Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

אבַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר נִפְנִין בֵּית דִּין לְצָרְכֵּי הָרַבִּים, וּבוֹדְקִין עַל הָרְאוּיָה לִשְׁתּוֹת לְהַשְׁקוֹתָהּ, וְעַל הָרְאוּיָה לְקַנֵּא לָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ בְּלֹא כְּתֻבָּה.

וּבְכָל זְמַן מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת.

בוְאֵין מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטָה אֶלָא בַּיּוֹם. וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַהַשְׁקָיַת סוֹטָה.

וְאֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֶעֱמִד אוֹתָהּ" (ראה במדבר ה, טז).

גסוֹטָה שֶׁאָמְרָה 'אֵינִי שׁוֹתָה' מֵחֲמַת יִרְאָה וּפַחַד - יֵשׁ לָהּ לַחֲזֹר וְלוֹמַר 'הֲרֵינִי שׁוֹתָה'.

אֲבָל אִם אָמְרָה 'אֵינִי שׁוֹתָה', וְהִיא בְּרִיאָה וְאֵינָהּ יְרֵאָה וְלֹא פוֹחֶדֶת - אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲזֹר וְלוֹמַר 'הִנְנִי שׁוֹתָה'.

דאָמְרָה 'אֵינִי שׁוֹתָה', קֹדֶם שֶׁתִּמָּחֵק הַמְּגִלָּה - הֲרֵי מְגִלָּתָהּ נִגְנֶזֶת, וְאֵינָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן.

וְאִם אָמְרָה 'אֵינִי שׁוֹתָה', אַחַר שֶׁנִּמְחֲקָה הַמְּגִלָּה - מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ.

הוּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ שֶׁתִּשְׁתֶּה, וְאוֹמְרִין לָהּ: 'בִּתִּי, אִם בָּרוּר לָךְ הַדָּבָר שֶׁטְּהוֹרָה אַתְּ, עִמְדִי עַל בָּרְיֵךְ וּשְׁתִי, וְאַל תִּפְחֲדִי, לְפִי שֶׁאֵין הַמַּיִם דּוֹמִין אֶלָא לְסַם יָבֵשׁ מֻנָּח עַל בָּשָׂר חַי: יֵשׁ שָׁם מַכָּה, מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד; אֵין שָׁם מַכָּה, אֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּלוּם'.

ואָמְרָה 'טְמֵאָה אֲנִי' - אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְחֲקָה הַמְּגִלָּה - הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה, וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן.

זמְגִלַּת סוֹטָה שֶׁכְּתָבָהּ בַּלַּיְלָה, פְּסוּלָה - שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָתַב . . ." (במדבר ה, כג), "וְהִשְׁקָה . . ." (במדבר ה, כד; במדבר ה, כז), "וְהִקְרִיב" (במדבר ה, כה) - כְּשֵׁם שֶׁקָּרְבָּנָהּ בַּיּוֹם, כָּךְ כְּתִיבַת הַמְּגִלָּה וְהַשְׁקָיָתָהּ בַּיּוֹם. כְּתָבָהּ לְמַפְרֵעַ, פְּסוּלָה - שֶׁנֶּאֱמַר "הָאֵלֶּה" (במדבר ה, כג), עַל הַסֵּדֶר. כְּתָבָהּ קֹדֶם שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ הַשְּׁבוּעָה, פְּסוּלָה - שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִשְׁבִּיעַ" (במדבר ה, כא), "וְכָתַב" (במדבר ה, כג).

חכְּתָבָהּ אִגֶּרֶת, פְּסוּלָה - שֶׁנֶּאֱמַר "בַּסֵּפֶר" (במדבר ה, כג). כְּתָבָהּ עַל שְׁנֵי דַּפִּין, פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּסֵּפֶר" - סֵפֶר אֶחָד, וְלֹא שְׁנַיִם וּשְׁלוֹשָׁה. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא עַל הַנְּיָר וְלֹא עַל הַדַּפְתְּרָא, אֶלָא בִּמְגִלַּת סֵפֶר, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּסֵּפֶר". וְאִם כְּתָבָהּ עַל נְיָר אוֹ דַּפְתְּרָא, פְּסוּלָה.

טוְאִם כְּתָבָהּ יִשְׂרָאֵל אוֹ כּוֹהֵן קָטָן – פְּסוּלָה, שֶׁנֶאֶמַר "וְכָתַב הַכֹּהֵן" (במדבר ה, כג)ּ.

אֵינוֹ כּוֹתְבָהּ לֹא בְּקָמוֹס, וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוֹם, וְלֹא בְּכָל דָּבָר שֶׁרִשּׁוּמוֹ נִכָּר וְעוֹמֵד - אֶלָא בִּדְיוֹ שֶׁאֵין בּוֹ קַנְקַנְתּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָתַב . . . וּמָחָה" (במדבר ה, כג) - כְּתָב שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִמָּחוֹת. וְאִם כָּתַב בְּדָבָר הַמִּתְקַיֵּם, פְּסוּלָה.

