ב"ה
Rambam - 3 Kapitel
מתנות עניים - פרק ח, מתנות עניים - פרק ט, מתנות עניים - פרק י
אהַצְּדָקָה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל הַנְּדָרִים. לְפִיכָךְ הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי סֶלַע לִצְדָקָה' אוֹ 'הֲרֵי הַסֶּלַע הַזּוֹ צְדָקָה' - חַיָּב לִתְּנָהּ לָעֲנִיִּים מִיָּד.
וְאִם אֵחַר, עָבַר בְּ"לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ" (דברים כג, כב); שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ לִתֵּן מִיָּד, וְהָעֲנִיִּים מְצוּיִין הֵן. אִם אֵין שָׁם עֲנִיִּים, מַפְרִישׁ וּמַנִּיחַ עַד שֶׁיִּמְצָא עֲנִיִּים.
וְאִם הִתְנָה שֶׁלֹּא יִתֵּן עַד שֶׁיִּמְצָא עָנִי, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ.
וְכֵן אִם הִתְנָה בְּשָׁעָה שֶׁנָּדַר בִּצְדָקָה אוֹ הִתְנַדֵּב אוֹתָהּ, שֶׁיִּהְיוּ גַּבָּאִין רַשָּׁאִין לְשַׁנּוֹתָהּ וּלְצָרְפָהּ בְּזָהָב - הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.
בהַמַּתְפִּיס בִּצְדָקָה - חַיָּב, כִּשְׁאָר הַנְּדָרִים.
כֵּיצַד? אָמַר 'הֲרֵי סֶלַע זוֹ כְּזוֹ', הֲרֵי זוֹ צְדָקָה.
הִפְרִישׁ סֶלַע וְאָמַר 'הֲרֵי זוֹ צְדָקָה', וְלָקַח סֶלַע שְׁנִיָּה וְאָמַר 'וְזוֹ' - הֲרֵי הַשְּׁנִיָּה צְדָקָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ.
גהַנּוֹדֵר צְדָקָה וְלֹא יָדַע כַּמָּה נָדַר, יִתֵּן עַד שֶׁיֹּאמַר 'לֹא לְכָּךְ נִתְכַּוַּנְתִּי'.
דאֶחָד הָאוֹמֵר 'סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה', אוֹ הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי סֶלַע לִצְדָקָה', וְהִפְרִישׁ הַסֶּלַע - אִם רָצָה לְשַׁנּוֹתָהּ בְּאַחֶרֶת, מֻתָּר. וְאִם מִשֶּׁהִגִּיעָה לְיַד הַגַּבַּאי, אָסוּר לְשַׁנּוֹתָהּ. וְאִם רָצוּ הַגַּבָּאים לְצָרֵף הַמָּעוֹת וְלַעֲשׂוֹתָן דִּינָרין, אֵינָן רַשָּׁאִין; אֶלָא אִם אֵין שָׁם עֲנִיִּים לְחַלֵּק - מְצָרְפִין לַאֲחֵרִים, אֲבָל לֹא לְעַצְמָן.
ההָיָה לָעֲנִיִּים הֲנָאָה בְּעִכּוּב הַמָּעוֹת בְּיַד הַגַּבַּאי כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֲחֵרִים לִתֵּן, הֲרֵי אוֹתוֹ הַגַּבַּאי מֻתָּר לִלְווֹת אוֹתָם הַמָּעוֹת שֶׁל עֲנִיִּים וּפוֹרֵעַ; שֶׁהַצְּדָקָה אֵינָהּ כְּהֶקְדֵּשׁ שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת בּוֹ.
ומִי שֶׁהִתְנַדֵּב מְנוֹרָה אוֹ נֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת - אָסוּר לְשַׁנּוֹתָהּ. וְאִם לִדְבַר מִצְוָה - מֻתָּר לְשַׁנּוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּקַּע שֵׁם בְּעָלֶיהָ מֵעָלֶיהָ, אֶלָא אוֹמְרִים 'זוֹ הַמְּנוֹרָה אוֹ נֵר שֶׁל פְלוֹנִי'. וְאִם נִשְׁתַּקַּע שֵׁם הַבְּעָלִים מֵעָלֶיהָ, מֻתָּר לְשַׁנּוֹתָהּ אַפִלּוּ לִדְבַר הָרְשׁוּת.
זבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הַמִּתְנַדֵּב יִשְׂרָאֵל; אֲבָל אִם הָיָה גּוֹי - אָסוּר לְשַׁנּוֹתָהּ אַפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה, עַד שֶׁיִּשְׁתַּקַּע שֵׁם בְּעָלֶיהָ מֵעָלֶיהָ; שֶׁמָּא יֹאמַר הַגּוֹי 'הִקְדַּשְׁתִּי דָּבָר לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל יְּהוּדִים, וּמָכְרוּ אוֹתוֹ לְעַצְמָן'.
חגּוֹי שֶׁהִתְנַדֵּב לְבֶדֶק הַבַּיִת, אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ תְּחִלָּה. וְאִם לָקְחוּ מִמֶּנּוּ, אֵין מַחְזִירִין לוֹ. וְאִם הָיָה דָּבָר מְסֻיָּם כְּגוֹן קוֹרָה אוֹ אֶבֶן - מַחְזִירִין לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶן דָּבָר מְסֻיָּם בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ" (עזרא ד, ג).
אֲבָל לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מְקַבְּלִין מֵהֶן לְכַתְּחִלָּה. וְהוּא שֶׁיֹּאמַר 'בְּדַעַת יִשְׂרָאֵל הִפְרַשְׁתִּי'. וְאִם לֹא אָמַר - טָעוּן גְּנִיזָה, שֶׁמָּא בְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם.
וְאֵין מְקַבְּלִים מֵהֶם לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וְלֹא לְאַמַּת הַמַּיִם שֶׁבָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלָכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלִָיִם" (נחמיה ב, כ).
טאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִטֹּל צְדָקָה מִן הַגּוֹיִים בְּפַרְהֶסְיָא; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת בִּצְדָקָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִטְּלָהּ מִן הַגּוֹיִים בְּצִנְעָה - הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
וּמֶלֶךְ אוֹ שַׂר מִן הַגּוֹיִים שֶׁשָּׁלַח מָמוֹן לְיִשְׂרָאֵל לִצְדָקָה - אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ לוֹ, מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת; אֶלָא נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ, וְיִנָּתֵן לַעֲנִיֵּי גּוֹיִים בַּסֵּתֶר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ.
יפִּדְיוֹן שְׁבוּיִים קוֹדֵם לְפַרְנָסַת עֲנִיִּים וְלִכְסוּתָן.
וְאֵין לְךָ מִצְוָה רַבָּה כְּמוֹ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, שֶׁהַשָּׁבוּי הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים, וּבִכְלַל הָעֲרֻמִּים, וְעוֹמֵד בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת.
וְהַמַּעְלִים עֵינָיו מִפִּדְיוֹנוֹ - הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עַל "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ז), וְעַל "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט, טז), וְעַל "לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ" (ויקרא כה, נג); וּבִטֵּל מִצְוַת "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ח; דברים טו, יא), וּמִצְוַת "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כה, לו), "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח), וְ"הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת" (משלי כד, יא), וְהַרְבֵּה דְּבָרִים כְּאֵלּוּ. וְאֵין לְךָ מִצְוָה רַבָּה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים.
יאאַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁגָּבוּ מָעוֹת לְבִנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּבָא לָהֶן דְּבַר מִצְוָה - מוֹצִיאִין בּוֹ אֶת הַמָּעוֹת. קָנוּ אֲבָנִים וְקוֹרוֹת - לֹא יִמְכְּרוּ אוֹתָן לִדְבַר מִצְוָה, אֶלָא לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים. אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא אֶת הַלְּבֵנִים, וְגָדְרוּ אֶת הָאֲבָנִים, וּפָצְלוּ אֶת הַקּוֹרוֹת, וְהִתְקִינוּ הַכֹּל לַבִּנְיָן - מוֹכְרִין הַכֹּל לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים בִּלְבָד. אֲבָל אִם בָּנוּ וְגָמְרוּ - לֹא יִמְכְּרוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָא יִגְבּוּ לְפִדְיוֹנָן מִן הַצִּבּוּר.
יבאֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִים בְּיָתֵר עַל דְּמֵיהֶן, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם - שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָאוֹיְבִים רוֹדְפִין אַחֲרֵיהֶם לִשְׁבּוֹתָם. וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִים, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם - שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָאוֹיְבִים מַכְבִּידִין עֲלֵיהֶן אֶת הָעֹל, וּמַרְבִּים בִּשְׁמִירָתָן.
יגמִי שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ וּבָנָיו לַגּוֹיִים, אוֹ שֶׁלָּוָה מֵהֶן וְשָׁבוּ אוֹתוֹ אוֹ אָסְרוּ אוֹתוֹ בְּהַלְוָאָתָן: פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה, מִצְוָה לִפְדּוֹתוֹ; שְׁלִישִׁית, אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ. אֲבָל פּוֹדִין אֶת הַבָּנִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן.
וְאִם בִּקְּשׁוּ לְהָרְגוֹ, פּוֹדִין אוֹתוֹ מִיָּדָם אַפִלּוּ אַחַר כַּמָּה פְּעָמִים.
ידעֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה, הוֹאִיל וְטָבַל לְשֵׁם עַבְדוּת וְקִבֵּל עָלָיו מִצְווֹת - פּוֹדִין אוֹתוֹ כְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁבָּה.
וְשָׁבוּי שֶׁנִּשְׁתַּמֵּד אַפִלּוּ לְמִצְוָה אַחַת, כְּגוֹן שֶׁהָיָה אוֹכֵל נְבֵלָה לְהַכְעִיס וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה - אָסוּר לִפְדוֹתוֹ.
טוהָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לְהַאֲכִיל וּלְכַסּוֹת וּלְהוֹצִיא מִבֵּית הַשְּׁבִי; מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ דַּרְכּוֹ לְחַזֵּר וְאֵין הָאִשָּׁה דַּרְכָּהּ לְחַזֵּר, וּבָשְׁתָּהּ מְרֻבָּה. וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם בַּשִּׁבְיָה, וְנִתְבְּעוּ שְׁנֵיהֶן לִדְבַר עֶרְוָה - הָאִישׁ קוֹדֵם לִפְדּוֹת, לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכוֹ לְכָּךְ.
טזיָתוֹם וִיתוֹמָה שֶׁבָּאוּ לְהַשִּׂיא אוֹתָן - מַשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה קֹדֶם לָאִישׁ, שֶׁבָּשְׁתָּהּ שֶׁל אִשָּׁה מְרֻבָּה. וְלֹא יִפְחֲתוּ לָהּ מִמִּשְׁקַל שִׁשָּׁה דִּינָרים וּרְבִיעַ דִּינָר שֶׁל כֶסֶף טָהוֹר. וְאִם יֵשׁ בַּכִּיס שֶׁל צְּדָקָה, נוֹתְנִין לָהּ לְפִי כְּבוֹדָהּ.
יזהָיוּ לְפָנֵינוּ עֲנִיִּים הַרְבֵּה אוֹ שְׁבוּיִים הַרְבֵּה, וְאֵין בַּכִּיס כְּדֵי לְפַרְנֵס אוֹ כְּדֵי לְכַסּוֹת אוֹ כְּדֵי לִפְדּוֹת אֶת כֻּלָּן - מַקְדִּימִין אֶת הַכּוֹהֵן לַלֵּוִי, וְלֵוִי קוֹדֵם לְיִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל לְחָלָל, וְחָלָל לִשְׁתוּקִי, וּשְׁתוּקִי לַאֲסוּפִי, וַאֲסוּפִי לְמַמְזֵר, וּמַמְזֵר לְנָתִין; וְנָתִין קוֹדֵם לְגֵר, שֶׁהַנָּתִין גָּדַל עִמָּנוּ בִּקְדֻשָּׁה, וְגֵר קוֹדֵם לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר, לְפִי שֶׁהָיָה בִּכְלַל אָרוּר.
יחבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ שָׁוִין בְּחָכְמָה; אֲבָל אִם הָיָה כּוֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ וּמַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם, תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם. וְכָל הַגָּדוֹל בְּחָכְמָה, קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ; וְאִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן רַבּוֹ אוֹ אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם גָּדוֹל מֵהֶן בְּחָכְמָה - רַבּוֹ אוֹ אָבִיו שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְזֶה שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵהֶם בְּחָכְמָה.
אכָּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִשְׂרָאֵל - חַיָּבִין לְהַעֲמִיד גַּבַּאי צְדָקָה, אֲנָשִׁים יְדוּעִים וְנֶאֱמָנִים שֶׁיִּהְיוּ מְחַזְּרִין עַל הָעָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וְלוֹקְחִין מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶׁהוּא רָאוּי לִתֵּן, וְדָבָר הַקָּצוּב עָלָיו. וְהֵן מְחַלְּקִין הַמָּעוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וְנוֹתְנִין לְכָל עָנִי וְעָנִי מְזוֹנוֹת הַמַּסְפִּיקִין לְשִׁבְעַת יָמִים. וְזוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת 'קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה'.
