Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

כָּל דָּבָר שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא גָּנוּב אָסוּר לִקַּח אוֹתוֹ. וְכֵן אִם רֹב אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁהוּא גָּנוּב אֵין לוֹקְחִין אוֹתוֹ. לְפִיכָךְ אֵין לוֹקְחִים מִן הָרוֹעִים צֶמֶר אוֹ חָלָב אוֹ גְּדָיִים. אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן חָלָב וּגְבִינָה בַּמִּדְבָּר אֲבָל לֹא בַּיִּשּׁוּב. וּמֻתָּר לִקַּח מִן הָרוֹעִים אַרְבַּע צֹאן אוֹ אַרְבַּע גִּזּוֹת שֶׁל צֶמֶר מֵעֵדֶר קָטָן אוֹ חָמֵשׁ מֵעֵדֶר גָּדוֹל. שֶׁאֵין חֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא גָּנוּב בְּדָבָר זֶה:

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר כָּל שֶׁהָרוֹעֶה מוֹכְרוֹ אִם הָיָה בַּעַל הַבַּיִת מַרְגִּישׁ בּוֹ מֻתָּר לְלָקְחוֹ מִן הָרוֹעֶה. וְאִם אֵין בַּעַל הַבַּיִת מַרְגִּישׁ בּוֹ אָסוּר לְלָקְחוֹ:

אֵין לוֹקְחִין מִשּׁוֹמְרֵי פֵּרוֹת עֵצִים אוֹ פֵּרוֹת אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין וּמוֹכְרִים וְהַסַּלִּים וְהַפֶּלֶס לִפְנֵיהֶם. שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר גָּלוּי וְיֵשׁ לוֹ קוֹל וְאֵין זֶה גְּנֵבָה. וְלוֹקְחִין מִפֶּתַח הַגִּנָּה אֲבָל לֹא מֵאֲחוֹרֵי הַגִּנָּה. וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ הַטְמֵן אָסוּר לָקַחַת מֵהֶן. וּמֻתָּר לָקַחַת מִן הָאָרִיס שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בַּפֵּרוֹת וּבָעֵצִים:

אֵין לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים וּמִן הָעֲבָדִים וּמִן הַקְּטַנִּים אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁהֵן שֶׁלָּהֶן מִדַּעַת הַבְּעָלִים. כְּגוֹן נָשִׁים שֶׁמָּכְרוּ כְּלֵי פִּשְׁתָּן בַּגָּלִיל אוֹ עֲגָלִים בַּשָּׁרוֹן. וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ הַטְמֵן אָסוּר לִקַּח מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת גְּנֵבָה. וְלוֹקְחִים בֵּיצִים וְתַרְנְגוֹלִים בְּכָל מָקוֹם מִכָּל אָדָם. וְאִם אָמַר הַטְמֵן אָסוּר:

לוֹקְחִין מִן הַבַּדָּדִין זֵיתִים בְּמִדָּה וְשֶׁמֶן בְּמִדָּה אֲבָל לֹא זֵיתִים מוּעָטִים וְלֹא שֶׁמֶן מוּעָט שֶׁחֶזְקָתוֹ גְּנֵבָה הֵם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם:

מוֹכִין שֶׁהַכּוֹבֵס מוֹצִיא הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ וְשֶׁהַסּוֹרֵק מוֹצִיא הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. הַכּוֹבֵס נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חוּטִין וְהֵן שֶׁלּוֹ יֶתֶר מִכֵּן שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה שָׁחוֹר עַל גַּבֵּי לָבָן נוֹטֵל אֶת הַכּל וְהֵם שֶׁלּוֹ:

הַחַיָּט שֶׁשִּׁיֵּר מִן הַחוּט כְּדֵי מְשִׁיכַת מַחַט וְשִׁיֵּר מִן הַבֶּגֶד מַטְלִית שֶׁהִיא שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת חַיָּב לְהַחְזִירָן לַבְּעָלִים. פָּחוֹת מִכָּאן שֶׁלּוֹ:

נְסֹרֶת שֶׁהֶחָרָשׁ מוֹצִיא. בְּמַעֲצָד שֶׁלּוֹ. בְּכַשִּׁיל שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אַף הַנְּסֹרֶת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הוֹלְכִין בָּהֶן אַחַר מִנְהַג הַמְּדִינָה:

כָּל אֻמָּן שֶׁמָּכַר דָּבָר מִן הַדְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ כְּהִלְכוֹת הַמְּדִינָה. כְּגוֹן מוֹכִין שֶׁמְּכָרָן הַסּוֹרֵק בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אָסוּר לִקַּח מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת גְּנֵבָה. אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ כַּר מָלֵא מוֹכִין. וְאִם מָכַר הָאֻמָּן דְּבָרִים שֶׁהֵן שֶׁלּוֹ כְּהִלְכוֹת מְדִינָה לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ. וְאִם אָמַר הַטְמֵן אָסוּר: