Rambam - 1 Kapitel - Täglicher Tora Lernabschnitt

הִלְכוֹת סוֹטָה

יֵשׁ בִּכְלָלָן שָׁלוֹשׁ מִצְווֹת - אַחַת מִצְוַת עֲשֵׂה, וּשְׁתֵּי מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: (א) לַעֲשׂוֹת לַסּוֹטָה כְּתוֹרַת הַקְּנָאוֹת הַסְּדוּרָה בַּתּוֹרָה; (ב) שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן עַל קָרְבָּנָהּ; (ג) שֶׁלֹּא לִתֵּן עָלָיו לְבוֹנָה. וּבֵאוּר מִצְווֹת אֶלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.

אקִנּוּי הָאָמוּר בַּתּוֹרָה "וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ" (במדבר ה, יד; במדבר ה, ל) - הוּא שֶׁיֹּאמַר לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים 'אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי'.

אַפִלּוּ הָיָה אָבִיהָ, אוֹ אָחִיהָ, אוֹ גּוֹי, אוֹ עֶבֶד, אוֹ שָׁחוּף, וְהוּא הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ מִתְקַשֶּׁה וְאֵינוֹ מוֹלִיד.

בהַסְּתִירָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה "וְנִסְתְּרָה" (במדבר ה, יג) - הִיא שֶׁתִּסָּתֵר עִם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאָמַר לָהּ אַל תִּסָּתְרִי עִמּוֹ, בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים.

אִם שָׁהַתָה עִמּוֹ כְּדֵי טֻמֵאָה, שֶׁהוּא כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה וּלְגָמְעָהּ - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה מֵי הַמָּרִים וְיִבָּדֵק הַדָּבָר.

וּבִזְמַן שֶׁאֵין שָׁם מֵי סוֹטָה - תֵּאָסֵר עָלָיו לְעוֹלָם, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה.

גקִנֵּא לָהּ עִם שְׁנַיִם כְּאֶחָד וְאָמַר לָהּ 'אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי', וְנִסְתְּרָה עִם שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד, וְשָׁהַתָה כְּדֵי טֻמֵאָה - אַפִלּוּ הֵן שְׁנֵי אַחֶיהָ, אוֹ אָבִיהָ וְאָחִיהָ - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה.

דאָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם 'אַל תְּדַבְּרִי עִם פְּלוֹנִי' - אֵין זֶה קִנּוּי. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ בְּעֵדִים וְשָׁהַתָה כְּדֵי טֻמֵאָה - לֹא נֶאֶסְרָה עָלָיו, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה בְּקִנּוּי זֶה.

הוְכֵן אִם אָמַר לָהּ 'אַל תִּסָּתְרִי עִמּוֹ', וְרָאוּהָ מְדַבֶּרֶת עִמּוֹ - אֵין זוֹ סְתִירָה, וְלֹא נֶאֶסְרָה וְלֹא שׁוֹתָה.

וְכֵן אִם לֹא קָדַם קִנּוּי, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁנִּסְתְּרָה עִם זֶה וְשָׁהַתָה כְּדֵי טֻמֵאָה - לֹא נֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה.

ואָמַר לָהּ 'אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי', וְהָיָה קָטָן פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, אוֹ שֶׁאָמַר לָהּ 'אַל תִּסָּתְרִי עִם בְּהֵמָה זוֹ' - אֵין זֶה קִנּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ" (במדבר ה, יג) - פְּרָט לְקָטָן וְלִבְהֵמָה, שֶׁאֵינָן אוֹסְרִין אוֹתָהּ עָלָיו.

זבַּעַל שֶׁמָּחַל עַל קִנּוּיוֹ קֹדֶם שֶׁתִּסָּתֵר - קִנּוּיוֹ מָחוּל, וּכְאִלּוּ לֹא קִנֵּא לָהּ. אֲבָל אַחַר שֶׁתִּסָּתֵר אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחֹל. גֵּרְשָׁהּ - הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁמָּחַל, וְאִם הֶחֱזִירָהּ - צָרִיךְ לְקַנּוֹת קִנּוּי אַחֵר.

