Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

אֵלוּ דְּבָרִים שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בָּהֶן בְּיוֹם רִאשׁוֹן מִן הַתּוֹרָה וּבִשְׁאָר יָמִים מִדִּבְרֵיהֶם. אָסוּר לְסַפֵּר. וּלְכַבֵּס. וְלִרְחֹץ. וְלָסוּךְ. וּלְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ. וְלִנְעל אֶת הַסַּנְדָּל. וְלַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. וְלִקְרוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. וְלִזְקֹף אֶת הַמִּטָּה. וְלִפְרֹעַ אֶת רֹאשׁוֹ. וְלִשְׁאל שָׁלוֹם. הַכּל אַחַד עָשָׂר דָּבָר:

וּמִנַּיִן שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בְּתִסְפֹּרֶת. שֶׁהֲרֵי הִזְהִיר בְּנֵי אַהֲרֹן (ויקרא י ו) "רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ". מִכְלַל שֶׁכָּל הַמִּתְאַבֵּל אָסוּר לְסַפֵּר שְׂעָרוֹ אֶלָּא מְגַדֵּל פֶּרַע. וּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לְגַלֵּחַ שְׂעַר רֹאשׁוֹ כָּךְ אָסוּר לְגַלֵּחַ שְׂעַר זְקָנוֹ וְכָל שֵׂעָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. אֶחָד הַמְגַלֵּחַ וְאֶחָד הַמִּתְגַּלֵּחַ. הָיָה מְגַלֵּחַ וְשָׁמַע שֶׁמֵּת אָבִיו מַשְׁלִים תִּגְלַחַת שְׂעָרוֹ אֶחָד הַמְגַלֵּחַ וְאֶחָד הַמִּתְגַּלֵּחַ. וְכֵן אָסוּר לְגַלֵּחַ שָׂפָה וְלִטּל צִפָּרְנָיו בִּכְלִי אֲבָל בְּשִׁנָּיו אוֹ שֶׁנּוֹטֵל צִפֹּרֶן בְּצִפֹּרֶן מֻתָּר:

וּמִנַּיִן שֶׁהָאָבֵל אָסוּר לְכַבֵּס בְּגָדָיו וְלִרְחֹץ גּוּפוֹ וְלָסוּךְ. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד ב) "הִתְאַבְּלִי נָא וְלִבְשִׁי בִגְדֵי אֵבֶל וְאַל תָּסוּכִי שֶׁמֶן". וּרְחִיצָה בִּכְלַל סִיכָה שֶׁהָרְחִיצָה קוֹדֶמֶת לְסִיכָה שֶׁנֶּאֱמַר (רות ג ג) "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ". וּכְשֵׁם שֶׁאָבֵל אָסוּר בְּכִבּוּס בְּגָדִים כָּךְ אָסוּר לִלְבּשׁ כֵּלִים לְבָנִים חֲדָשִׁים וּמְגֹהָצִין:

אָסוּר לָסוּךְ מִקְצָת גּוּפוֹ כְּכָל גּוּפוֹ. וְאִם לְהַעֲבִיר אֶת הַזֻּהֲמָא מֻתָּר. וְכֵן אָסוּר בִּרְחִיצַת מִקְצָת גּוּפוֹ בְּחַמִּין. אֲבָל בְּצוֹנֵן רוֹחֵץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו אֲבָל לֹא כָּל גּוּפוֹ:

מִנַּיִן לְאָבֵל שֶׁאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יב כד) "וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ". מִכְלַל שֶׁהָיָה אָסוּר מִקֹּדֶם. וְכֵן לֹא יִשָּׂא הָאָבֵל אִשָּׁה וְלֹא תִּנָּשֵׂא אִשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְשַׁמְּשִׁין מִטָּתָן. וּמֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִם אִשְׁתּוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה:

מִנַּיִן שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לִיחֶזְקֵאל (יחזקאל כד יז) "וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ". מִכְלַל שֶׁכָּל הָעָם אֲסוּרִין. הָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ נוֹעֵל וְהוֹלֵךְ וּכְשֶׁיִּכָּנֵס בַּמְּדִינָה חוֹלֵץ מִנְעָלָיו:

רֶמֶז לְאָבֵל שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ח י) "וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל" מָה חַג אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה אַף אָבֵל אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה כָּךְ הוּא אָסוּר לִשָּׂא וְלִתֵּן בִּסְחוֹרָה וְלֵילֵךְ מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִּסְחוֹרָה:

כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה אֲפִלּוּ הָיָה עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה. מִכָּאן וְאֵילָךְ אִם הָיָה עָנִי עוֹשֶׂה בְּצִנְעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְהָאִשָּׁה טוָֹה בַּפֶּלֶךְ בְּתוֹךְ בֵּיתָה:

שְׁנֵי אַחִים אוֹ שְׁנֵי שֻׁתָּפִין שֶׁהָיוּ בַּחֲנוּת אַחַת וְאֵרַע אֵבֶל לְאֶחָד מֵהֶן. נוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּת כָּל שִׁבְעָה:

אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹתָן בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אָסוּר לְאָבֵל לַעֲשׂוֹתָן בְּיָדוֹ בִּימֵי אֶבְלוֹ. אֲבָל אֲחֵרִים עוֹשִׂים לוֹ. כֵּיצַד. הָיוּ זֵיתָיו לַהֲפֹךְ וְכַדָּיו לָגוֹף וּפִשְׁתָּנוֹ לַעֲלוֹת מִן הַמִּשְׁרָה וְצַמְרוֹ מִן הַיּוֹרָה. שׂוֹכֵר אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ. וּמְרַבְּצִין לוֹ שָׂדֵהוּ מִשֶּׁתַּגִּיעַ עוֹנַת הַמַּיִם:

יא

הָאֲרִיסִין וְהַחֲכִירִין שֶׁלּוֹ וְהַקַּבְּלָנִין הֲרֵי אֵלּוּ יַעֲשׂוּ כְּדַרְכָּן. אֲבָל הַחַמָּרִים וְהַגַּמָּלִים בַּבְּהֵמוֹת שֶׁלּוֹ וְהַסַּפָּנִים בַּסְּפִינָה שֶׁלּוֹ הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יַעֲשׂוּ. וְאִם הָיוּ מֻחְכָּרִים אוֹ מֻשְׂכָּרִים מִקֹּדֶם לִזְמַן קָצוּב הֲרֵי אֵלּוּ יַעֲשׂוּ:

יב

שְׂכִיר יוֹם אֲפִלּוּ בְּעִיר אַחֶרֶת לֹא יַעֲשֶׂה לוֹ:

יג

הָאָבֵל שֶׁהָיְתָה מְלֶאכֶת אֲחֵרִים בְּיָדוֹ בֵּין בְּקַבְּלָנוּת בֵּין שֶׁאֵינָהּ בְּקַבְּלָנוּת לֹא יַעֲשֶׂה. הָיְתָה מְלַאכְתּוֹ בְּיַד אֲחֵרִים. בְּבֵיתוֹ לֹא יַעֲשׂוּ בְּבַיִת אַחֵר עוֹשִׂין:

יד

הָיָה לוֹ דִּין עִם אָדָם אֵינוֹ תּוֹבְעוֹ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הָאֲבֵלוּת. וְאִם הָיָה דָּבָר אָבֵד עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ. כָּזֶה הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים:

טו

מִנַּיִן שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לִיחֶזְקֵאל (יחזקאל כד יז) "הֵאָנֵק דֹּם":

טז

אָסוּר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים וְלִשְׁנוֹת בַּמִּשְׁנָה וּבַמִּדְרָשׁ וּבַהֲלָכוֹת. וְאִם הָיוּ רַבִּים צְרִיכִין לוֹ מֻתָּר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲמִיד תֻּרְגְּמָן אֶלָּא יִלְחשׁ לְאַחֵר בְּצִדּוֹ וְזֶה שֶׁבְּצִדּוֹ אוֹמֵר לַתֻּרְגְּמָן וְהַתֻּרְגְּמָן מַשְׁמִיעַ לָרַבִּים:

