Rambam - 1 Kapitel
סנהדרין והעונשין המסורין להם - פרק יד
אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסרוּ לְבֵית דִּין. סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וַהֲרִיגָה בְּסַיִף וְחֶנֶק. סְקִילָה וּשְׂרֵפָה מְפֹרָשִׁין הֵן בַּתּוֹרָה. וּמִפִּי משֶׁה רַבֵּנוּ לָמְדוּ שֶׁכָּל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם הִיא חֶנֶק. וְהַהוֹרֵג אֶת חֲבֵרוֹ מִיתָתוֹ בְּסַיִף. וְכֵן אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת מִיתָתָן בְּסַיִף:
כָּל מִיתָה מֵהֶם מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לְבֵית דִּין לַהֲרֹג בָּהּ מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהּ. וְאֵין רְשׁוּת לַמֶּלֶךְ לַהֲרֹג בְּאַחַת מֵהֶן אֶלָּא בְּסַיִף בִּלְבַד:
כָּל מְחֻיָּב מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁלֹּא הֵמִיתוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין בִּטְּלוּ מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא עָבְרוּ עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה. חוּץ מִן הַמְכַשֵּׁף שֶׁאִם לֹא הֱמִיתוּהוּ עָבְרוּ עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב יז) "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה":
סְקִילָה חֲמוּרָה מִן הַשְּׂרֵפָה וּשְׂרֵפָה חֲמוּרָה מִן הַסַּיִף וְהַסַּיִף חֲמוּרָה מִן הַחֶנֶק. וְכָל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה בֵּין שֶׁעָבַר שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בֵּין שֶׁעָבַר עֲבֵרָה אַחַת שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ שְׁתֵּי מִיתוֹת אֲפִלּוּ נִגְמַר דִּינוֹ לְקַלָּה וְאַחַר כָּךְ עָבַר עַל הַחֲמוּרָה וְנִגְמַר דִּינוֹ נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה:
וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה דָּנִין אוֹתָן בְּאַרְבַּע מִיתוֹת:
כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה נִדּוֹן כָּל אֶחָד מֵהֶן בַּקָּלָה שֶׁבָּהֶן:
מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב עִם שְׁאָר הָעָם וְלֹא נוֹדַע מִי הוּא מֵאֵלּוּ. אוֹ מִי שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב עִם מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ וְלֹא נוֹדַע מִי הוּא. כֻּלָּן פְּטוּרִין לְפִי שֶׁאֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בְּפָנָיו:
מִי שֶׁעָמַד עַל נַפְשׁוֹ וְלֹא יָכְלוּ בֵּית דִּין לְאָסְרוֹ עַד שֶׁיְּמִיתוּהוּ בְּמִיתָה שֶׁהוּא חַיָּב בָּהּ הוֹרְגִין אוֹתוֹ עֵדָיו בְּכָל מִיתָה שֶׁיְּכוֹלִין לַהֲמִיתוֹ בָּהּ מֵאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ. וְאֵין רְשׁוּת לִשְׁאָר הָעָם לַהֲמִיתוֹ תְּחִלָּה. לְפִיכָךְ אִם נִקְטְעָה יַד הָעֵדִים פָּטוּר. וְאִם הָיוּ הָעֵדִים גִּדְּמִין מִתְּחִלָּה יֵהָרֵג בְּיַד אֲחֵרִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁאָר מְחֻיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין חוּץ מִן הָרוֹצֵחַ. אֲבָל הוֹרֵג נֶפֶשׁ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ רוֹדְפִין אַחֲרָיו בְּכָל דָּבָר וּבְיַד כָּל אָדָם עַד שֶׁמֵּמִיתִין אוֹתוֹ:
כָּל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין אֵין קוֹבְרִין אוֹתָן בְּקִבְרֵי אֲבוֹתֵיהֶם בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שְׁנֵי קְבָרוֹת מְתַקְּנִין לָהֶן בֵּית דִּין אֶחָד לַנִּסְקָלִין וְלַנִּשְׂרָפִין וְאֶחָד לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחְנָקִין. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. נִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר הָיוּ מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶן. וְיֵשׁ לִקְרוֹבֵיהֶן לַעֲשׂוֹת לָהֶן אָרוֹן וְתַכְרִיכִין:
צְרִיכִין בֵּית דִּין לְהִתְיַשֵּׁב בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּלְהַמְתִּין וְלֹא יָאִיצוּ. וְכָל בֵּית דִּין שֶׁהָרְגוּ נֶפֶשׁ בְּשֶׁבַע שָׁנִים הֲרֵי אֵלּוּ חַבְּלָנִין. אַף עַל פִּי כֵן אִם אֵרַע לָהֶם לַהֲרֹג בְּכָל יוֹם וְיוֹם הוֹרְגִין. אֲבָל אֵין דָּנִין לְעוֹלָם שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד אֶלָּא דָּנִין זֶה הַיּוֹם וְהַשֵּׁנִי לְמָחָר. הָיוּ שְׁנֵיהֶם בַּעֲבֵרָה אַחַת וּמִיתָה אַחַת כְּגוֹן נוֹאֵף עִם נוֹאֶפֶת דָּנִין שְׁנֵיהֶם בְּיוֹם אֶחָד. לְפִיכָךְ אִם הָיָה הַנּוֹאֵף בּוֹעֵל בַּת כֹּהֵן הוֹאִיל וְהוּא בְּחֶנֶק וְהִיא בִּשְׂרֵפָה אֵין הוֹרְגִין שְׁנֵיהֶן בְּיוֹם אֶחָד:
אֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שָׁם בַּלִּשְׁכָּה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בְּזָקֵן מַמְרֵא (דברים יז יב) "לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן" וְגוֹ' וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן מַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ יֵשׁ דִּינֵי נְפָשׁוֹת וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בִּמְקוֹמוֹ:
בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל יוֹשְׁבִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁהָיְתָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְהַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בּוֹ חֹל הָיָה שֶׁאֵין יְשִׁיבָה בַּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד. וּכְשֶׁנִּתְקַלְקְלָה הַשּׁוּרָה גָּלוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְלַעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת גָּלוּ וְסוֹפָן לִטְבֶרְיָא וּמִשָּׁם לֹא עָמַד בֵּית דִּין גָּדוֹל עַד עַתָּה. וְקַבָּלָה הִיא שֶׁבִּטְבֶרְיָא עֲתִידִין לַחְזֹר תְּחִלָּה וּמִשָּׁם נֶעֱתָקִין לַמִּקְדָּשׁ:
אַרְבָּעִים שָׁנָה קֹדֶם חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי בָּטְלוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם. מִפְּנֵי שֶׁגָּלוּ הַסַּנְהֶדְרִין וְלֹא הָיוּ שָׁם בִּמְקוֹמָן בַּמִּקְדָּשׁ:
בִּזְמַן שֶׁדָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ הַסַּנְהֶדְרִין סְמוּכִין בָּאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁהַסַּנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ: