Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

הִלְכוֹת מַתְּנוֹת עֲנִיִּים

יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת: שֶׁבַע מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשֵׁשׁ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן:

(א) לְהַנִּיחַ פֵּאָה; (ב) שֶׁלֹּא יְכַלֶּה הַפֵּאָה; (ג) לְהַנִּיחַ לֶקֶט; (ד) שֶׁלֹּא יְלַקֵּט הַלֶּקֶט; (ה) לַעֲזֹב עוֹלֵלוֹת בַּכֶּרֶם; (ו) שֶׁלֹּא יְעוֹלֵל הַכֶּרֶם; (ז) לַעֲזֹב פֶּרֶט הַכֶּרֶם; (ח) שֶׁלֹּא יְלַקֵּט פֶּרֶט הַכֶּרֶם; (ט) לְהַנִּיחַ הַשִּׁכְחָה; (י) שֶׁלֹּא יָשׁוּב לָקַחַת הַשִּׁכְחָה; (יא) לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר לָעֲנִיִּים; (יב) לִתֵּן צְדָקָה כְּמִסַּת יָד; (יג) שֶׁלֹּא יְאַמֵּץ לְבָבוֹ עַל הֶעָנִי.

וּבִאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.

אהַקּוֹצֵר אֶת שָׂדֵהוּ - לֹא יִקְצֹר כָּל הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ אֶלָא יַנִּיחַ מְעַט קָמָה לָעֲנִיִּים בְּסוֹף הַשָּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ" (ויקרא כג, כב). אֶחָד הַקּוֹצֵר, וְאֶחָד הַתּוֹלֵשׁ. וְזֶה שֶׁמַּנִּיחַ הוּא הַנִּקְרָא 'פֵּאָה'.

בוּכְשֵׁם שֶׁמַּנִּיחַ בַּשָּׂדֶה, כָּךְ בָּאִילָנוֹת. כְּשֶׁאוֹסֵף אֶת פֵּרוֹתֵיהֶן, מַנִּיחַ מְעַט לָעֲנִיִּים. עָבַר וְקָצַר אֶת כָּל הַשָּׂדֶה, אוֹ אָסַף כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן - לוֹקֵחַ מִמַּה שֶׁקָּצַר אוֹ אָסַף מְעַט וְנוֹתְנוֹ לָעֲנִיִּים; שֶׁנְּתִינָתוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (שם). וְאַפִלּוּ טָחַן הַקֶּמַח וְלָשׁוֹ וַאֲפָהוּ פַּת - הֲרֵי זֶה נוֹתֵן פֵּאָה מִן הַפַּת לָעֲנִיִּים.

גאָבַד כָּל הַקָּצִיר שֶׁקָּצַר, אוֹ נִשְׂרַף, קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הַפֵּאָה - הֲרֵי זֶה לוֹקֶה; שֶׁהֲרֵי עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ שֶׁנִּתַּק לוֹ.

דוְכֵן בַּלֶּקֶט, כְּשֶׁקּוֹצֵר וּמְאַלֵּם - לֹא יְלַקֵּט הַשִּׁבֳּלִים הַנּוֹפְלוֹת בִּשְׁעַת הַקָּצִיר, אֶלָא יַנִּיחֵם לָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט" (ויקרא יט, ט; ויקרא כג, כב). עָבַר וְלִקְּטָן, אַפִלּוּ טָחַן וְאָפָה - נוֹתֵן לָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא כג, כב). אָבְדוּ אוֹ נִשְׂרְפוּ אַחַר שֶׁלִּקְּטָן, קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן לָעֲנִיִּים - לוֹקֶה.