יז

וּמִנַּיִן שֶׁאֵין הָאָבֵל יוֹשֵׁב עַל הַמִּטָּה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יג לא) "וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיִּשְׁכַּב אָרְצָה":

יח

וְחַיָּב לִכְפּוֹת הַמִּטָּה כָּל שִׁבְעָה. וְלֹא מִטָּתוֹ בִּלְבַד הוּא כּוֹפֶה אֶלָּא כָּל הַמִּטּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ הוּא כּוֹפֶה אֲפִלּוּ עֶשֶׂר מִטּוֹת בַּעֲשָׂרָה בָּתִּים וּבְעֶשֶׂר עֲיָרוֹת חַיָּב לִכְפּוֹת אֶת כֻּלָּן. וַאֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה אַחִים וּמֵת אֶחָד מֵהֶן כֻּלָּן כּוֹפִין אֶת מִטּוֹתֵיהֶן. הַמִּטָּה הַמְיֻחֶדֶת לְכֵלִים אוֹ לְמָעוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ לִכְפּוֹתָהּ. דַּרְגָּשׁ אֵינוֹ צָרִיךְ לִכְפּוֹתוֹ אֶלָּא מַתִּיר אֶת קַרְבִּיטָיו וְהוּא נוֹפֵל מֵאֵלָיו. מִטָּה שֶׁנַּקְלִיטֶיהָ יוֹצְאִין מִמֶּנָּה שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְהָפְכָהּ זוֹקְפָהּ וְדַיּוֹ. הָפַךְ כָּל מִטּוֹתָיו וְהָיָה הוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מִטּוֹת אֲחֵרִים אוֹ עַל גַּבֵּי כִּסֵּא אוֹ עַל גַּבֵּי אָרוֹן אוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה הַכְּפוּיָה:

יט

מִנַּיִן לְאָבֵל שֶׁאָסוּר בִּפְרִיעַת הָרֹאשׁ. שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לִיחֶזְקֵאל (יחזקאל כד יז) "לֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם" מִכְלַל שֶׁשְּׁאָר הָאֲבֵלִים חַיָּבִין בַּעֲטִיפַת הָרֹאשׁ. וְהַסּוּדָר שֶׁמְּכַסֶּה בּוֹ רֹאשׁוֹ עוֹטֶה מִמִּקְצָתוֹ מְעַט עַל פִּיו. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג מה) "וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה" וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם כַּאֲבֵלָא יִתְעַטֵּף:

וּמִנַּיִן שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בִּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כד יז) "הֵאָנֵק דֹּם". כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים מִי שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם אֵין מַחְזִיר לוֹ אֶלָּא מוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא אָבֵל. וּמִשְּׁלֹשָׁה וְעַד שִׁבְעָה מִי שֶׁשָּׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ מַחְזִיר לוֹ שָׁלוֹם. וּמִשִּׁבְעָה וְעַד שְׁלֹשִׁים שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אֲחֵרִים אֲבָל אֲחֵרִים אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמוֹ עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. וְעַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמוֹ עַד לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. אִם בִּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם נֶאֱסַר בְּאָבֵל קַל וָחֹמֶר שֶׁהוּא אָסוּר לְהַרְבּוֹת דְּבָרִים וְלִשְׂחוֹק שֶׁנֶּאֱמַר דֹּם. וְלֹא יֶאֱחֹז תִּינוֹק בְּיָדוֹ שֶׁלֹּא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי שְׂחוֹק. וְלֹא יִכָּנֵס לִמְקוֹם שִׂמְחָה כְּגוֹן בָּתֵּי הַמִּשְׁתָּאוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן: