הלכות תפלה - הקדמה
הלכות תפלה וברכת כהנים יש בכללן שתי מצות עשה אחת לעבוד את ה' בכל יום בתפלה שנייה לברך כהנים את ישראל בכל יום: וביאור שתי מצות אלו בפרקים אלו:
ב"ה
Rambam - 3 Kapitel
תפילה וברכת כוהנים - פרק ה, תפילה וברכת כוהנים - פרק ו, תפילה וברכת כוהנים - פרק ז
אשְׁמוֹנָה דְבָרִים צָרִיךְ הַמִתְפַּלֵּל לְהִזָּהֵר בָּהֶן וְלַעֲשׂוֹתָן; וְאִם הָיָה דָּחוּק, אוֹ נֶאֱנָס, אוֹ שֶׁעָבַר וְלֹא עָשָׂה אוֹתָן, אֵין מְעַכְּבִין. וְאֵלּוּ הֵן:
עֲמִידָה
וְנוֹכַח הַמִּקְדָּשׁ
וְתִקּוּן הַגּוּף
וְתִקּוּן הַמַלְבּוּשִׁים
וְתִקּוּן הַמָּקוֹם
וְהַשְׁוָיַת הַקּוֹל
וְהַכְּרִיעָה
וְהִשְׁתַּחֲוָיָה.
ב'עֲמִידָה' כֵּיצַד? אֵין מִתְפַּלֵּל אֶלָּא מְעֻמָּד. הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה אוֹ בַעֲגָלָה, אִם יָכוֹל לַעֲמֹד יַעֲמֹד; וְאִם לָאו יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְיִתְפַּלֵּל. חוֹלֶה מִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ שׁוֹכֵב עַל צִדּוֹ וְהוּא שֶׁיָּכוֹל לְכַוֵּן אֶת דַּעְתּוֹ; וְכֵן הַצָּמֵא וְהָרָעֵב הֲרֵי הֵן בִּכְלַל חוֹלִים – אִם יֵשׁ בּוֹ יְכֹלֶת לְכַוֵּן אֶת דַּעְתּוֹ יִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה. הָיָה רוֹכֵב עַל הַבְּהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיֹאחַז בְּהֶמְתּוֹ לֹא יֵרֵד, אֶלָּא יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְיִתְפַּלֵּל כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו.
ג'נֹכַח הַמִּקְדָּשׁ' כֵּיצַד? הָיָה עוֹמֵד בְּחוּצָה לָאָרֶץ – מַחֲזִיר פָּנָיו נֹכַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִתְפַּלֵּל.
הָיָה עוֹמֵד בָּאָרֶץ – מְכַוֵּן אֶת פָּנָיו כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלָיִם. הָיָה עוֹמֵד בִּירוּשָׁלַיִם מְכַוֵּן פָּנָיו כְּנֶגֶד הַמִּקְדָּשׁ. הָיָה עוֹמֵד בַּמִקְדָשׁ מְכַוֵּן פָּנָיו כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. סוּמָא ומִי שֶׁלֹּא יָכוֹל לְכַוֵּן אֶת הָרוּחוֹת וְהַמְהַלֵּךְ בַּסְּפִינָה – יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד הַשְׁכִינָה וְיִתְפַּלֵּל.
ד'תִּקּוּן הַגּוּף' כֵּיצַד? כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בִּתְפִלָּה צָרִיךְ לְכַוֵּן אֶת רַגְלָיו זוֹ בְּצַד זוֹ; וְנוֹתֵן עֵינָיו לְמַטָּה כְּאִלּוּ הוּא מַבִּיט לָאָרֶץ; וְיִהְיֶה לִבּוֹ פָּנוּי לְמַעְלָה כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד בַּשָּׁמָיִם.
וּמַנִּיחַ יָדָיו עַל לִבּוֹ כְּפוּתִין הַיְּמָנִית עַל הַשְׂמָאלִית, וְעוֹמֵד כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ בְּאֵימָה בְּיִרְאָה וָפַחַד. וְלֹא יַנִּיחַ יָדָיו עַל חֲלָצָיו.
ה'תִּקּוּן הַמַלְבּוּשִׁים' כֵּיצַד? מְתַקֵן מַלְבּוּשָׁיו תְּחִלָּה וּמְצַיֵּן עַצְמוֹ וּמְהַדֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר "הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ" (תהלים כט, ב).