הוְכֵן בַּפֶּרֶט שֶׁנִּפְרַט מִן הָעֲנָבִים בִּשְׁעַת הַבְּצִירָה, וְכֵן בָּעוֹלֵלוֹת - שֶׁנֶּאֱמַר "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט, י). וְכֵן הַמְּעַמֵּר, וְשָׁכַח אֲלֻמָּה אַחַת בַּשָּׂדֶה - הֲרֵי זֶה לֹא יִקָּחֶנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ" (דברים כד, יט). עָבַר וּלְקָחוֹ, אַפִלּוּ טְחָנוֹ וַאֲפָהוּ - הֲרֵי זֶה נוֹתְנוֹ לָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (שם), זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכֻּלָּן מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה הֵן; וְאִם לֹא קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהֶן, לוֹקֶה.

וכְּשֵׁם שֶׁהַשִּׁכְחָה בָּעֳמָרִים, כָּךְ הִיא בַּקָּמָה. אִם שָׁכַח מִקְצַת הַקָּמָה וְלֹא קְצָרָהּ, הֲרֵי זוֹ לָעֲנִיִּים.

וּכְשֵׁם שֶׁהַשִּׁכְחָה בַּתְּבוּאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, כָּךְ יֵשׁ שִׁכְחָה לָאִילָנוֹת כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ" (דברים כד, כ). וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הָאִילָנוֹת.

זנִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁאַרְבַּע מַתָּנוֹת לָעֲנִיִּים בַּכֶּרֶם: הַפֶּרֶט, וְהָעוֹלֵלוֹת, וְהַפֵּאָה, וְהַשִּׁכְחָה. וְשָׁלוֹשׁ מַתָּנוֹת בַּתְּבוּאָה: הַלֶּקֶט, וְהַשִּׁכְחָה, וְהַפֵּאָה. וּשְׁתַּיִם בָּאִילָנוֹת: הַפֵּאָה, וְהַשִּׁכְחָה.

חכָּל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים אֵלּוּ - אֵין בָּהֶן טוֹבַת הֲנָיָה לַבְּעָלִים, אֶלָא הָעֲנִיִּים בָּאִין וְנוֹטְלִין אוֹתָן עַל כָּרְחָן שֶׁל בְּעָלִים. וְאַפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדוֹ.

טכָּל גֵּר הָאָמוּר בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים, אֵינוֹ אֶלָא גֵּר צֶדֶק, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּמַעְשַׂר עָנִי "וּבָא הַלֵּוִי... וְהַגֵּר" (דברים יד, כט) - מַה הַלֵּוִי בֶּן בְּרִית אַף הַגֵּר בֶּן בְּרִית.

וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין מוֹנְעִין עֲנִיֵּי גּוֹיִים מִמַּתָּנוֹת אֵלּוּ, אֶלָא בָּאִין בִּכְלַל עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וְנוֹטְלִין אוֹתָן - מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.

ינֶאֱמַר בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט, י; ויקרא כג, כב) - כָּל זְמַן שֶׁהָעֲנִיִּים תּוֹבְעִין אוֹתָן. פָּסְקוּ הָעֲנִיִּים מִלְּבַקֵּשׁ וּלְחַזֵּר עֲלֵיהֶם - הֲרֵי הַנִּשְׁאָר מֵהֶן מֻתָּר לְכָל אָדָם, שֶׁאֵין גּוּפָן קָדוֹשׁ כַּתְּרוּמוֹת. וְאֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן לָהֶן דְּמֵיהֶן, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן 'וְנָתַן לָעֲנִיִּים', אֶלָא "תַּעֲזֹב אֹתָם". וְאֵינוֹ מְצֻוֶּה לַעֲזֹב אוֹתָן לַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת אֶלָא לָעֲנִיִּים, וַהֲרֵי אֵין עֲנִיִּים.

יאוּמֵאֵימָתַי כָּל אָדָם מֻתָּרִין בַּלֶּקֶט? מִשֶּׁיִּכָּנְסוּ הַמְּלַקְּטִים הַשְּׁנִיִּים וִילַקְּטוּ אַחַר מְלַקְּטִים הָרִאשׁוֹנִים, וְיֵצְאוּ. וּמֵאֵימָתַי כָּל אָדָם מֻתָּרִין בַּפֶּרֶט וּבָעוֹלֵלוֹת? מִשֶּׁיְּהַלְּכוּ הָעֲנִיִּים בַּכֶּרֶם וְיָבוֹאוּ, הַנִּשְׁאָר אַחֲרֵי כֵן מֻתָּר לְכָל אָדָם.