ינִשְׁאָר בַּמְּגִלָּה רֹשֶׁם כְּתָב נִכָּר, פְּסוּלָה - עַד שֶׁיִּמְחֹק יָפֶה יָפֶה.

כָּתַב אוֹת אַחַת וּמְחָקָהּ, וְחָזַר וְכָתַב אוֹת שְׁנִיָּה וּמְחָקָהּ, עַד שֶׁהִשְׁלִים - פְּסוּלָה, עַד שֶׁתִּהְיֶה כֻּלָּהּ כְּתוּבָה.

יאכְּתָבָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ שֶׁמְּחָקָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ - פְּסוּלָה.

כָּתַב שְׁתֵּי מְגִלּוֹת לִשְׁתֵּי סוֹטוֹת וּמְחָקָן לְתוֹךְ כּוֹס אֶחָד, אוֹ לְתוֹךְ שְׁנֵי כּוֹסוֹת וְעֵרְבָן בְּכוֹס אֶחָד, וְהִשְׁקָה לִשְׁתֵּיהֶן - פְּסוּלָה, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן לֹא שָׁתָת מְגִלָּתָהּ.

מְחָקָן לִשְׁנֵי כּוֹסוֹת, וְעֵרְבָן, וְחָזַר וְחִלְּקָן בִּשְׁנֵי הַכּוֹסוֹת - לֹא יַשְׁקֶה אוֹתָן; וְאִם הִשְׁקָה, כָּשֵׁר.

נִשְׁפְּכוּ הַמַּיִם - הֲרֵי זֶה כּוֹתֵב מְגִלָּה אַחֶרֶת, וּמֵבִיא מַיִם אֲחֵרִים. נִשְׁפְּכוּ, וְנִשְׁתַּיֵּר מֵהֶן - לֹא יַשְׁקֶה אֶת הַשְּׁאָר; וְאִם הִשְׁקָה, כָּשֵׁר.

יבמֵי סוֹטָה שֶׁלָּנוּ, נִפְסָלִין בַּלִּינָה. הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם, פָּסַל. לֹא הָיָה שָׁם עָפָר בַּהֵיכָל - מֵבִיא עָפָר מִבַּחוּץ, וּמַנִּיחוֹ בַּהֵיכָל, וְלוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, וְנוֹתֵן עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְאֵינוֹ מֵבִיא אֵפֶר, אֲבָל מֵבִיא רַקְבּוּבִית שֶׁהִיא כֶּעָפָר.

יגוְלֹא יַחְפֹּר בְּקַרְדֹּם בַּהֵיכָל וְיוֹצִיא עָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן" (במדבר ה, יז); וְאִם חָפַר וְהוֹצִיא עָפָר, כָּשֵׁר.

ידהִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ הִשְׁקָהּ - כְּשֵׁרָה. נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ קֹדֶם שֶׁיַּנִּיחֶנָּה בִּכְלִי שָׁרֵת, הֲרֵי זוֹ תִּפָּדֶה כְּכָל הַמְּנָחוֹת שֶׁיִּטַּמְּאוּ קֹדֶם שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ בִּכְלִי שָׁרֵת, וְיָבִיא מִנְחָה אַחֶרֶת. נִטְמֵאת הַמִּנְחָה אַחַר שֶׁקִּדְּשָׁהּ בִּכְלִי שָׁרֵת, הֲרֵי זוֹ תִּשָּׂרֵף.

וְכֵן אִם אָמְרָה 'טְמֵאָה אֲנִי' קֹדֶם שֶׁתִּקָּמֵץ הַמִּנְחָה, אוֹ שֶׁאָמְרָה 'אֵינִי שׁוֹתָה', אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה בַּעְלָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ, אוֹ שֶׁבָּאוּ עֵדֵי טֻמֵאָה, אוֹ שֶׁמֵּת הוּא, אוֹ שֶׁמֵּתָה הִיא - הֲרֵי הַמִּנְחָה כֻּלָּהּ נִשְׂרֶפֶת. וְאִם אֵרַע אֶחָד מֵאֵלּוּ אַחַר שֶׁקָּרַב הַקֹּמֶץ, אֵין הַשִׁירַיִם נֶאֱכָלִין.

טוהָיָה בַּעְלָהּ כּוֹהֵן - אֵין שְׁיָרֵי מִנְחָתָהּ נֶאֱכָלִין, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַבַּעַל חֵלֶק בָּהּ; וְאֵינָהּ עוֹלָה כֻּלָּהּ לָאִשִּׁים כְּמִנְחַת זִכְרֵי כְּהֻנָּה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֵלֶק בָּהּ; אֶלָא הַקֹּמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ, וְשִׁירַיִם מִתְפַּזְּרִין עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן. נִמְצְאוּ עֵדֶיהָ זוֹמְמִין, מִנְחָתָהּ תֵּצֵא לְחֻלִּין.

טזהַמְּקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי אֲנָשִׁים הַרְבֵּה, וְנִסְתְּרָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן - הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִנְחָה אַחַת עַל יְדֵי כֻּלָּן כְּשֶׁמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "מִנְחַת קְנָאֹת" (במדבר ה, טו; במדבר ה, יח) - מִנְחָה אַחַת לְקִנּוּיִין הַרְבֵּה.

יזיֵשׁ לַבַּעַל לְגַלְגֵּל עָלֶיהָ בִּשְׁבוּעָה שֶׁלֹּא זִנְּתָה עִם אִישׁ זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בּוֹ וְלֹא עִם אִישׁ אַחֵר, וְשֶׁלֹּא זִנְּתָה תַּחְתָּיו מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה קֹדֶם שֶׁתִּנָּשֵׂא וְלֹא אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת.

אֲבָל אֵינוֹ מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא זִנְּתָה קֹדֶם הָאֵרוּסִין, וְלֹא אַחַר שֶׁגֵּרְשָׁהּ, אִם גֵּרְשָׁהּ וְהֶחֱזִירָהּ - שֶׁאִם זִנְּתָה בְּעֵת זֶה לֹא תֵאָסֶר עָלָיו, וְכָל שֶׁתִּבָּעֵל וְלֹא תִהְיֶה אֲסוּרָה לוֹ, אֵינוֹ מַתְנֶה עִמָּהּ.

לְפִיכָךְ אִם כָּנַס יְבִמְתּוֹ, אֵינוֹ מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא זִנְּתָה כְּשֶׁהָיְתָה שׁוֹמֶרֶת יָבָם.

אֲבָל מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא זִנְּתָה תַּחַת אָחִיו; שֶׁאִם זִנְּתָה תַּחַת אָחִיו, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו.

וְכֵן אִם גֵּרְשָׁהּ וְהֶחֱזִירָהּ, מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא זִנְּתָה תַּחְתָּיו בַּנִשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים.

וְיֵשׁ לוֹ לְגַלְגֵּל עָלֶיהָ בִּלְהַבָּא, שֶׁלֹּא תִזְנֶה תַּחְתָּיו, וְשֶׁלֹּא תִזְנֶה אַחַר שֶׁיַּחְזִירָהּ אִם יְגָרֵשׁ וְיַחְזִיר. לְפִיכָךְ כְּשֶׁתִּזְנֶה לְהַבָּא - מַיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, וְיֵארְעוּ לָהּ אוֹתָן הַמְּאֹרָעוֹת.

לְכָּךְ נֶאֱמַר "אָמֵן אָמֵן" (במדבר ה, כב) - "אָמֵן" מֵאִישׁ זֶה "אָמֵן" מֵאִישׁ אַחֵר; "אָמֵן" נְשׂוּאָה "אָמֵן" אֲרוּסָה; "אָמֵן" לְשֶׁעָבַר "אָמֵן" לְהַבָּא.

יחמִצְוַת חֲכָמִים עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְקַנֹּאת לִנְשֵׁיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ" (במדבר ה, יד; במדבר ה, ל). וְכָל הַמְּקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ, נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ טָהֳרָה.

וְלֹא יְקַנֵּא לָהּ לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ מְרִיבָה, וְלֹא לְהַטִּיל עָלֶיהָ אֵימָה.

וְאִם עָבַר וְקִנֵּא לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים מִתּוֹךְ אֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, הֲרֵי זֶה קִנּוּי.

יטאֵין רָאוּי לִקְפֹּץ וּלְקַנֹּאת בִּפְנֵי עֵדִים תְּחִלָּה, אֶלָא בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בְּנַחַת וּבְדֶרֶךְ טָהֳרָה וְהַזְהָרָה, כְּדֵי לְהַדְרִיכָהּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּלְהָסִיר הַמִּכְשׁוֹל.

וְכָל שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ וּמַזְהִירָן וּפוֹקֵד דַּרְכֵיהֶן תָּמִיד, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהֵן שְׁלֵמִין מִכָּל חֵטְא וְעָווֹן - הֲרֵי זֶה חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא" (איוב ה, כד).

סְלִקוּ לְהוּ הִלְכוֹת סוֹטָה, וְנִגְמַר סֵפֶר נָשִׁים בְסִיַעְתָּא דִשְׁמַיָּא.

וּמִנְיַן פְּרָקָיו שְׁלוֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים: הִלְכוֹת אִישׁוּת, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים פְּרָקִים; הִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין, שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה, שְׁמוֹנָה פְּרָקִים; הִלְכוֹת נַעֲרָה בְּתוּלָה, שְׁלוֹשָׁה פְּרָקִים; הִלְכוֹת סוֹטָה, אַרְבָּעָה פְּרָקִים.