וְלֹא יַעֲמֹד בִּתְפִלָּה בַּאֲפוּנְדָתוֹ וְלֹא בְרֹאשׁ מְגֻלֶּה; וְלֹא בְרַגְלַיִם מְגֻלּוֹת אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ בִּפְנֵי הַגְדוֹלִים אֶלָּא בְּבָתֵּי הָרַגְלָיִם.
וּבְכָל מָקוֹם לֹא יֶאֱחֹז תְּפִלִּין בְּיָדוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ וְיִתְפַּלֵּל, מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ טָרוּד בָּהֶן. וְלֹא יֶאֱחֹז כֵּלִים וּמָעוֹת בְּיָדוֹ. אֲבָל מִתְפַּלֵּל הוּא וְלוּלָב בְּיָדוֹ בִּימוֹת הֶחָג, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִצְוַת הַיּוֹם.
הָיָה מַשׂוּי עַל רֹאשׁוֹ וְהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּה, אִם הָיָה פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה קַבִּין – מַפְשִׁילוֹ לַאֲחוֹרָיו וּמִתְפַּלֵּל בּוֹ; הָיָה אַרְבָּעָה קַבִּין – מַנִיחוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. דֶּרֶךְ כָּל הַחֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ אֶלָּא כְּשֶׁהֵן עֲטוּפִים.
ו'תִּקּוּן הַמָּקוֹם' כֵּיצַד? יַעֲמֹד בְּמָקוֹם נָמוּךְ וְיַחֲזִיר פָּנָיו לַכֹּתֶל. וְצָרִיךְ לִפְתֹּחַ חַלּוֹנוֹת אוֹ פְּתָחִים כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל כְּנֶגְדָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בִּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֵם" (דניאל ו, יא).
וְקוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ תָּמִיד. וְאֵין מִתְפַּלֵּל בְּחֻרְבָה; וְלֹא אֲחוֹרֵי בֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא אִם כֵּן הֶחֱזִיר פָּנָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאָסוּר לֵישֵׁב בְּצַד הָעוֹמֵד בִּתְפִלָּה אוֹ לַעֲבֹר לְפָנָיו עַד שֶׁיַרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת.
זלֹא יַעֲמֹד בְּמָקוֹם גָּבוֹהַ שְׁלשָׁה טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר וְיִתְפַּלֵּל; וְלֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה וְלֹא עַל גַּבֵּי סַפְסָל וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא. הָיָה בִּנְיַן גָּבוֹהַּ – אִם יֵשׁ בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁהוּא שִׁעוּר הַבַּיִת, הֲרֵי הוּא כַּעֲלִיָּה וּמֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ.
וְכֵן אִם הָיָה מֻקָּף מְחִיצוֹת מִכָּל רוּחוֹתָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ; מִפְּנֵי שֶׁאֵין גָּבְהוֹ נִכָּר, שֶׁהֲרֵי חָלַק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ.
חהָאֻמָּנִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְּרֹאשׁ הַנִדְבָּךְ אוֹ בְּרֹאשׁ הַכֹּתֶל וְהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּה – יוֹרְדִין לְמַטָּה וּמִתְפַּלְּלִין וְחוֹזְרִין לִמְלַאכְתָּן. וְאִם הָיוּ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת אוֹ בְּרֹאשׁ הַתְּאֵנָה מִתְפַּלְּלִין בִּמְקוֹמָן, מִפְּנֵי שֶׁטִּרְחָן מְרֻבָּה. וּמַה הֵן מִתְפַּלְּלִין? אִם הָיוּ עוֹשִׂין בִּסְעֻדָּתָן בִּלְבָד – מִתְפַּלְּלִין שָׁלשׁ תְּפִלּוֹת שֶׁל תִּשְׁעָה עָשָׂר בְּרָכוֹת. הָיוּ עוֹשִׂין בִּשְׂכָרָן מִתְפַּלְּלִין הֲבִינֵנוּ. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵין יוֹרְדִין לִפְנֵי הַתֵּבָה וְאֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן.
ט'הַשְׁוָּיַת הַקּוֹל' כֵּיצַד? לֹא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ וְלֹא יִתְפַּלֵּל בְּלִבּוֹ; אֶלָּא מְחַתֵּךְ הַדְּבָרִים בִּשְׂפָתָיו, וּמַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו בְּלַחַשׁ וְלֹא יַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חוֹלֶה אוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ עַד שֶׁיַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בְצִבּוּר כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטָּרֵף דַּעְתָּן מִקּוֹלוֹ.
י'כְּרִיעָה' כֵּיצַד? הַמִתְפַּלֵּל כּוֹרֵעַ חָמֵשׁ כְּרִיעוֹת בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה: בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה בַּתְּחִלָּה וּבַסוֹף; וּבְהוֹדָיָה בַּתְּחִלָּה וּבַסוֹף; וּכְשֶׁגּוֹמֵר הַתְּפִלָּה כּוֹרֵעַ וּפוֹסֵעַ שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו.
וּכְשֶׁהוּא כּוֹרֵעַ, נוֹתֵן שָׁלוֹם מִשְּׂמֹאל עַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ מִימִין עַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ מַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ מִן הַכְּרִיעָה. וּכְשֶׁהוּא כּוֹרֵעַ בְּאַרְבַּע הַכְּרִיעוֹת כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, וּכְשֶׁהוּא זוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵׁם.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּהֶדְיוֹט; אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל, כּוֹרֵעַ בִּתְחִלַּת כָּל בְּרָכָה וּבְסוֹף כָּל בְּרָכָה. וְהַמֶּלֶךְ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁחָה בָרִאשׁוֹנָה אֵינוֹ מַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל תְּפִלָּתוֹ.
יאוְלָמָּה נוֹתֵן שָׁלוֹם לִשְׂמֹאלוֹ תְּחִלָּה? מִפְּנֵי שֶׁשְׂמֹאלוֹ הוּא יְמִין שֶׁכְּנֶגֶד פָּנָיו. כְּלוֹמַר: כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ – נוֹתֵן שָׁלוֹם לִימִין הַמֶּלֶךְ וְאַחַר כָּךְ לִשְׂמֹאל הַמֶּלֶךְ; וְקָבְעוּ שֶׁיִפָּטֵר מִן הַתְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁנִפְטָרִין מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
יבכָּל הַכְּרִיעוֹת הָאֵלּוּ, צָרִיךְ שֶׁיִכְרַע בָהֶן עַד שֶׁיִּתְפַּקְּקוּ כָּל חֻלְיוֹת שֶׁבַּשֶׁדְרָה וְיַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּקֶשֶׁת. וְאִם שָׁחָה מְעַט וְצִעֵר עַצְמוֹ וְנִרְאֶה כְּכוֹרֵעַ בְּכָל כֹּחוֹ אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.
יג'הִשְׁתַּחֲוָיָה' כֵּיצַד? אַחַר שֶׁמַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ מִכְּרִיעָה חֲמִישִׁית, יֵשֵׁב לָאָרֶץ וְנוֹפֵל עַל פָּנָיו אַרְצָה וּמִתְחַנֵּן בְּכָל הַתַּחֲנוּנִים שֶׁיִּרְצֶה.
'כְּרִיעָה' הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם – עַל בִּרְכַּיִם; 'קִדָּה' – עַל אַפַּיִם; 'הִשְׁתַּחֲוָיָה', זֶה פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם עַד שֶׁנִּמְצָא מוּטָל עַל פָּנָיו אָרְצָה.
ידכְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה נְפִילַת פָּנִים אַחַר תְּפִלָּה, יֵשׁ מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קִדָּה וְיֵשׁ מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הִשְׁתַּחֲוָיָה. וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּחֲוָיָה עַל הָאֲבָנִים אֶלָּא בַמִקְּדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְהִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה.
וְאֵין אָדָם חָשׁוּב רַשַּׁאי לִפֹּל עַל פָּנָיו אֶלָּא אִם כֵּן הוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק כִּיהוֹשֻׁעַ; אֲבָל מַטֶּה פָּנָיו מְעַט וְאֵינוֹ כּוֹבֵשׁ אוֹתָן בַּקַרְקַע.
וּמֻתָּר לָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם זֶה וְלִפֹּל עַל פָּנָיו בְּמָקוֹם אַחֵר.
טומִנְהָג פָּשׁוּט בְּכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין נְפִילַת אַפַּיִם בְּשַׁבָּתוֹת וּבְמוֹעֲדִים; וְלֹא בְּרֹאשׁ הַשָׁנָה וְלֹא בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֲנֻכָּה וּבְפּוּרִים; וְלֹא בְּמִנְחָה שֶׁל עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְלֹא בְּעַרְבִית שֶׁבְּכָל יוֹם. וְיֵשׁ יְחִידִים שֶׁנּוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם בְּעַרְבִית.
וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּלְבַד נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם בְּכָל תְפִלָּה וּתְפִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם תְּחִנָּה וּבַקָשָׁה וְתַעֲנִית.
הלכות תפלה - הקדמה הלכות תפלה וברכת כהנים יש בכללן שתי מצות עשה אחת לעבוד את ה' בכל יום בתפלה שנייה לברך כהנים את ישראל בכל יום: וביאור שתי מצות אלו בפרקים אלו:
אאָסוּר לוֹ לָאָדָם לַעֲבֹר אֲחוֹרֵי בֵית הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין; אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה נוֹשֵׂא מַשְּׂאוּי אוֹ שֶׁהָיָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת שְׁנֵי פְתָחִים בִּשְׁנֵי רוּחוֹת, שֶׁהָרוֹאֶה אוֹמֵר שֶׁמָּא יֵלֵךְ וְיִכָּנֵס מִפֶּתַח הָאַחֵר. וְכֵן אִם הָיָה בָעִיר שְׁנֵי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת, יֹאמַר הָרוֹאֶה שֶׁמָּא יֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הָרָגִיל בּוֹ. וְאִם יֵשׁ לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ מֻתָּר לוֹ לַעֲבֹר וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ; שֶׁהַתְּפִלִּין מוֹכִיחִין עָלָיו שֶׁהוּא רוֹדֵף אַחַר מִצְוֹת וְאֵינוֹ מִמְבַטְּלֵי תְפִלָּה.
בהַמִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, לֹא יַאֲרִיךְ אֶת תְּפִלָּתוֹ יוֹתֵר מִדַּאי. אֲבָל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְאִם בָּא לוֹמַר אַחַר תְּפִלָּתוֹ - אֲפִלּוּ כְּסֵדֶר וִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים, אוֹמֵר. וְכֵן אִם רָצָה לְהוֹסִיף בְּכָל בְּרָכָה וּבְרָכָה מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת מֵעֵין הַבְּרָכָה, מוֹסִיף.
גכֵּיצַד? הָיָה לוֹ חוֹלֶה – מְבַקֵשׁ עָלָיו רַחֲמִים בְּבִרְכַּת חוֹלִים כְּפִי צַחוּת לְשׁוֹנוֹ; הָיָה צָרִיךְ לְפַרְנָסָה – מוֹסִיף תְּחִנָּה וּבַקָשָׁה בְּבִרְכַּת הַשָׁנִים; וְעַל דֶּרֶךְ זֶה בְּכָל אַחַת מֵהֶן.
וְאִם רָצָה לִשְׁאוֹל כָּל צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה שׁוֹאֵל; אֲבָל לֹא יִשְׁאַל לֹא בְשָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְלֹא בְשָׁלשׁ אַחֲרוֹנוֹת.
דאָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיִּטְעוֹם כְּלוּם אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלָאכָה מֵאַחַר שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, עַד שֶׁיִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. וְכֵן לֹא יַשְׁכִּים לְפֶתַח חֲבֵרוֹ לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ קֹדֶם שֶׁיִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. וְלֹא יֵצֵא בַדֶּרֶךְ קֹדֶם שֶׁיִתְפַּלֵּל.
אֲבָל טוֹעֵם וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁיִתְפַּלֵּל מוּסָף וְקֹדֶם מִנְחָה; אֲבָל אֵינוֹ סוֹעֵד סָמוּךְ לְמִנְחָה.
הכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה גְּדוֹלָה – לֹא יִכָּנֵס לְמֶּרְחָץ, אֲפִלּוּ לְהָזִיעַ, עַד שֶׁיִתְפַּלֵּל; שֶׁמָּא יִתְעַלֵּף וְיִבָּטֵל מִן הַתְּפִלָּה. וְלֹא לֶאֱכוֹל, אֲפִלּוּ אֲכִילַת עֲרַאי; שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ בַּאֲכִילָה. וְלֹא לָדוּן, אֲפִלּוּ בִּגְמַר דִּין; שֶׁמָּא יִסָּתֵר הַדִּין וְיִמָּשֵׁךְ וְיִבָּטֵל מִן הַתְּפִלָּה.
וְכֵן לֹא יֵשֵׁב לִפְנֵי הַסַּפָּר לִסְפֹּר, אֲפִלּוּ תִּסְפֹּרֶת הֶדְיוֹט, עַד שֶׁיִתְפַּלֵּל; שֶׁמָּא יִשָּׁבֵר הַזּוּג. וְלֹא לִכָּנֵס לְבֻרְסְקִי סָמוּךְ לְמִנְחָה עַד שֶׁיִתְפַּלֵּל; שֶׁמָּא יִרְאֶה הֶפְסֵד בִּמְלַאכְתּוֹ וְיִתְעַסֵּק בָּהּ, וְיִתְעַכֵּב מִן הַתְּפִלָּה.
וְאִם הִתְחִיל בְּאַחַת מֵאֵלּוּ - לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא גּוֹמֵר וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה.
ומֵאֵימָתַי הַתְחָלַת תִּסְפֹּרֶת? מִשֶׁיַנִּיחַ מַעֲפֹרֶת שֶׁל סַּפָּרִין עַל בִּרְכָּיו. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת מֶרְחָץ? מִשֶׁיִּפְשֹׁט הַבֶּגֶד הַסָּמוּךְ לִבְשָׂרוֹ. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת הַבֻּרְסְקִי? מִשֶׁיִּקְשֹׁר בֶּגֶד בֵּין כְּתֵפָיו כְּמוֹ שֶׁהָאֻמָנִין עוֹשִׂין.
וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת אֲכִילָה? לִבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – מִשֶׁיִטּוֹל יָדָיו; וְלִבְנֵי בָּבֶל – מִשֶׁיַתִּיר חֲגוֹרוֹ. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת הַדִּין? מִשֶׁיִּתְעַטְּפוּ הַדַּיָּנִים וְיֵשְׁבוּ. וְאִם הָיוּ יוֹשְׁבִין – מִשֶׁיַתְחִילוּ בַעֲלֵי דִינִין לִטְעֹן.
זאַף עַל פִּי שֶׁתְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, לֹא יָבֹא אָדָם מִמְּלַאכתּוֹ וְיֹּאמַר: 'אֹכַל מְעַט וְאִישַׁן קִמְעָא וְאַחַר כָּךְ אֶתְפַּלֵּל' – שֶׁמָּא תֶּאֱנֹס אוֹתוֹ שֵׁנָה, וְנִמְצָא יָשֵׁן כָּל הַלַּיְלָה. אֶלָּא מִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אוֹ יָשֵׁן.
וּמֻתָּר לְהִסְתַּפֵּר וְלִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ סָמוּךְ לְשַׁחֲרִית, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא גָּזְרוּ אֶלָּא סָמוּךְ לְמִנְחָה שֶׁהוּא דָּבָר הַמָצוּי, שֶׁרוֹב הָעָם נִכְנָסִין שָׁם בַּיּוֹם; אֲבָל בַּשַׁחַר – דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי לֹא גָּזְרוּ בּוֹ.
חמִי שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְהִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה; פּוֹסֵק וּמִתְפַּלֵּל. וְאִם הָיְתָה תוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה כְּלָל וְהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ – אֵינוֹ פוֹסֵק; שֶׁמִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה גְּדוֹלָה מִמִּצְוַת תְּפִלָּה. וְכָל הָעוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים כְּעוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
טאֵין הַמִתְפַּלֵּל מַפְסִיק תְּפִלָּתוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת בִלְבָד. וַאֲפִלּוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. אֲבָל פּוֹסֵק הוּא לְמֶלֶךְ גּוֹי, שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ. הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְרָאָה מֶלֶךְ גּוֹי אוֹ אַנָּס בָּא כְנֶגְדּוֹ – יְקַצֵר; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל – יַפְסִיק. וְכֵן אִם רָאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בָּאִים כְּנֶגְדּוֹ: אִם הִגִיעוּ אֵלָיו וְהָיָה דַּרְכָּן בְּאוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵן מְמִיתִין – פּוֹסֵק וּבוֹרֵחַ; וְאִם לֹא הָיָה דַּרְכָּן לְהָמִית - אֵינוֹ פוֹסֵק.
ינָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים חַיָּבִים בִּתְפִלָּה. וְכָל אִישׁ שֶׁפָּטוּר מִקְרִיאַת שְׁמַע – פָּטוּר מִן הַתְּפִלָּה. וְכָל הַמְלַוִּין אֶת הַמֵּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרְֶך בָּהֶן - פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה.
הלכות תפלה - הקדמה הלכות תפלה וברכת כהנים יש בכללן שתי מצות עשה אחת לעבוד את ה' בכל יום בתפלה שנייה לברך כהנים את ישראל בכל יום: וביאור שתי מצות אלו בפרקים אלו:
אכְּשֶׁתִּקְנוּ חֲכָמִים דִּבְרֵי תְפִלּוֹת אֵלּוּ – תִּקְּנוּ בְּרָכוֹת אֲחֵרוֹת לְבָרֵךְ אוֹתָן בְּכָל יוֹם. אֵלּוּ הֵן:
כְּשֶׁיִכָּנֵס אָדָם לְמִטָּתוֹ לִישַׁן בַּלַּיְלָה, מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַפִּיל חֶבְלֵי שֵׁינָה עַל עֵינַי וְהַמַשְׁקִיעַ שֵׁנַת תַּרְדֵּמָה וְהַמֵּאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁתַּצִּילֵנִי מִיֵצֶר רָע וּמִפֶּגַע רָע וְאַל יְבַהֲלוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְלֹא הִרְהוּרִים רָעִים וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵימָה לְפָנֶיךָ וְתַעֲמִידֵנִי מִמֶּנָּה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְהָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמֵּאִיר לְעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ.
בוְקוֹרֵא פַּרְשָׁה רִאשׁוֹנָה מִקְרִיאַת שְׁמַע וְיָשֵׁן. וַאֲפִלּוּ אִשְׁתּוֹ יְשֵׁנָה עִמּוֹ (קורא פסוק ראשון או פסוקי רחמים ואחר כך יישן). וְאִם אֲנָסַתּוּ שֵׁינָה – קוֹרֵא אֲפִלּוּ פָּסוּק רִאשׁוֹן אוֹ פְּסוּקֵי רַחֲמִים וְאַחַר כָּךְ יִישַׁן.
גבְּשָׁעָה שֶׁיִּיקַץ בְּסוֹף שְׁנָתוֹ – מְבָרֵךְ וְהוּא עַל מִטָּתוֹ כָּךְ: אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה, אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי; וְאַתָּה מְשַׁמְרָהּ בְּקִרְבִּי וְאַתָּה עָתִיד לִיטְּלָהּ מִמֶּנִּי וְאַתָּה עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.
דכְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל הַתַּרְנְגוֹלִים מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַנוֹתֵן לַשֶׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה.
כְּשֶׁלוֹבֵשׁ בְּגָדָיו מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַלְבִּישׁ עֲרֻמִים.
כְּשֶׁמַנִּיחַ סְדִינוֹ עַל רֹאשׁוֹ מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה.
כְּשֶׁמַעֲבִיר יָדָיו עַל עֵינָיו מְבָרֵךְ: פּוֹקֵחַ עִוְּרִים. כְּשֶׁיָּשַׁב עַל מִטָּתוֹ מְבָרֵךְ: מַתִּיר אֲסוּרִים. כְּשֶׁמוֹרִיד רַגְלָיו מִן הַמִּטָּה וּמַנִיחָם עַל גַּבֵּי קַרְקַע מְבָרֵךְ: רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָיִם. כְּשֶׁעוֹמֵד מְבָרֵךְ: זוֹקֵף כְּפוּפִים. כְּשֶׁנּוֹטֵל יָדָיו מְבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.
כְּשֶׁרוֹחֵץ פָּנָיו מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁינָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי; יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּרְגִילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה וְעָוֹן. וְתִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר טוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר רָע. וּתְחַזְקֵנִי בְמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ. וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאַי וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים.
הוְכָל זְמַן שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא אוֹמֵר קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס: הִתְכַּבְּדוּ מְכוּבָּדִים קְדושִׁים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן עִזְרוּנִי עִזְרוּנִי שִׁמְרוּנִי שִׁמְרוּנִי הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֵצֵא שֶׁזֶּה דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם.
וְאַחַר שֶׁיָּצָא מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים; גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ שֶׁאִם יִסָתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ אִם יִפָּתֵח אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.
וכְּשֶׁחוֹגֵר חֲגוֹרוֹ מְבָרֵךְ: אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. כְּשֶׁלוֹבֵשׁ נְעָלָיו מְבָרֵךְ: שֶׁעָשִׂיתָ לִי כָּל צָרְכִּי. כְּשֶׁמְהַלֵּךְ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ מְבָרֵךְ: הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָּבֶר.
וּמְבָרֵךְ אָדָם בְּכָל יוֹם: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד.
זשְׁמֹנֶה עָשָׂר בְּרָכוֹת אֵלּוּ אֵין לָהֶם סֵדֶר, אֶלָּא מְבָרֵךְ כָּל אַחַת מֵהֶן עַל דָּבָר שֶׁהַבְּרָכָה בִּשְּׁבִילוֹ בְּשַׁעְתּוֹ.
כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁחָגַר חֲגוֹרוֹ וְהוּא עַל מִטָּתוֹ מְבָרֵךְ: אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְּבוּרָה. שָׁמַע קוֹל הַתַּרְנְגוֹל [אַחַר כָּךְ] – מְבָרֵךְ: הַנוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה.
