֻלִּין וּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ, וְלִקֵּט מִכָּאן וּמִכָּאן - מַה שֶׁלִקֵּט, לִקֵּט לְמַעֲשֵׂר עַד שֶׁיַּשְׁלִים; וְהַשְּׁאָר חֻלִּין.
וְאִם בָּלַל וְחָפַן אוֹ שֶׁלִקֵּט מִצַּד אֶחָד, וּמָצָא חָסֵר - הֲרֵי זֶה לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
כֵּיצַד? הָיוּ מָאתַיִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וּמֵאָה חֻלִּין, נִתְפַּזְּרוּ וּבְלָלָן וְחָפַן הַכֹּל, נִמְצְאוּ מָאתַיִם וְשִׁבְעִים - הֲרֵי מֵאָה וּשְׁמוֹנִים מֵהֶן מַעֲשֵׂר, וְתִשְׁעִים חֻלִּין.
זֶה הַכְּלָל: הַמִּתְלַקְּטִין, לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי; וְהַנִּבְלָלִין, לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
וּמַתְנֶה וְאוֹמֵר 'אִם אֵלּוּ שֶׁבְּיָדִי הֵן הַמַּעֲשֵׂר, הַשְּׁאָר חֻלִּין; וְאִם הֵן חֻלִּין, הֲרֵי מְעוֹת הַמַּעֲשֵׂר בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵן מְחֻלָּלִין עֲלֵיהֶם'.
בסֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְשֶׁל חֻלִּין שֶׁנִּתְעָרְבוּ - מֵבִיא בְּסֶלַע מָעוֹת, וְאַפִלּוּ מְעוֹת נְחֹשֶׁת, וְאוֹמֵר 'סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מְחֻלֶּלֶת עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ'; וְאַחַר כָּךְ בּוֹרֵר אֶת הַיָּפָה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן וּמְחַלֵּל הַמָּעוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת עָלֶיהָ, וְתַחְזֹר הַסֶּלַע הַיָּפָה לְמַעֲשֵׂר.
גהָאוֹמֵר לִבְנוֹ 'מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּזָוִית זוֹ', וְנִמְצֵאת בְּזָוִית אַחֶרֶת - הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין.
אָמַר לוֹ 'הֲרֵי שָׁם מָנֶה', וּמָצָא מָאתַיִם - הַשְּׁאָר חֻלִּין.
'הֲרֵי שָׁם מָאתַיִם', וּמָצָא מָנֶה - הֲרֵי הִיא חֻלִּין.
הִנִּיחַ מָנֶה מַעֲשֵׂר וּמָצָא מָאתַיִם, מָאתַיִם וּמָצָא מָנֶה - אַפִלּוּ הָיוּ בִּשְׁנֵי כִּיסִין, הַכֹּל חֻלִּין.
דאָמַר לוֹ אָבִיו 'כִּיס מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִי בַּבַּיִת', הָלַךְ וּמָצָא שָׁם שְׁלוֹשָׁה כִּיסִים - הַגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן מַעֲשֵׂר, וְהַשְּׁאָר חֻלִּין.
וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא יֹאכַל מִן הַקְּטַנִּים עַד שֶׁיְּחַלְּלֵם עַל הַגָּדוֹל.
המִי שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק וְאָמְרוּ לוֹ 'מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלְּךָ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי?', וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ - בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹדְקִין לְגִטִּין, וְהַרֵי דְּבָרָיו קַיָּמִין.
ואָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם 'מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל אָבִיךָ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, הֲרֵי הוּא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי' - אַף עַל פִּי שֶׁמָּצָא שָׁם מַה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ, אֵינוֹ מַעֲשֵׂר. דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.
זהָאוֹמֵר לְבָנָיו 'אַפִלּוּ אַתֶּם מֵתִים אַל תִּגְּעוּ בְּזָוִית זוֹ', וּמָצְאוּ שָׁם מָעוֹת - הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין. טָמַן מָעוֹת בִּפְנֵיהֶם, וְאָמַר לָהֶם 'שֶׁל פְלוֹנִי הֵן' אוֹ 'שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן': אִם כְּמַעֲרִים, אֵין חוֹשְׁשִׁין לִדְבָרָיו; וְאִם כְּמִתְכַּוֵּן, דְּבָרָיו קַיָּמִין.