בוְכֵן מַעֲמִידִין גַּבָּאִין שֶׁלּוֹקְחִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִכָּל חָצֵר פַּת וּמִינֵי מַאֲכָל וּפֵרוֹת, אוֹ מָעוֹת מִמִּי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב לְפִי שָׁעָה. וּמְחַלְּקִין אֶת הַגָּבוּי לָעֶרֶב בֵּין הָעֲנִיִּים, וְנוֹתְנִין לְכָל עָנִי מִמֶּנּוּ פַּרְנָסַת יוֹמוֹ. וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא 'תַּמְחוּי'.
גמֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקָהָל מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לָהֶן קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה. אֲבָל הַתַּמְחוּי, יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא נָהֲגוּ בּוֹ.
וְהַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט הַיּוֹם, שֶׁיִּהְיוּ גַּבַּאי הַקֻּפָּה מְחַזְּרִין בְּכָל יוֹם וּמְחַלְּקִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.
דבַּתַּעֲנִיּוֹת מְחַלְּקִים מְזוֹנוֹת לָעֲנִיִּים. וְכָל תַּעֲנִית שֶׁאָכְלוּ הָעָם וְלָנוּ, וְלֹא חִלְּקוּ צְדָקָה לָעֲנִיִּים - הֲרֵי אֵלּוּ כְּשׁוֹפְכֵי דָּמִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בַּקַּבָּלָה "צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים" (ישעיהו א, כא).
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא חִלְּקוּ הַפַּת וְהַפֵּרוֹת שֶׁאוֹכְלִים בָּהּ הַפַּת כְּגוֹן תְּמָרִים אוֹ עֲנָבִים; אֲבָל אִם אֵחֲרוּ הַמָּעוֹת אוֹ הַחִטִּים, אֵינָן כְּשׁוֹפְכֵי דָּמִים.
ההַקֻּפָּה אֵינָהּ נִגְבֵּית אֶלָא בִּשְׁנַיִם, שֶׁאֵין עוֹשִׂים שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם; וּמֻתָּר לְהַאֲמִין אֶחָד עַל הַמָּעוֹת שֶׁל קֻּפָּה. וְאֵינָהּ נֶחֱלֶּקֶת אֶלָא בִּשְׁלוֹשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּדִינֵי מְמוֹנוֹת שֶׁנּוֹתֵן לְכָל אֶחָד דֵּי מַחְסוֹרוֹ לַשַּׁבָּת.
וְהַתַּמְחוּי נִגְבָּה בִּשְׁלוֹשָׁה, שֶׁאֵינוֹ דָּבָר קָצוּב; וּמִתְחַלֵּק בִּשְׁלוֹשָׁה.
והַתַּמְחוּי נִגְבֶּה בְּכָל יוֹם, וְהַקֻּפָּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וְהַתַּמְחוּי לַעֲנִיֵּי עוֹלָם, וְהַקֻּפָּה לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר בִּלְבָד.
זרַשָּׁאִין בְּנֵי הָעִיר לַעֲשׂוֹת קֻפָּה תַּמְחוּי, וְתַמְחוּי קֻפָּה, וּלְשַׁנּוֹתָן לְכָל מַה שֶׁיִּרְצוּ מִצָּרְכֵּי צִבּוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְנוּ כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁגָּבוּ.
וְאִם הָיָה בַּמְּדִינָה חָכָם גָּדוֹל שֶׁהַכֹּל גּוֹבִין עַל דַּעְתּוֹ, וְהוּא יְחַלֵּק לָעֲנִיִּים כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה - הֲרֵי זֶה רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְכָל מַה שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ מִצָּרְכֵּי צִבּוּר.
חגַּבַּאי צְדָקָה אֵינָן רַשָּׁאִין לִפְרֹשׁ זֶה מִזֶּה בַּשּׁוּק, אֶלָא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה זֶה פּוֹרֵשׁ לַשַּׁעַר וְזֶה פּוֹרֵשׁ לַחֲנוּת וְגוֹבִין.
טמָצָא הַגַּבַּאי מָעוֹת בַּשּׁוּק - לֹא יִתְּנֵם לְתוֹךְ כִּיסוֹ, אֶלָא נוֹתְּנָן לְתוֹךְ אַרְנָקִי שֶׁל צְדָקָה, וְלִכְשֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ יִטְּלֵם.
יהָיָה הַגַּבַּאי נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָנֶה, וּפְרָעוֹ בַּשּׁוּק - לֹא יִתְּנֵם לְתוֹךְ כִּיסוֹ, אֶלָא יִתְּנֵם לְתוֹךְ אַרְנָקִי שֶׁל צְדָקָה, וְלִכְשֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ יִטְּלֵם.
וְלֹא יִמְנֶה מְעוֹת הַקֻּפָּה שְׁנַיִם שְׁנַיִם אֶלָא אֶחָד אֶחָד, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד, שֶׁנֶּאֱמַר "וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר לב, כב).
יאגַּבַּאי צְדָקָה שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק - מְצָרְפִין הַמָּעוֹת דִּינָרִין לַאֲחֵרִים, וְאֵין מְצָרְפִין לְעַצְמָן.
גַּבַּאי תַּמְחוּי שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק - מוֹכְרִים לַאֲחֵרִים, וְאֵין מוֹכְרִים לְעַצְמָם.
וְאֵין מְחַשְּׁבִים בִּצְדָקָה עִם גַּבַּאי צְדָקָה, וְלֹא בַּהֶקְדֵּשׁ עִם הַגִּזְבָּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר "אַךְ לֹא יֵחָשֵׁב אִתָּם הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל יָדָם כִּי בֶאֱמוּנָה הֵם עֹשִׂים" (מלכים ב כב, ז).
יבמִי שֶׁיָּשַׁב בַּמְּדִינָה שְׁלוֹשִׁים יוֹם, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן צְדָקָה לַקֻּפָּה עִם בְּנֵי הַמְּדִינָה.
יָשַׁב שָׁם שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן הַתַּמְחוּי.
יָשַׁב שָׁם שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן צְדָקָה בִּכְסוּת שֶׁמְּכַסִּים בָּהּ עֲנִיֵּי הָעִיר.
יָשַׁב שָׁם תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן צְדָקָה לִקְבוּרָה שֶׁקּוֹבְרִין בָּהּ אֶת הָעֲנִיִּים וְעוֹשִׂין לָהֶם כָּל צָרְכֵּי קְבוּרָה.
יגמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת, אָסוּר לוֹ לִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי. הָיוּ לוֹ מְזוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת, לֹא יִטֹּל מִן הַקֻּפָּה.
הָיוּ לוֹ מָאתַיִם זוּז, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶם, אוֹ שֶׁהָיוּ לוֹ חֲמִשִּׁים זוּז וְהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶם - הֲרֵי זֶה לֹא יִטֹּל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי.
הָיוּ לוֹ מָאתַיִם חָסֵר דִּינָר, אַפִלּוּ אֶלֶף נוֹתְנִין לוֹ כְּאֶחָד - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקַּח.
הָיוּ בְּיָדוֹ מָעוֹת, וַהֲרֵי הֵן עָלָיו חוֹב, אוֹ שֶׁהָיוּ מְמֻשְׁכָּנִים לִכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקַּח.
ידעָנִי שֶׁצָּרִיךְ וְיֵשׁ לוֹ חָצֵר וּכְלֵי בַּיִת, אַפִלּוּ הָיוּ כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ, אֶלָא מֻתָּר לִקַּח; וּמִצְוָה לִתֵּן לוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּכְלֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַצָּעוֹת וּמַלְבּוּשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל אִם הָיוּ כְּלֵי כֶּסֶף אוֹ כְּלֵי זָהָב, כְּגוֹן מַגְרֵדָה אוֹ עֱלִי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, מוֹכְרָן וְלוֹקֵחַ פָּחוֹת מֵהֶן.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לִגְבּוֹת מִן הָעָם; אֲבָל אַחַר שֶׁגָּבָה הַצְּדָקָה - מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לִמְכֹּר כֵּלָיו וְלִקַּח אֲחֵרִים פְּחוּתִין מֵהֶם, וְאַחַר כָּךְ יִטֹּל.
טובַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ מֵעִיר לְעִיר, וְתַמּוּ לוֹ הַמָּעוֹת בַּדֶּרֶךְ, וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל עַתָּה - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקַּח לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי, וְלֵהָנוֹת מִן הַצְּדָקָה.
וְלִכְשֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁהֲרֵי עָנִי הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לֶעָנִי שֶׁהֶעֱשִׁיר, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם.
טזמִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָּתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְאִם מְכָרָן עַתָּה בִּימֵי הַגְּשָׁמִים מוֹכֵר בְּזוֹל, וְאִם הִנִּיחָן עַד יְמוֹת הַחַמָּה מוֹכְרָן בְּשָׁוֵיהֶן - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר, אֶלָא מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מַעְשַׂר עָנִי עַד חֲצִי דְּמֵיהֶן; וְלֹא יִדְחֹק עַצְמוֹ וְיִמְכֹּר שֶׁלֹּא בִּזְמַן מְכִירָה.
יזהָיוּ שְׁאָר הָאָדָם מוֹכְרִין בְּיֹקֶר, וְהוּא אֵינוֹ מוֹצֵא מִי שֶׁיִּקַּח מִמֶּנּוּ אֶלָא בְּזוֹל מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּחוּק וְטָרוּד - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר.
אֶלָא אוֹכֵל מַעְשַׂר עָנִי וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁיִּמְכֹּר בְּשָׁוֶה, וְיֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁאֵינוֹ דָּחוּק לִמְכֹּר.
יחעָנִי שֶׁגָּבוּ לוֹ כְּדֵי לְהַשְׁלִים מַחְסוֹרוֹ, וְהוֹתִירוּ עַל מַה שֶׁהוּא צָרִיךְ - הֲרֵי הַמּוֹתָר שֶׁלּוֹ. וּמוֹתַר עֲנִיִּים, לָעֲנִיִּים.
מוֹתַר שְׁבוּיִים, לִשְּׁבוּיִים. וּמוֹתַר שָׁבוּי, לְאוֹתוֹ שָׁבוּי.
מוֹתַר מֵתִים, לְמֵּתִים. מוֹתַר הַמֵּת, לְיוֹרְשָׁיו.
יטעָנִי שֶׁנָּתַן פְּרוּסָה לַתַּמְחוּי אוֹ פְּרוּטָה לַקֻּפָּה - מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ. וְאִם לֹא נָתַן, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן.
נָתְנוּ לוֹ בְּגָדִים חֲדָשִׁים, וְהֶחֱזִיר לָהֶן אֶת הַשְּׁחָקִין - מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. וְאִם לֹא נָתַן, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן.
אחַיָּבִין אָנוּ לְהִזָּהֵר בְּמִצְוַת צְדָקָה יָתֵר מִכָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה. שֶׁהַצְּדָקָה סִימָן לְצַדִּיקֵי זֶרַע אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה..." (בראשית יח, יט). וְאֵין כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל מִתְכּוֹנֵן וְדַת הָאֱמֶת עוֹמֶדֶת אֶלָא בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי" (ישעיהו נד, יד); וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָא בִּזְכוּת הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א, כז).
בלְעוֹלָם אֵין אָדָם מַעֲנִי מִן הַצְּדָקָה, וְאֵין דָּבָר רָע וְלֹא הֶזֵּק נִגְלָל בִּשְׁבִיל הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם" (ישעיהו לב, יז).
כָּל הַמְּרַחֵם - מְרַחֲמִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ" (דברים יג, יח).
וְכָל מִי שֶׁהוּא אַכְזָרִי וְאֵינוֹ מְרַחֵם - יֵשׁ לָחוּשׁ לְיַחֲסוֹ, שֶׁאֵין הָאַכְזָרִיּוּת מְצוּיָה אֶלָא בַּגּוֹיִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אַכְזָרִי הֵמָּה וְלֹא יְרַחֵמוּ" (ירמיהו נ, מב).
כָּל יִשְׂרָאֵל וְהַנִּלְוֶה אֲלֵיהֶם - כְּאַחִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א); אִם לֹא יְרַחֵם הָאָח עַל אָחִיו, מִי יְרַחֵם עָלָיו. וּלְמִי עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאִין עֵינֵיהֶן? הֲלַגּוֹיִים שֶׁשּׂוֹנְאִין אוֹתָן וְרוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם?! הָא אֵין עֵינֵיהֶן תְּלוּיוֹת אֶלָא לַאֲחֵיהֶן.
גכָּל הַמַּעְלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה - הֲרֵי זֶה נִקְרָא 'בְּלִיַּעַל', כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה 'בְּלִיַּעַל', וּבַעֲבוֹדָה זָרָה הוּא אוֹמֵר "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל" (דברים יג, יד), וּבְמַעְלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה הוּא אוֹמֵר "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל" (דברים טו, ט).
וְנִקְרָא 'רָשָׁע', שֶׁנֶּאֱמַר "וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי" (משלי יב, י).
וְנִקְרָא 'חוֹטֵא', שֶׁנֶּאֱמַר "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים טו, ט).
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרוֹב לְשַׁוְעַת הָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִּשְׁמַע". לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִצַּעֲקָתָן - שֶׁהֲרֵי בְּרִית כְּרוּתָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי" (שמות כב, כו).
דכָּל הַנּוֹתֵן צְדָקָה לְעָנִי בְּסֵבֶר פָּנִים רָעוֹת, וּפָנָיו כְּבוּשׁוֹת בַּקַרְקַע - אַפִלּוּ נָתַן לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים, אִבֵּד זְכוּתוֹ וְהִפְסִידָהּ.
אֶלָא נוֹתֵן לוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבְשִׂמְחָה, וּמִתְאוֹנֵן עִמּוֹ עַל צָרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן" (איוב ל, כה); וּמְדַבֵּר לוֹ דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים וְנֶחָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִן" (איוב כט, יג).
השָׁאַל הֶעָנִי מִמְּךָ וְאֵין בְּיָדְךָ כְּלוּם לִתֵּן לוֹ - פַּיְּסֵהוּ בִּדְבָרִים.
וְאָסוּר לִגְעֹר בֶּעָנִי אוֹ לְהַגְבִּיהַּ הַקּוֹל עָלָיו בִּזְעָקָה - מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה" (תהילים נא, יט), וְאוֹמֵר "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים" (ישעיהו נז, טו).
וְאוֹי לְמִי שֶׁהִכְלִים אֶת הֶעָנִי, אוֹי לוֹ; אֶלָא יִהְיֶה לוֹ כְּאָב בֵּין בְּרַחֲמִים בֵּין בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אָב אָנֹכִי לָאֶבְיוֹנִים" (איוב כט, טז).
והַכּוֹפֶה אֲחֵרִים לִתֵּן צְדָקָה וּמְעַשֶּׂה אוֹתָן - שְׂכָרוֹ גָּדוֹל מִשְּׂכַר הַנּוֹתֵן. וְעַל גַּבָּאֵי צְדָקָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם נֶאֱמַר "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג).
זשְׁמוֹנֶה מַעֲלוֹת יֵשׁ בַּצְּדָקָה, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ: מַעֲלָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה - זֶה הַמַּחְזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּךְ, וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה, אוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת אוֹ מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה, כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת לִֹשְׁאֹל. וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (ויקרא כה, לה) - כְּלוֹמַר הַחֲזֵק בּוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִצְטָרֵךְ.
חפָּחוּת מִזֶּה - הַנּוֹתֵן צְדָקָה לָעֲנִיִּים, וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח, שֶׁהֲרֵי זוֹ מִצְוָה לִשְׁמָהּ.
כְּגוֹן לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים שֶׁהָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ הַצַּדִּיקִים נוֹתְנִין בָּהּ בִּחְשַׁאי וְהָעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִין מִמֶּנָּה בִּחְשַׁאי.
וְקָרוֹב לְזֶה - הַנּוֹתֵן לְתוֹךְ קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה. וְלֹא יִתֵּן אָדָם לְתוֹךְ קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה, אֶלָא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּמֻנֶּה נֶאֱמָן וְחָכָם וְיוֹדֵעַ לִנְהֹג בָּהּ כַּשּׁוּרָה כְּרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן.
טפָּחוּת מִזֶּה - שֶׁיָּדַע הַנּוֹתֵן לְמִי יִתֵּן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח. כְּגוֹן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ הוֹלְכִין בַּסֵּתֶר וּמַשְׁלִיכִין הַמָּעוֹת בְּפִתְחֵי הָעֲנִיִּים.
וּכְזֶה רָאוּי לַעֲשׂוֹת, וּמַעֲלָה טוֹבָה הִיא, אִם אֵין הַמְּמֻנִּין בַּצְּדָקָה נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה.
יפָּחוּת מִזֶּה - שֶׁיָּדַע הֶעָנִי מִמִּי נָטַל, וְלֹא יָדַע הַנּוֹתֵן. כְּגוֹן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ צוֹרְרִים הַמָּעוֹת בִּסְדִינֵיהֶן וּמַפְשִׁילִין לַאֲחוֹרֵיהֶן, וּבָאִין הָעֲנִיִּים וְנוֹטְלִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶן בּוּשָׁה.
יאפָּחוּת מִזֶּה - שֶׁיִּתֵּן לֶעָנִי בְּיָדוֹ קֹדֶם שֶׁיִּשְׁאַל.
יבפָּחוּת מִזֶּה - שֶׁיִּתֵּן לוֹ אַחַר שֶׁיִּשְׁאַל.