וְכָל בְּרָכָה מֵהֶן שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב בָּהּ אֵינוֹ מְבָרֵךְ אוֹתָהּ.
חכֵּיצַד? לָן בִּכְסוּתוֹ – אֵינוֹ מְבָרֵךְ כְּשֶׁעוֹמֵד 'מַלְבִּישׁ עֲרֻמִים'; הָלַךְ יָחֵף אֵינוֹ מְבָרֵךְ 'שֶׁעָשִׂיתָ לִי כָּל צָרְכִּי'; בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁאֵין שָׁם רְחִיצָה – אֵינוֹ מְבָרֵךְ '[עַל] נְטִילַת יָדַיִם' וְלֹא 'הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה'; אִם לֹא נִכְנַס לְבֵית הַכִּסֵּא אֵינוֹ מְבָרֵךְ 'אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם'. וְכֵן שְׁאָר בְּרָכוֹת אֵלּוּ.
טנָהֲגוּ הָעָם בְּרוֹב עָרֵינוּ לְבָרֵךְ בְרָכוֹת אֵלּוּ זוֹ אַחַר זוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, בֵּין נִתְחַיְּבוּ בָהֶן בֵּין לֹא נִתְחַיְּבוּ בָהֶן. וְטָעוּת הוּא, וְאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְלֹא יְבָרֵךְ בְּרָכָה אֶלָּא אִם כֵּן נִתְחַיֵּב בָּהּ.
יהַמַּשְׁכִּים לִקְרֹא בַתּוֹרָה, קֹדֶם שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע – בֵּין קָרָא בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתַב בֵּין קָרָא בַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה - נוֹטֵל יָדָיו תְּחִלָּה, וּמְבָרֵךְ שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא.
וְאֵלּוּ הֵן: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. (והערב) [הַעֲרֵב] נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְעוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמְלַמֵד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.
יאבְּכָל יוֹם חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ שָׁלשׁ בְּרָכוֹת אֵלּוּ. וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא מְעַט מִדִּבְרֵי תוֹרָה.
וְנָהֲגוּ הָעָם לִקְרֹא בִּרְכַּת כֹּהֲנִים; וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין שְׁתֵּיהֶן. וְקוֹרִין פְּרָקִים אוֹ הֲלָכוֹת מִן הַמִּשְׁנֶה וּמִן הַבָּרַיְתוֹת.
יבוְשִׁבְּחוּ חֲכָמִים לְמִי שֶׁקּוֹרֵא זְמִירוֹת מִסֵּפֶר תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִ'תְּהִלָּה לְדָוִד' עַד סוֹף הַסֵּפֶר. וּכְבָר נָהֲגוּ לִקְרוֹת פְּסוּקִים לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם. וְתִקְּנוּ בְּרָכָה לִפְנֵי הַזְּמִירוֹת וְהִיא: בָּרוּךְ שֶׁאָמַר. וּבְרָכָה לְאַחֲרֵיהֶם וְהוּא: יִשְׁתַּבַּח.
וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל קְרִיאַת שְׁמַע וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע.
יגיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ בָהֶן לִקְרוֹת בְּכָל יוֹם אַחַר שֶׁמְּבָרְכִין יִשְׁתַּבַּח שִׁירַת הַיָּם; וְאַחַר כָּךְ מְבָרְכִין עַל שְׁמַע. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין שִׁירַת הַאֲזִינוּ; וְיֵשׁ יְחִידִים שֶׁקּוֹרִין שְׁתֵּי הַשִּׁירוֹת – הַכֹּל לְפִי הַמִנְהָג.
ידחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ מֵאָה בְּרָכוֹת [בְּכָל יוֹם] בֵּין הַיוֹם וְהַלַּיְלָה. וּמַה הֵן מֵאָה בְּרָכוֹת אֵלּוּ? שָׁלשׁ וְעֶשְׂרִים בְּרָכוֹת שֶׁמָנִינוּ בְּפֶרֶק זֶה; וְשֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית וְעַרְבִית לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ; וּכְשֶׁמִתְעַטֵף בְּצִיצִית מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית; וּכְשֶׁלּוֹבֵשׁ תְּפִלִּין מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִּיחַ תְּפִלִּין; וְשָׁלשׁ תְּפִלּוֹת שֶׁבְּכָל תְּפִלָּה מֵהֶן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת – הֲרֵי שְׁמוֹנִים וָשֵׁשׁ בְּרָכוֹת.