וּמֵאֵימָתַי כָּל אָדָם מֻתָּרִין בַּשִּׁכְחָה שֶׁל זֵּיתִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? אִם שָׁכַח אוֹתָהּ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת - הֲרֵי זֶה מֻתָּר בָּהּ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו, שֶׁהוּא זְמַן רְבִיעָה שְׁנִיָּה בְּשָׁנָה אֲפֵלָה. אֲבָל צִבּוּרֵי זֵיתִים שֶׁיִּשָּׁכְחוּ תַּחַת הָאִילָן, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בָּהֶן מִשֶּׁיִּפְסְקוּ הָעֲנִיִּים מִלְּחַזֵּר אַחֲרֵיהֶן.

יבכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לֶעָנִי לִטֹּל שִׁכְחַת הַזֵּיתִים הַמֻּנָּחוֹת בָּאָרֶץ תַּחַת הָאִילָנוֹת - נוֹטֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הֻתַּר כָּל אָדָם בַּשִּׁכְחָה שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן. וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִטֹּל שִׁכְחָה שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן - נוֹטֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵין לוֹ שִׁכְחָה תַּחְתָּיו.

יגמַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁבַּשָּׂדֶה שֶׁאֵין הָעֲנִיִּים מַקְפִּידִים עֲלֵיהֶן - הֲרֵי הֵן שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא פָסְקוּ הָעֲנִיִּים מִלְּחַזֵּר עַל מַתְּנוֹתֵיהֶם.

ידכָּל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים הָאֵלּוּ אֵינָן נוֹהֲגוֹת מִן הַתּוֹרָה אֶלָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּתְרוּמוֹת וּכְמַעַשְׂרוֹת. הֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם" (ויקרא יט, ט; ויקרא כג, כב), וְ"כִי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ" (דברים כד, יט). וּכְבָר נִתְפָּרֵשׁ בַּתַּלְמוּד, שֶׁהַפֵּאָה נוֹהֶגֶת בְּחוּצָה לָאָרֶץ מִדִּבְרֵיהֶם. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהוּא הַדִּין לִשְׁאָר מַתְּנוֹת עֲנִיִּים אֵלּוּ, שֶׁהֵן נוֹהֲגוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

טוכַּמָּה הוּא שִׁעוּר הַפֵּאָה? מִן הַתּוֹרָה אֵין לָהּ שִׁעוּר - אַפִלּוּ הִנִּיחַ שִׁבֹּלֶת אַחַת יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אֲבָל מִדִּבְרֵיהֶם, אֵין פָּחוֹת מֵאֶחָד מִשִּׁשִּׁים, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וּמוֹסִיף עַל הָאֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְפִי גֹּדֶל הַשָּׂדֶה, וּלְפִי רֹב הָעֲנִיִּים, וּלְפִי בִּרְכַת הַזֶּרַע.

כֵּיצַד? שָׂדֶה שֶׁהִיא קְטַנָּה בְּיוֹתֵר, שֶׁאִם הִנִּיחַ מִמֶּנָּה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים אֵינוֹ מוֹעִיל לֶעָנִי - הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עַל הַשִּׁעוּר. וְכֵן אִם הָיוּ הָעֲנִיִּים מְרֻבִּין, מוֹסִיף. וְאִם זָרַע מְעַט וְאָסַף הַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי נִתְבָּרֵךְ - מוֹסִיף לְפִי הַבְּרָכָה. וְכָל הַמּוֹסִיף בַּפֵּאָה, מוֹסִיפִין לוֹ שָׂכָר. וְאֵין לַהוֹסָפָה הַזֹּאת שִׁעוּר.