חקִנֵּא לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁנִּסְתְּרָה עִם זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ עָלָיו וְשָׁהַתָה כְּדֵי טֻמֵאָה - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, וְיוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה; שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁקוֹתָהּ עַל פִּי עַצְמוֹ. וְכֵן אִם שָׁמַע הָעָם מְרַנְּנִין אַחֲרֶיהָ אַחַר הַקִּנּוּי, עַד שֶׁשָּׁמַע מֵהַנָּשִׁים הַטֹּווֹת לְאוֹר הַלְּבָנָה נוֹשְׂאוֹת וְנוֹתְנוֹת בָּהּ, שֶׁזִּנְּתָה עִם הָאִישׁ שֶׁקִּנֵּא לָהּ עָלָיו - הֲרֵי זֶה אָסוּר לוֹ לְקַיְּמָהּ, וְיוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.

טבָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לוֹ שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ אַחַר קִנּוּי, וְשָׁהַתָה כְּדֵי טֻמֵאָה: אִם הוּא נֶאֱמָן לוֹ וְדַעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עָלָיו, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה; וְאִם לָאו, הֲרֵי אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ.

יוְאֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן: מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעְלָהּ, אוֹ נִשְׁתַּטָּה, אוֹ שֶׁהָיָה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ, אֶלָא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ.

יאכֵּיצַד? שָׁמְעוּ בֵּית דִּין שֶׁהָעָם מְרַנְּנִין אַחֲרֶיהָ - קוֹרְאִין לָהּ וְאוֹמְרִין לָהּ 'אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי'.

בָּאוּ עֵדִים אַחַר כָּךְ שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ וְשָׁהַתָה כְּדֵי טֻמֵאָה - בֵּית דִּין אוֹסְרִין אוֹתָהּ עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם, וְקוֹרְעִין כְּתֻבָּתָהּ. וּכְשֶׁיָּבוֹא בַּעְלָהּ, אוֹ יַבְרִיא, אוֹ יֵצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין - נוֹתֵן לָהּ גֵּט; וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁקוֹתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ.

יבשָׁתָת מֵי הַמָּרִים וְנִקְּתָה מֵהֶן, וְחָזַר וְקִנֵּא לָהּ מֵהָאִישׁ שֶׁהִשְׁקָהּ עַל יָדוֹ, וְנִסְתְּרָה עִמּוֹ - אֵינוֹ מַשְׁקֶה אוֹתָהּ עַל יָדוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה; אֶלָא תֵּאָסֶר עָלָיו לְעוֹלָם, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה.

אֲבָל אִם קִנֵּא לָהּ עִם אַחֵר, וְנִסְתְּרָה עִם הָאַחֵר בְּעֵדִים - מַשְׁקֶה אוֹתָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה, וְאַפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וְהוּא שֶׁיַּשְׁקָהּ כָּל פַּעַם בִּגְלַל אִישׁ אַחֵר.

יגהִשְׁקָה אוֹתָהּ וְגֵרְשָׁהּ, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר, וְקִנֵּא לָהּ עִם הָאִישׁ שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָהּ הַבַּעַל הָרִאשׁוֹן בִּגְלָלוֹ, וְנִסְתְּרָה עִמּוֹ בְּעֵדִים - הֲרֵי הַבַּעַל הַשֵּׁנִי מַשְׁקֶה אוֹתָהּ עַל יָדוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בַּעַל שֵׁנִי.

וְאַפִלּוּ מֵאָה וְנִשֵּׂאת לְזֶה אַחַר זֶה, מַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל יְדֵי אִישׁ אֶחָד, וְאֵין אוֹמְרִין: וַדַּאי שֶׁהֻחְזְקָה לְזֶה וּטְמֵאָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם עֵד.

ידהָאִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ, וְנִסְתְּרָה אַחַר הַקִּנּוּי עִמּוֹ בְּעֵדִים, וַהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת לִשְׁתּוֹת, וּבָא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁנִּבְעֲלָה בְּפָנָיו עִם זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ עִמּוֹ - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה, וְיוֹצְאָה בְּלֹא כְּתֻבָּה.

וְאַפִלּוּ הָיָה עֵד טֻמֵאָה זֶה אֶחָד מֵעֵדֵי הַסְּתִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעֵד אֵין בָּהּ" (במדבר ה, יג) - וַהֲרֵי עֵד.

טואַפִלּוּ אִשָּׁה, וְעֶבֶד, וְשִׁפְחָה, וּפָסוּל לְעֵדוּת בַּעֲבֵרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְאַפִלּוּ קָרוֹב - נֶאֱמָן לְעֵדוּת סוֹטָה לְהָעִיד עָלֶיהָ שֶׁזִּנְּתָה; וְתֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה.

הוֹאִיל וְקָדַם הַקִּנּוּי וְהַסְּתִירָה בְּעֵדִים כְּשֵׁרִים, וְהַתּוֹרָה הֶאֱמִינָה עֵד אֶחָד בְּטֻמֵאָה - הֲרֵי כֻּלָּן כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת טֻמֵאָה.

אַף חָמֵשׁ הַנָּשִׁים שֶׁשּׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ מְעִידוֹת זוֹ עַל זוֹ שֶׁנִּטְמֵאת, וְנֶאֱמֶנֶת עָלֶיהָ לְאָסְרָהּ עַל בַּעְלָהּ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתָהּ, אֲבָל לֹא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ, אֶלָא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ וְיוֹצְאָה.

טזבָּא עֵד אֶחָד כָּשֵׁר וְאָמַר 'נִטְמֵאת', הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ שׁוֹתָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

בָּא אַחֵר וְהִכְחִישׁוֹ וְאָמַר 'לֹא נִטְמֵאת', אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ; שֶׁעֵד אֶחָד בְּטֻמְאַת סוֹטָה כִּשְׁנַיִם' וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אַחֲרוֹן דּוֹחִין דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא כִּשְׁנַיִם.

יזבָּאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד, זֶה אוֹמֵר 'נִטְמֵאת', וְזֶה אוֹמֵר 'לֹא נִטְמֵאת', אוֹ שֶׁאָמַר אֶחָד 'נִטְמֵאת', וּבָאוּ שְׁנַיִם אַחֲרָיו וְאָמְרוּ 'לֹא נִטְמֵאת' - הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה.

יחבָּא עֵד אֶחָד כָּשֵׁר וְנָשִׁים רַבּוֹת אוֹ פְּסוּלִין רַבִּים כְּאֶחָד - הָעֵד אוֹמֵר 'נִטְמֵאת', וְהַנָּשִׁים וְהַפְּסוּלִין אוֹמְרִין 'לֹא נִטְמֵאת' - הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה; שֶׁעֵד אֶחָד וּפְסוּלִין רַבִּים כְּמֶחְצָה עַל מֶחְצָה הֵם.

יטהָיוּ כֻּלָּן פְּסוּלִין, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב.

כֵּיצַד? שְׁתֵּי נָשִׁים אוֹמְרוֹת 'נִטְמֵאת', וְשָׁלוֹשׁ אוֹמְרוֹת 'לֹא נִטְמֵאת' - הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה; שָׁלוֹשׁ אוֹמְרוֹת 'לֹא נִטְמֵאת', וְאַרְבַּע אוֹמְרוֹת 'נִטְמֵאת' - הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ שׁוֹתָה. הָיוּ מֶחְצָה לְמֶחְצָה, הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה.

ככָּל סוֹטָה שֶׁאֵינָהּ שׁוֹתָה מִפְּנֵי עֵדֵי טֻמֵאָה - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה; שֶׁהֲרֵי נֶאֶסְרָה בְּקִנּוּי וּסְתִירָה, וְהַשְּׁתִיָּה שֶׁתַּתִּירָהּ נִמְנָעָה - שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בָּהּ עֵד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.