וּכְשֶׁהוּא אוֹכֵל שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת שֶׁל יוֹם וְהַלַּיְלָה מְבָרֵךְ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, שֶׁבַע בְּכָל סְעֻדָּה: אַחַת כְּשֶׁיִּטּוֹל יָדָיו תְּחִלָּה; וְעַל הַמָּזוֹן אַחַת בַּתְּחִלָּה וְשָׁלש בְּסוֹף; וְעַל הַיַּיִן לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו – הֲרֵי שֶׁבַע בְּרָכוֹת. הֲרֵי מֵאָה בְּרָכוֹת בֵּין הַכֹּל.
טובִּזְמַן הַזֶּה שֶׁתִּקְּנוּ בִּרְכַּת הַמִּינִין בִּתְפִלָּה וְהוֹסִיפוּ הַטּוֹב וְהַמֵטִיב בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן – נִמְצְאוּ חָמֵשׁ בְּרָכוֹת יְתֵרוֹת.
בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהַתְּפִלָּה שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְכֵן אִם לֹא נִתְחַיֵּב בִּשְׁאָר הַיָּמִים בְּכָל הַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ, כְּגוֹן שֶׁלֹּא יָשַׁן כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא הִתִּיר חֲגּוּרוֹ וְלֹא נִכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא וְכַיּוֹצֵא בְאֵלּוּ – צָרִיךְ לְהַשְׁלִים מֵאָה בְרָכוֹת מִן הַפֵּרוֹת.
טזכֵּיצַד? אוֹכֵל מְעַט יֶרֶק וּמְבָרֵךְ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו; וְחוֹזֵר וְאוֹכֵל מְעַט מִפְּרִי זֶה וּמְבָרֵךְ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו; וּמוֹנֶה כָּל הַבְּרָכוֹת עַד שֶׁמַשְׁלִים מֵאָה בְּכָל יוֹם.
יזסֵדֶר תְּפִלּוֹת כָּךְ הוּא: בַּשַׁחַר מַשְׁכִּים אָדָם וּמְבָרֵךְ בְּרָכוֹת אֵלּוּ. וְקוֹרֵא הַזְמִירוֹת וּמְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם. וְקוֹרֵא אַחַר כָּךְ שְׁמַע וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ; וּמְדַלֵּג קְדֻשָּׁה מִן הַבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְפָנֶיהָ, שֶׁאֵין הַיָּחִיד אוֹמֵר קְדֻשָּׁה.
וּכְשֶׁהוּא חוֹתֵם גָּאַל יִשְׂרָאֵל, מִיָּד יַעֲמֹד כְּדֵי שֶׁיִּסְמוֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, וּמִתְפַּלֵּל מְעֻמָּד כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּכְשֶׁיַּשְׁלִים יֵשֵׁב וְיִפֹּל עַל פָנָיו וּמִתְחַנֵּן; וּמַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ וּמִתְחַנֵּן מְעַט וְהוּא יוֹשֵׁב בְּדִבְרֵי תַחֲנוּנִים.
וְאַחַר כָּךְ יִקְרָא תְּהִלָּה לְדָוִד (מיושב) וְיִתְחַנֵּן כְּפִי כֹחוֹ; וְיִפָּטֵר לְמַעֲשָׂיו.
יחוּבִתְפִלַּת הַמִּנְחָה: מַתְחִיל לִקְרֹא תְּהִלָּה לְדָוִד מְיֻשָּׁב; וְאַחַר כָּךְ עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה; וּכְשֶׁמַשְׁלִים נוֹפֵל עַל פָּנָיו וּמִתְחַנֵּן; וּמַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ וְיִתְחַנֵּן כְּפִי כֹחוֹ וְיִפָּטֵר לְמַעֲשָׂיו.
וּבִתְפִלַּת הָעֶרֶב, קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ; וְסוֹמֵךְ גְאֻלָּה לִתְפִלָּה וּמִתְפַּלֵּל מְעֻמָּד; וּכְשֶׁיַּשְׁלִים יֵשֵׁב מְעַט וְיִפָּטֵר. וְהַמִתְחַנֵּן אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּבָרֵךְ 'הַשְׁכִּיבֵנוּ' אַחַר 'גָּאַל יִשְׂרָאֵל' – אֵינָהּ הֶפְסֵק בֵּין גְאֻלָּה לִתְפִלָּה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן כִּבְרָכָה אַחַת אֲרֻכָּה.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Diese Seite enthält heilige Texte. Verunstalten bzw. werfen Sie sie bitte nicht weg.
Die Parascha
Parascha Pekudej