חהַמּוֹצֵא כְּלִי, וְכָתוּב עָלָיו מ' - הֲרֵי מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי; דּ', דְּמַאי; ט', טֶבֶל; תּ', תְּרוּמָה; ק', קָרְבָּן. וְאִם הָיָה שֶׁל מַתֶּכֶת, הוּא וּמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ קָרְבָּן. שֶׁכֵּן הָיוּ כּוֹתְבִין אוֹת אַחַת מִן הַשֵּׁם בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה.
טמָעוֹת הַנִּמְצָאוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, אַפִלּוּ דִּינְרֵי זָהָב עִם הַכֶּסֶף וְעִם הַמָּעוֹת - הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין, הוֹאִיל וְשׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם מִתְכַּבְּדִין בְּכָל יוֹם. מָצָא בְּתוֹכָן חֶרֶס, וְכָתוּב בּוֹ 'מַעֲשֵׂר' - הֲרֵי אֵלּוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה; אֲבָל בִּשְׁעַת הָרֶגֶל, הַכֹּל מַעֲשֵׂר.
ימָעוֹת הַנִּמְצָאוֹת לִפְנֵי סוֹחֲרֵי בְּהֵמָה בִּירוּשָׁלַיִם - לְעוֹלָם מַעֲשֵׂר; שֶׁחֶזְקַת רֹב הָעָם מְבִיאִין מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְקוֹנִין בּוֹ בְּהֵמוֹת. וְהַנִּמְצָאוֹת בְּהַר הַבַּיִת - לְעוֹלָם חֻלִּין; שֶׁחֶזְקָתָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, שֶׁחִלְּלוּם הַגִּזְבָּרִין עַל הַבְּהֵמָה.
יאתֵּבָה שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ חֻלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וּמָצָא בְּתוֹכָהּ מָעוֹת: אִם רֹב מַנִּיחִין מַעֲשֵׂר, הֲרֵי הַמָּעוֹת מַעֲשֵׂר; וְאִם רֹב מַנִּיחִין חֻלִּין, חֻלִּין; מֶחְצָה לְמֶחְצָה, חֻלִּין.
יבמָצָא פֵּרוֹת בֵּין פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר לְפֵרוֹת תְּרוּמָה, יִפְּלוּ לַקָּרוֹב. מֶחְצָה לְמֶחְצָה, יֵאָכְלוּ כְּחֻמְרֵי שְׁנֵיהֶן - אֲסוּרִין לַזָּרִים וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְהַעְרֵב שֶׁמֶשׁ, כִּתְרוּמָה; וַאֲסוּרִים לְאוֹנֵן וּטְעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, כְּמַעֲשֵׂר. וְכֵן בַּמָּעוֹת הַנִּמְצָאוֹת בֵּין חֻלִּין לְמַעֲשֵׂר.
יגמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְמַאי וְשֶׁל וַדַּאי שֶׁנִּתְעָרְבוּ, יֵאָכְלוּ כְּחֹמֶר שֶׁלָהֶן.
ידפֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּפֵרוֹת חֻלִּין - יֵאָכֵל הַכֹּל בְּטָהֳרָה בַּמָּקוֹם, אוֹ יִפְדֶּה אֶת הַמַּעֲשֵׂר. לְפִיכָךְ אִם נִתְעָרְבוּ בִּירוּשָׁלַיִם - אוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן בְּמִינָן; הוֹאִיל וְהוּא בִּירוּשָׁלַיִם, הֲרֵי הוּא כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין; וְיֵאָכֵל הַכֹּל בְּטָהֳרָה.
טוהַזּוֹרֵעַ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַחַר שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם - הַגִּדּוּלִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. אֲבָל אִם זְרָעוֹ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס - הַגִּדּוּלִין חֻלִּין, וְאַפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה. וּפוֹדִין אוֹתוֹ בִּשְׁעַת זְרִיעָתוֹ.
טזמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בָּטֵל בְּרֹב.
בְּאֵיזֶה מַעֲשֵׂר אָמְרוּ? בְּמַעֲשֵׂר שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם וְיָצָא, וְנָפְלוּ מְחִצּוֹת. שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם מְחִצּוֹת לְהַחְזִירוֹ לְשָׁם, וְאִי אֶפְשָׁר לִפְדּוֹתוֹ מֵאַחַר שֶׁנִּכְנַס, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה; וְנִמְצָא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין, וּבָטֵל בְּרֹב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Diese Seite enthält heilige Texte. Verunstalten bzw. werfen Sie sie bitte nicht weg.