יגפָּחוּת מִזֶּה - שֶׁיִּתֵּן לוֹ פָּחוֹת מִן הָרָאוּי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.
ידפָּחוּת מִזֶּה - שֶׁיִּתֵּן לוֹ בְּעֶצֶב.
טוגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ נוֹתְנִין פְּרוּטָה לֶעָנִי קֹדֶם כָּל תְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ" (תהילים יז, טו).
טזהַנּוֹתֵן מְזוֹנוֹת לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָן, כְּדֵי לְלַמֵּד הַזְּכָרִים תּוֹרָה, וּלְהַנְהִיג הַבָּנוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וְלֹא יִהְיוּ מְבֻזּוֹת, וְכֵן הַנּוֹתֵן מְזוֹנוֹת לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ - הֲרֵי זֶה בִּכְלַל הַצְּדָקָה. וּצְדָקָה גְּדוֹלָה הִיא, שֶׁהַקָּרוֹב קוֹדֵם. וְכָל הַמַּאֲכִיל וּמַשְׁקֶה עֲנִיִּים וִיתוֹמִים עַל שֻׁלְחָנוֹ - הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶל ה' וְהוּא עוֹנֵהוּ וּמִתְעַנֵּג עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה..." (ישעיהו נח, ט).
יזצִוּוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם עֲנִיִּים וִיתוֹמִים, בִּמְקוֹם הָעֲבָדִים. מוּטָב לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֵלּוּ, וְיֵהָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מִנְּכָסָיו, וְלֹא יֵהָנוּ בָּהֶם זֶרַע חָם. שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה עֲבָדִים, בְּכָל יוֹם וָיוֹם יוֹסִיף חֵטְא וְעָווֹן בָּעוֹלָם; וְאִם יִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵּיתוֹ, כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה מוֹסִיף זְכֻיוֹת וּמִצְווֹת.
יחלְעוֹלָם יִדְחֹק אָדָם עַצְמוֹ וְיִתְגַּלְגֵּל בְּצַעַר וְאַל יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, וְאַל יַשְׁלִיךְ אָדָם עַצְמוֹ עַל הַצִּבּוּר.
וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ: עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.
וְאַפִלּוּ הָיָה חָכָם וּמְכֻבָּד, וְהֱעֶנִי - יַעְסֹק בְּאֻמָּנוּת, וְאַפִלּוּ בְּאֻמָּנוּת מְנֻוֶּלֶת, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. מוּטָב לְפַשֵּׁט עוֹרוֹת הַנְּבֵלוֹת בַּשּׁוּק, וְלֹא יֹאמַר לָעָם 'חָכָם אֲנִי וְגָדוֹל אֲנִי וְכוֹהֵן אֲנִי, פַּרְנְסוּנִי'. וּבְכָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים. גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים - הָיוּ מֵהֶם חוֹטְבֵי עֵצִים, וְנוֹשְׂאֵי הַקּוֹרוֹת, וְשׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם לַגִּנּוֹת, וְעוֹשִׁין הַבַּרְזֶל וְהַפֶּחָמִים; וְלֹא שָׁאֲלוּ מִן הַצִּבּוּר, וְלֹא קִבְּלוּ מֵהֶם כְּשֶׁנָּתְנוּ לָהֶם.
יטכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל וּמְרַמֶּה אֶת הָעָם וְנוֹטֵל - אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּות, וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם" (ירמיהו יז, ה). וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת אֶלָא אִם כֵּן נוֹטֵל, כְּגוֹן זָקֵן אוֹ חוֹלֶה אוֹ בַּעַל יִסּוּרִין, וּמֵגִּיס דַּעְתּוֹ וְאֵינוֹ נוֹטֵל - הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ; וְאֵין לוֹ בְּצַעְרוֹ, אֶלָא עֲווֹנוֹת וְחַטָּאוֹת.
וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל, וְצִעֵר עַצְמוֹ וְדָחַק אֶת הַשָּׁעָה, וְחָיָה חַיֵּי צַעַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ עַל הַצִּבּוּר - אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיְּפַרְנֵס אֲחֵרִים מִשֶּׁלּוֹ, וְעָלָיו וְעַל כַּיוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה'" (ירמיהו יז, ז).
בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּסַיְּיעָן.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Diese Seite enthält heilige Texte. Verunstalten bzw. werfen Sie sie bitte nicht weg.
Die Parascha
Parascha Matot-Masej